הר טוב- יוחנן בן יעקב

הר טוב

יוחנן בן יעקב – בית ספר שדה כפר עציון

סיפורה של המושבה הנעלמה; ראשיתה ב-1883, עם הקמת יישוב יהודי על-ידי המיסיון הנוצרי, על אדמות הכפר הערבי ער-טוף - ניסיון קצר ימים וכושל. שרידי מבנה המיסיון עדיין ניצבים בפאתי המושב נחם - על שמו של איש משבט יהודה - שהוקם כאן בשנת 1952, על חורבות הכפר הערבי והמושבה היהודית. המשכה ברכישת האדמות על ידי "אגודת אחים ליישוב ארץ-ישראל" שנוסדה בבולגריה. בחנוכה תרנ"ו, 1895, עלו שלוש משפחות ראשונות על הקרקע. מתיישבי המושבה המבודדת חווּ קשיי התיישבות ומאבק עם השכנים הערבים, ככל המושבות העבריות בנות התקופה. בפרעות תרפ"ט (1929) נאלצו המתיישבים לנטוש את המושבה עקב התנכלויות הפורעים. הם שבו לביתם ההרוס ושיקמו אותו בשנת תרצ"א (1931). החיים במושבה ידעו ימי מצוקה ופריחה. עם פרוץ המאורעות שקדמו להכרזת המדינה נותרה הר-טוב מבודדת ונצורה, שיירות הותקפו בדרכן למושבה. ערב הכרזת המדינה, בעקבות נפילת כפר-עציון בקרב, ד' באייר תש"ח (14.5.1948), נִתנה פקודה לפינוי המושבה. כיתה מחיילי גבעתי בפיקודו של שלמה להט (צ'יץ', לימים אלוף בצה"ל וראש עיריית תל-אביב), פונתה המושבה מכל יושביה.

איזור הר-טוב נכבש על ידי צה"ל במלחמת העצמאות, במסגרת "מבצע דני" 9-19.7.1948, על שמו של דני מס, מפקד מחלקת ה-ל"ה. במרחב זה פעלה חטיבת הראל, שלחמה נגד הצבא המצרי שהשתלט על האיזור. מכאן פרצו כוחותינו ב"מבצע יואב" מזרחה אל ההר ודרומה לעבר בית ג'וברין. בימים 18-19.10.1948, נכבש "המשלט המשותף", על חורבותיו שוכנת היום העיר בית-שמש ("על המשלט יושב עיר, אולי בזכות אותם ימים"). על גבעה זו ישבו חיילנו וחיילי האויב כחודשיים ימים, במרחק 60 מ' אלו מאלו. בקרב זה נפל אחד המוכשרים במפקדי הפלמ"ח, ג'ימי, אהרון שמידט. כוחות הראל המשיכו מכאן דרומה ומערבה, בדרום כבשו את בית-שמש, בית-ג'ימאל, בית נטיף, ובית ג'וברין. במזרח טִפסו לדיר אל-הווא (הר יעלה), משם התקדמו לעבר כביש ירושלים - חברון, עד שנבלמו משיקולים פוליטיים במבואות הכפר חוּסאן.

לאחר מלחמת העצמאות ניסו פליטי הר-טוב לשוב לביתם החרב, אך הדבר לא עלה בידם. דווקא תחת שלטון מדינת-ישראל תמה פרשת המושבה העברית הר-טוב (!) במקומה הוקם המושב נחם. השם הר-טוב נותר במפעלי המלט הסמוכים ובאיזור התעשייה שמעבר לכביש.