הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג וגוש עציון

הרב יצחק הרצוג זכה לכהן כראש הרבנים של ארץ ישראל בתקופה הרת-גורל של השואה והתקומה. ואף היום כאשר חלף הזמן מעת שנתן את פסיקותיו והליכותיו ברבים, עדיין נתפסים הדברים כאקטואליים מתמיד. הרב יצחק הרצוג הקיף במפעלי חייו תחומים נרחבים בהם עסק ובכולם הפגין בקיאות מרשימה: בתורה ובהלכה, בהיסטוריה, בחוק ובמשפט, ברפואה ובמדע, בשפות, חקר הדתות, ובהבנת נפשו של האדם.

הנכד יצחק הרצוג שר הרווחה והשירותים החברתיים, כתב על הסב: "התמודדותו הנכוחה עם סוגיות הלכתיות מורכבות ביותר המשפיעות על חיינו גם בעת הזו מעוררת עניין בהציעה פתרונות מקוריים ומעשיים. הבנתו העמוקה את צרכיה של המדינה היהודית הדמוקרטית המודרנית "ראשית צמיחת גאולתנו" כתיאורו בתפילה לשלום המדינה אותה חיבר, מדהימה שוב ושוב את הקורא והלומד מכתביו פסיקותיו ותשובותיו".

הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל נולד בלומז'ה שבפולין ב- כ"ח בכסלו התרמ"ט (1988). אביו הרב יואל לייב שנודע בציבור כדרשן גדול שימש כרב בלומז'ה, לידס ופריס. הרב ספג כבר מינקותו תלמוד תורה ואהבת ציון ובהמשך בגיל צעיר בלט כעילוי, בהיותו כבן שש-עשרה כבר שלט בכל היקפו של התלמוד. כאשר עקרה המשפחה לצרפת בשל שליחות האב נחשף יצחק לעולמות שונים אשר עיצבו את עולמו ושינו את אורך חייו באחת.

מצד אחד לימוד עולם התורה מאת אחד מגדולי הדור רבי יעקב דוד וילובסקי- הרידב"ז זצ"ל אשר הסמיך אותו לרבנות ב-1908, בהיותו בן 19 בלבד. ומנגד לימוד לשונות מזרחיות באוניברסיטת סורבון בפאריס ולימוד המקצועות הקלאסיים ומתמטיקה באוניברסיטת לונדון,  שם הוענק לו התואר דוקטור על עבודתו המדעית בנושא צבעי התכלת והארגמן אשר בהם השתמשו בימי קדם, עבודה אשר אותה הגיש ב-12 שפות שונות.

 שנתיים לאחר קבלת הדוקטורט חיפשה קהילת בלפאסט שבאירלנד רב, מדריך רוחני שיכוון את העדה. במקום שמעו על אברך צעיר המתאים לתפקיד וכבר ב-1916 מונה הרב הרצוג לרב המקום. הרב הרצוג ניצל את תקופת כהונתו בת השלוש שנים להעמקת התודעה הציונית בקרב צעיריה היהודיים של הקהילה. ציוניותו של הרב היתה שורשית ועמוקה ועמדה בניגוד מוחלט לתפישות של החוגים החילוניים שבקהילה.

בקיץ תרע"ז (1917) בא הרב הרצוג בברית הנישואין עם שרה, בתו של הרב שמואל יצחק הילמן, חבר בית הדין של לונדון ושותף להשקפת עולמו של הרב הרצוג ולפעולותיו.

כשנה לאחר הנישואין נולד הבן הבכור חיים איתו עברה המשפחה הצעירה לדאבלין שם קיבל הרב הרצוג את ההסמכה לרבנות וכיהן בתפקיד 18 שנה. כבר בתחילת דרכו במקום נאלץ להתמודד עם מלחמת אזרחים עקובה מדם בין הקתולים לפרוטסטנטים על עצמאות המדינה. תקופה זו השפיעה רבות על דרך פעילותו וניסיונותיו לפייס ולגשר בין גורמים שונים גם פה בארץ ישראל.

באירלנד רכש לו עמדה של דמות לאומית נערצת כאשר פרסם ספרים, מאמרים ופסיקות אשר הקנו לו שם בעולם כולו.

ב-1935 זכה הרב הרצוג להביא את עצמות אביו ,שנפטר כמה חודשים קודם לכן, לקבורה בהר הזיתים. במעמד המרגש נפגש עם הרב קוק זצ"ל, רבה הראשי של ארץ ישראל. הייתה זו הופעתו הפומבית האחרונה של הרב קוק ורבים ראו באירוע זה העברת השרביט ליורשו, הבא אחריו, הרב הרצוג.

בכסלו תרצ"ג (1936) נערכו הבחירות לרבנות הראשית, בחירות אשר בסופם מונה הרב הרצוג לרבה הראשי החדש של ארץ ישראל.

כמה שבועות לאחר מכן נקהלו משלחות חשובות לצד תושבים מרחבי הארץ אשר באו לקבל את פניו של הרב ברוב עם הדרת מלך בנפל חיפה.

כחצי יובל כיהן הרב הרצוג בתפקידו ברבנות בזמנים הרי גורל ומאתגרים של ימי השואה והתקומה. הרב התריע כבר ב-1938 על אפשרות של התרחשות איומה נגד היהודים וכשפרצה המלחמה פעל להצלת היהודים ועולם היהדות בצורות ובדרכים שונות.

הרב ערך עוד בימי המלחמה מפגש עם נשיא ארצות הברית-פרנקלין רוזוולט. לנשיא כמי שהכוח נמצא בידו להפסיק את הטבח ביהודים ולתת להם חוף מבטחים אשר אליו יוכלו לברוח מזרועות המרצחים. הרב הרצוג המשיך במסעו תוך סיכון עצמי גדול, הזהיר, התריע, גייס מנהיגים וארגונים למען הצלת העם.

בתום המלחמה ערך מסע ברחבי אירופה כדי לאסוף ולחלץ ילדים יהודיים אשר שוכנו במהלך המלחמה אצל משפחות נוצריות או במנזרים. בתום מסעו של הרב נאספו 500 ילדים ממנזרים ומאנשים טובים אשר הסתירו את הילדים בבתיהם, ונלקחו ברכבת לפראג ומשם לארץ ישראל.

עם הגיעם ארצה, הקדיש הרב מאמצים רבים למניעת הפניית הילדים למוסדות חינוך לא דתיים. הוא ראה עצמו כאפוטרופוס עליהם וחש צער ועלבון למחשבה שדווקא פה, בארץ ישראל יאבדו את זהותם היהודית.

במקביל שקד הרב הרצוג על הנחת היסודות למדינה היהודית שבדרך. היה זה הרב הרצוג אשר קבע והשפיע רבות על מערכת היחסים שבין המדינה לדתה והנחיל את המונח "מדינה יהודית דמוקרטית". הרב תיקן הצעת חוקה הלכתית למדינה וכונן את המוסדות הדתיים של המוסדות השונים בארץ. הוא מינה צעירים מבריקים ודאג לטפח גדולי תורה מבטיחים וייסד את המפעל "אוצר הפוסקים- האנציקלופדיה התלמודית" אשר אותה מוביל מוסד "יד הרב הרצוג" גם כיום.

יותר מכל נקשר הרב הרצוג ליישובי גוש עציון. במלאות 50 שנה לרב הרצוג, החליטו מוסדות "המזרחי" העולמי להקים יישוב על שמו של הרב הראשי. כמה צעירים וצעירות שעברו הכשרה בכפר הרא"ה קיבלו 1700 דונם באזור עין חובילה שבגוש עציון ובשנת 1945 העלו על הקרקע את הקיבוץ "משואות יצחק". 'משואות' על שם השואה מצד אחד ומצד שני 'משואה' – אור לאחינו שבגולה. יצחק על שמו של הרב כהערכה לפועלו למען הצלת יהודים בשואה.  הרב ליווה את המתיישבים הצעירים ופעל בכל דרך להצלתם בקרבות מלחמת העצמאות שהתרחשו באזור. הוא עודד את רוח הלוחמים ותמך בנשים ובילדים שנלקחו מהם. תושבי הגוש ראו בו את הסמכות הדתית העליונה ונעזרו בפסיקותיו לאורך המלחמה בנושאים שונים. אלה שפונו מאזורי הקרבות כשיקיריהם נותרים מאחור ידעו שאצל הרב ואשתו ימצאו אוזן קשבת ולב מבין.

כשנפלו הראשונים בגוש, הזדעזע הרב ומיהר לשלוח אל המגנים מברק: "בדמע וצער כותב אני לכם דברי תנחומים אלה. חזקו ואמצו כי ישועת ה' קרובה לבוא".

ואכן, לאחר חודשי לחימה קשים, בקרבות שנערכו ברחבי הארץ, בתאריך ה-14 במאי ה' באייר תש"ח הוכרזה מדינת ישראל. וכשנודע לרב על הקמת המדינה ,פסק פסוקו:" בדורנו ירדו עלינו חושך, ערפל וצלמוות, השואה האיומה שלא היה כדוגמתה בתולדות ישראל. ולעומת זאת נצנץ פתאום אור גדול, אור חדש על ציון-שיבת האומה לארצה וכינון ממלכת ישראל השלישית."

עם השמחה הגדולה חווה הרב ועוד רבים כמותו עצב רב על אשר התרחש בגוש עציון. על נפילת רבים מחבריו המגינים ועל כל אותם אשר נלקחו בשבי האויב. הרב הרצוג עמל רבות להבאת הנופלים לקבורה בארץ ואף דאג לשלומם ולהחזרתם של אלו שנלקחו למאסר בממלכת ירדן.

"יש גדולים שבאים בכוח התורה, ויש גדולים שבאים בכוח מעשיהם. רבינו זצ"ל זה וזה היה בידו... כבר יצאו שלושים יום ועדיין לא תמו ימי בכי אבלו של אותו גאון. עדיין סופדים ובוכים על פטירתו. והלא ימי שנותיו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה. ואם לא נגברו שנותיו של רבינו לשנות גבורה, הרי כל יום מימיו אזור בגבורה היה, בתורה, בעבודה, במסירות נפש על ישראל. ואם עושים חשבון נמצאים ימיו שקולים פי שניים." (הספד על הרב יצחק אייזיק הרצוג זצ"ל מאת שמואל יוסף עגנון, אב תשי"ט)