בתאריך 29.4.13 התחוללה שריפה קשה ורבת מימדים, בחבל לכיש שבשפלת יהודה, אשר הפכה במהרה לאסון נוראי עבור כל הנקרה בדרכה.
בתאריך 29.4.13 התחוללה שריפה קשה ורבת מימדים, בחבל לכיש שבשפלת יהודה, אשר הפכה במהרה לאסון נוראי עבור כל הנקרה בדרכה.
כמו כבל יום בעונת הקינון, גם באותו היום שהיתי בשטח שפלת יהודה על מנת להשלים את עבודת השדה. כאשר חציתי קו רכס גבוה בדרום חבל לכיש, הופתעתי לגלות עשן סמיך ולהבות אדירות המתפשטות במהירות. מייד חברתי אל פקחי רשות הטבע והגנים, ובראשם הפקח אורי קייזר, ואל כוחות הכיבוי על מנת לנסות ולמנוע מהשריפה מלהתפשט אל אזורי הקינים של העקבים העיטים והחיוויאים. אולם, התנאים הסביבתיים ששררו בשטח באותו היום הפכו את השריפה לכה עזה עד שממש לא הצלחנו להתקרב אל הלהבות, ותוך זמן קצר הבנתי את גודל הנזק. לפחות 10 קיני עקבים עיטים וחיוויאים נשרפו על גוזליהם. כל השטח עלה בלהבות, כולל העצים שעליהם נבנו הקינים.
אותם קינים, שהכרנו כל כך טוב פשוט נעלמו לגמרי, והעצים שעליהם נבנו נשרפו כליל. כולנו נותרנו חסרי אונים כאשר צפינו בגוזלי העקבים נשרפים חיים ובקיני החיוויאים אשר קורסים ונשרפים. לאחר שהאש שככה מצאנו שני גוזלי עקבים עיטים שרופים מתחת לקינם, כאשר הקן ששהו בו קרס אל תוך הלהבות.
למחרת בבוקר, יצאתי אל שטח השריפה על מנת לאמוד את גודל הנזק. מעבר לעשרת הקינים שנשרפו עד היסוד, מצאתי גם ארבעה קינים ששרדו את השריפה! שלושה קיני חיוויאים וקן קטנטן של עקב עיטי אשר בנס לא נשרף, וטומן בחובו סיפור מדהים על שרידות בטבע.
עוד ביום השריפה צפיתי בשלוחה הקטנה עליה מצוי החרוב הקטן, המשתרע לגובה של 3 מטר בלבד, אשר עליו נבנה קן העקב. מרחוק, נראו להבות אדירות אוחזות בכל העצים ושורפות אותם עד היסוד, ומכיוון שכך היה לי ברור שקן העקב לא ישרוד. כך, ביום שלמחרת, כאשר טיפסתי במעלה ההר אל החרוב הקטנטן, והתכוונתי לאסוף את הגוזלים השרופים, ציפתה לי הפתעה משמחת. בתוך מרחב אפר שחור, ועצים שרופים, עמד לו חרוב קטנטן, עם קן מרשים שהכיל שלושה גוזלים בני 2-6 ימים בלבד. איתם בקן שהתה גם נקבת עקב עיטי אשר האכילה אותם בנתחי חרדון מצוי. התמונה הזו השאירה אותי פעור פה ונרגש משמחה. בניגוד לשאר הקינים, דווקא הקן הקטנטן הצליח לשרוד, ואף זוג העקבים חזרו לצוד ולהאכיל את הגוזלים במרץ ובמסירות.
בתמונה: אחד מגוזלי העקב שנשרפו חיים במהלך השריפה.
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.