חברון
דוח מסלול לכתות ד
נקודת התחלה : תל רומידה
נקודת סיום: מערת המכפלה
אורך המסלול: 2.5 קמ
זמן המסלול: כ-4 שעות שעות
צבע שביל: כחול
נקודות עצירה: תל רומידה, מעיין אברהם אבינו, קבר ישי ורות, בית הדסה, בי"כ אברהם אבינו, גן המערה, המדרגה השביעית
רקע:
בשנה זו הטיולים עוסקים באבות האומה וסיפורי התנך שקרו בגוש עציון וסביבתו, במטרה להכיר ולחבר את התלמידים לסביבתם הקרוב מתוך הבנה של ההיסטוריה שקושרת אותנו לארצינו ולאזור זה. בטיולים אלה נבקר בדרך האבות נספר את סיפורם וסיפורה של דרך ההר (טיול 1), ובחברון שם נספר על העיר מימי אברהם ועד לימיינו (טיול 2), ויושם דגש על מקומם של סיפורי התנך בחיינו ומשמעותם עבורנו כיחידם וכאומה
תיאור המסלול:
מבית הספר ניסע אל חברון, נרד בתל רומידה שם נראה את חומת חברון בימי אברהם אבינו ובימי המרגלים, ונערוך תצפית קצרה מגג בית מנחם. מתל רומדה נמשיך לכיוון צפון מזרח בסימון כחול אל מעיין אברהם אבינו ונסביר על הקמת העיר הקדומה דווקא במקום זה. נבקר בקבר ישי ורות ונספר על דוד המלך והקשר שלו לחברון. מתל רומדה לבית הדסה ונדבר על תולדות ההתיישבות היהודית בחברון. נצעד על רחוב דוד המלך לדרום מזרח (לכיוון כיכר גרוס), עד לבית הכנסת אברהם אבינו ומשם אל המדרגה השביעית ומערת המכפלה
נקודות רלוונטיות לאורך המסלול-
תל רומידה/ תל חברון:
בשנת 1889 הרב רענן שגר בתל נרצח בביתו ע"י ערבי. אחרי המקרה מחליטים לבנות בית קבע בשכונת תל רומידה. מתחילים לחפור את היסודות לבניין, אך במהלך החפירות נתקלים בממצאים מיוחדים. עמנואל אייזנברג אחראי על החפירות. במהלך החפירות נמצאות כאן מדרגות שמובילות כנראה לשער העיר מתקופת הברונזה הקדומה ,חומה סמוכה למדרגות, חרוזים מאבן ומעצם, ידיות עם החותם "למלך חברון", בית ארבעת המרחבים מתקופת הברזל. כל אלה הוכיחו חד משמעית כי אכן כאן נמצא התל הקדום ואולי כאן על המדרגות המובילות אל שער העיר עמד אברהם וערך את הקניין הראשון בארץ ישראל, מערת המכפלה, יעקב שולח את יוסף דרך עמק חברון, המרגלים שמגיעים אל מול חומת הענקים "ויעלו בנגב, ויבא עד חברון, ושם אחימן ששי ותלמי, ילדי הענק; וחברון, שבע שנים נבנתה, לפני, צען מצרים" (במדבר יג,כב), דוד שמולך בחברון 7 וחצי שנים, כל אלו קורים בתל חברון-זוהי חברון הקדומה.
את בית מנחם בנו מעל החפירות ע"י חיבור בין העמודים הישנים לחדשים, יש כאן אנאלוגיה-"ונבנתה עיר על תלה"(ירמיהו ל,י"ח) והחיבור הזה של "חברון מאז ולתמיד" עוד מימיו של אברהם אבינו, יוסף, כלב, דוד המלך, עד לשם אנחנו מחוברים, חיים את העבר, שהרי עם שאין לו עבר ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל.
[קבר ישי ורות:
המדרש על הולדתו של דוד המלך כממזר לכאורה. לדוד היה את כל
הסיבות שבעולם להסיר מעצמו אחריות ולוותר, אבל הוא מבין שבסופו של דבר
האחריות היא עליו ולכן הוא מגיע מהמקום הכי קשה ועולה בכוחות עצמו. אנחנו
רואים לאורך כל הדרך, איך הוא לא מפחד לקחת אחריות: בקרב גוליית, בפרשת בת
שבע, לאחר חטא ספירת העם ובמעשה האחרון בחייו בהמלכת שלמה. זוהי
ההתחלה הבסיסית של התשובה- להבין ולהפנים שגורלך בידיך בלבד- אם הבנת
את זה אפשר להתחיל. )אין ספק שהמידה הזאת בולטת גם אצל רות וגם אצל ישי
שמגרש את אשתו בצער אך מתוך אחריות]
מעין אברהם אבינו:
נק' טובה להסביר על השיקולים לבחירת מיקום העיר- מים, גובה, בטחון ודרכים.
תל חברון זוהי גבעה המתנשאת מעל סביבתה ומוקפת גאיות, הדבר נותן הגנה מעולה לעיר.
ממש במורדות התל נמצא מעין אברהם, מקור מים חשוב ועיקרי לעיר.
מבחינת דרכים חברון נמצאת על ציר טוב ומרכזי מה שהפך אותה לעיר מסחר חשובה
בית הדסה:
בית הדסה הוא מוזיאון הסוקר את התקופות של היישוב בחברון
בשנת 1988 מוקם "בית חולים יוסף לחולים אוסף" -בעזרתו של החרי"ף-ר' חיים רחמים יוסף פרנקו
הוא טס לחו"ל וגייס תרומות על מנת לבנות את בית החולים. היו התלבטויות רבות האם להקים בית
חולים ל722 נפש בלבד, אך הוחלט שעל מנת שיתקיים יישוב יהודי חייבים בית חולים.
בית החולים מוקם, הטיפול בו הוא טיפול ליהודים וגם לערבים, היחסים כאן היו טובים.
לאחר מלחמת העולם ראשונה ארגון הדסה קונה את בית חולים
בית החולים עומד ומתפקד עד 1828 תרפ"ט, בשנה זו פורצות מאורעות הדמים בחברון.
(כמו שסופר היו כאן יחסי יהודים ערבים טובים מאוד. איש לא ציפה שיפרצו בחברון הפרעות
ולצערנו הפרעות פרצו במלוא עוצמתם דווקא בחברון)
בשנת 1979 נכנסה למקום קבוצה של נשים יהודיות עם ילדיהן. ראש הממשלה, מנחם בגין, אמר לאחר מכן: "גם חברון היא ישראל... " הוא הורה שלא לפנות את הנשים, אך למנוע כניסת אנשים נוספים, וכן למנוע את כניסת מי שיצא משם. כתוצאה מכך נשארו הנשים והילדים מספר חודשים לבדם.
ב-2 במאי 1980 תקפו מחבלים אנשי פת"ח, באמצעות מקלעים ופצצות קבוצת גברים שבאה בליל שבת לברך את הנשים ששהו בבית הדסה. בפעולה נרצחו שישה יהודים ו-16 נפצעו. בעקבות זאת החליטה ממשלת ישראל על גירושו של ראש עיריית חברון דאז פאהד קוואסמה, ללבנון, חידוש היישוב היהודי בחברון, והתרת המגורים בבית הדסה בקובעה: "אין מניעה שיהודים יהיו בחברון, כבכל מקום בארץ ישראל".
בסופו של דבר הושג האישור לכניסה חופשית לבית, מה שהיווה בסיס לחידוש הקהילה היהודית בחברון, המתקיימת במקום עד היום. במהלך תקופה זו שוקם הבניין, ונחנך מחדש ב-20 בינואר 1986. במבנה מתגוררות כ-30 משפחות ישראליות.
במפלס הקרקע של הבניין הוקם בית כנסת המשרת את תושבי המקום ואורחיו. במפלס תת-קרקעי ממוקם מוזיאון המנציח את היישוב היהודי בחברון לדורותיו. בחצר הבניין מגרש משחקים לילדים.
בית כנסת אברהם אבינו:
זהו מקומו של הרובע היהודי העתיק בחברון שנבנה לפני כאלף שנה, והיה מרכז חייה של הקהילה היהודית העתיקה בחברון. במרכזו ניצב בית הכנסת "אברהם אבינו" שנבנה לפני כ- 500 שנה. הוא נבנה על ידי הקהילה היהודית של יוצאי ספרד בחברון בהנהגת הרב מלכיאל אשכנזי. בשנת 1540. שמו של בית הכנסת לקוח מאגדה המספרת כי באחד מערבי יום כיפור הגיעו לבית הכנסת רק תשעה יהודים בחברון והיה חסר העשירי להשלמת המניין. בהיכנס החג הגיע יהודי אלמוני ובזכותו נתקיימה בחברון תפילה במניין. במוצאי החג נעלם האיש והופיע שוב בחלומו של רב הקהילה וסיפר לו כי הוא אברהם אבינו. בעקבות אגדה זו נקרא בית הכנסת בחברון בית הכנסת על שמו.
יהודי הרובע גורשו אחרי פרעות תרפ"ט (1929). אחרי הכיבוש הירדני ב- 1948 נהרס הרובע ובית הכנסת הפך לגל אשפה ודיר בהמות. אחרי שחרור חברון ב-1967 החלו יוזמות לחידוש החיים היהודיים בעיר חברון.
ב 1976- נחשפו שרידי בית הכנסת אברהם אבינו,
וב – 1981 הוא נבנה מחדש. ב-1989 שוקם חלק מהרובע היהודי, וחודשה בו הקהילה היהודית.
כיום מתגוררות במקום כ-30 משפחות יהודיות. בנוסף מתוכננת בניה של עשרות יחידות דיור חדשות על קרקעות הקהילה היהודית הסמוכות שנגזלו אחרי פרעות תרפ"ט – לשעבר ה'שוק הסיטונאי'.
המדרגה השביעית:
למן התקופה הממלוכית (סביבות 1265 לספירה). אסר הסולטן בייברס על לא מוסלמים להיכנס למתחם המערה, והותר להם להגיע רק עד המדרגה השביעית סמוך לשער הדרום-מזרחי. לאחר כיבוש המערה במלחמת ששת הימים שבו היהודים ולהתפלל במערת המכפלה לאחר יותר מ-700 שנה שהכניסה למערת המכפלה הייתה אסורה עליהם
מערת המכפלה:
מערת המכפלה הינה אתר היסטורי מרשים, בעל משמעות רבה לעם ישראל ולדתות היונקות מתורת ישראל. ראשית תולדות המקום עם שחר האומה הישראלית, והן משתרעות לאורך הדורות עד ימינו אנו. חוויה גדולה צפויה למבקר בו, חוויה המעמידה בפניו בראש ובראשונה את דמותם של האבות והאמהות – מייסדי האומה.
המבנה המפואר מעל למערת המכפלה עומד בשלמותו מתקופת בית שני – כאלפיים שנה – והוא מוסיף הוד והדר לאתר. בנייתו מיוחסת להורדוס המלך. סגנון הבנייה הנאה דומה לסגנון חומות הר הבית ההרודיוניות. במקורו נועד המקום לשמש מקום כינוס למבקרים במערה. צורתו היתה כחצר פתוחה גדולה (34X60 מ') המוקפת ארבע חומות והמרוצפת ללא גג. בתקופות מאוחרות יותר נהפכו חלקים מהמתחם המקורי לבית תפילה, זאת על ידי בניית קירות פנימיים וקירוי.
הראשונים שהפכו את החצר הפתוחה לבית תפילה היו הנוצרים שבנו במקום בסיליקה בתקופה הביזנטית. לאחר כיבוש הארץ במאה השביעית, הפכו הערבים את הבסיליקה למסגד. בתקופה הצלבנית שוב שימש המקום ככנסיה, וצורתו מעידה על כך עד היום. עם הכיבוש הערבי במאה ה-13, שבו והפכו המוסלמים את המבנה למסגד. איסור חמור הוטל אז על מי שאינם מוסלמים להיכנס למערה ולמבנה מעליה. יהודים – תושבי חברון ומבקריה – נהגו להתפלל בחוץ על המדרגות לצידי המבנה ("שבע המדרגות"). לאחר מלחמת ששת הימים הותרה הכניסה למבנה – אך לא למערה. האולם הגדול ממשיך לשמש כמסגד ושני חדרים אחרים נועדו לבתי כנסת זמניים עבור המתפללים היהודים.
המבנה ותולדותיו נחקרו ביסודיות על ידי הארכיאולוג ל.א. ונסאן בתחילת המאה. תכנית הבית וחלק ממסקנותיו כלולים ב"תדריך למבקר במערת המכפלה" המופיע בהמשך. בעזרתו, ובשלוב "לקט המקורות", אנו מקווים לתרום להבנתו ולחוויתו של המבקר באתר היסטורי זה – אתר המושך רבים אליו וממשיך לשמש כמוקד התעניינות לעולה לרגל ולמטייל בארץ.
להרחבה:
https://www.k-etzion.co.il/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%9B%D7%A4%D7%9C%D7%94-2-2-2-2-2
