חללי הקרב האחרון ג-ד-ה באייר

אבו שדיד יהושע - בן חיים ומזל
נולד בירושלים בכ"ו טבת תר"ץ (19.1.1930). התחנך בביה"ס העממי הכי"ח בירושלים. משם עבר לבית הספר של המיסיון ברטיסבון ולבי"ס תיכון. כך הוא המשיך את לימודיו כיהודי יחידי בסביבה נוכרית. התכונן להמשיך בלימודים. הצטרף לתנועת "המכבי הצעיר" ושימש כמדריך. בגיל 14 נכנס לשורות "ההגנה" כ"קשר". מיחידות הקשר עבר ליחידות קרביות בדגניה. עם פרוץ מלחמת השחרור השתתף בשמירה, בקרבות בסביבת ירושלים, ובליווי שיירות להדסה. בט"ז אדר תש"ח נשלח עם חיילי פלוגה ב' של גדוד מכמש לגוית עציון, נפל ביום ד' אייר (13.5.1948) בהגנת כפר עציון.

אברהמסון עטרה - בת אביגדור ורבקה
נולדה ב-28.12.1926 בוילון שבפולניה, למשפחה חסידית מפורסמת. קיבלה חינוך דתי ושמרה על מורשת אבות. עברה את כל מדורי הגיהנום במלחמת העולם השניה. יחידה ממשפחתה ניצלה מאושוויץ. ביחד עם חברי קבוצת "נוחם" עברה גבולות והגיעה מגרמניה לאיטליה. כאן הצטרפה להכשרת בני עקיבא, העפילה באניה "כ"ג". ליד חופי הארץ נתפשה והועברה לקפריסין. בחודש אדר תש"ז עלתה ארצה והצטרפה לכפר עציון. נקלטה יפה בקבוצה. בזמן המצור השתתפה בשמירה ובתפקידי עזרה ראשונה. בד' באייר תש"ח (13.5.1948) היתה במקלט כרזרברית לעזרה ראשונה, ומצאה את מותה תחת הריסות המנזר הגרמני.

אדלר שלמה - בן יוסף והינדה שרה
נולד ב-15.3.1930 למשפחת רבנים ידועה בטרנסילווניה, רומניה. קיבל חינוך דתי תורני.
רכש השכלה עממית. מנעוריו רכש חיבה לארץ ישראל. לאחר מלחמת העולם השניה עלה ארצה. עבד כטכנאי רדיו. בפרוץ מלחמת השחרור הצטרף לחי"ש ירושלים ונשלח עם חיילי פלוגה ב' גדוד מכמש לגוש. נפל בקרב על כפר עציון בד' אייר תש"ח. (13.5.1949).

אורבך יחזקאל - בן טוביה ואסתר
נולד בפברואר 1915 בבנדין שבפולין. קיבל חינוך דתי. מילדותו חבר תנועות הנוער הדתי, "סיני" ו"השומר הדתי" בבנדין. משך שלש שנים היה בהכשרה בקבוצת "עובדיה" בסלבקוב. בפלוש הנאצים לפולין נמלט עם חברי הקבוצה לשטח הכיבוש הרוסי ומשם לליטא, מקום שהמשיך בחיי קבוצה. עלה ב-1940 מליטא דרך קובנה, ריגה, שטוקהולם, פריס, מרסל, והצטרף לקבוצת "אברהם". היה מהתומכים הנלהבים בתכנית ההתיישבות בכפר עציון. עם העליה למקום שימש כנוטר. ב-1945 יצא לחופשה ועבד בעתון של ההגנה "אשנב". בשלהי תש"ז חזר לכפר עציון. עם פרוץ המלחמה לקח חבל בשמירה ובהגנה. בליל ג' באייר תש"ח (12 במאי) עזר להעביר את הפצועים למשואות יצחק. עם שחר חזר לכפר. נפל עם כל מגיני הכפר בד' באייר תש"ח (13.5.1948).

איזנברג אהרן - בן יוסף ורייזל
נולד ב-18.6.1920 בוורשה שבפולין. למד בביה"ס עממי פולני, בחדר ובישיבה. חבר "השומר הדתי". ב-1939 יצא לקבוצת ההכשרה של השומר הדתי בביאליסטוק. עם פרוץ מלחמת פולין-גרמניה עבר את הגבול לליטא והצטרף לקבוצת "למרחב" שבפוניבז' בליטא. עלה ארצה דרך רוסיה וטורקיה ב-1941.
בגלל אי דיוקים בתעודותיו היה עצור כ-20 חודש במעצר בעתלית, מזרע ולטרון. ב-1943 שוחרר. ב-1944 הצטרף לכפר עציון. היה חברותי וטוב לב. התקשר למקום ולחברה. עבד במטעים. נפל בעמדה בהתקפה האחרונה בכפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

אלט מנחם - בן בצלאל וקאטי
נולד ב-17.3.1930 בהונגריה בעיר שופרן. בימי מלחמת העולם השניה הוחבא על ידי אשה נוצריה בעליית גג. לאחר תקופת האימים הצטרף לתנועת "דרור הבינים". עבר הכשרה בגרמניה. הפליג לארץ עם אנית המעפילים "נגבה" וגורש לקפריסין. הגיע ארצה ב-1947 והתגייס. עבר קורס אימונים במחנה שרונה במסגרת הפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב. התגלה כחייל מצוין וזכה להערכה בין חבריו. ב-18 למרץ הוטס לגוש עציון, והשתתף בהגנת הגוש. נפל בקרב האחרון בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

אלטמן יעקב - בן חיים יצחק ושרה
נולד ב-24.11.1916 בעיר ברגסס שברוסיה הקרפטית. גמר בי"ס עממי. מילדותו גילה כשרונות בלימודים ועצמאות בהתנהגותו. חניך הישיבה בשורני. חבר פעיל ב"בני עקיבא" מנעוריו. בגיל עשרים יצא להכשרה. מילא תפקידי הדרכה מרכזיים במסגרת התנועה. העפיל ארצה ב-1939 והצטרף לקב' אברהם בכפר פינס. עבד בפרדסים ובמשקי האיכרים בגבעת עדה והפך לחקלאי מצויין. שתקן, טוב לב, מסור וישר; בעל כושר סבילות רב. מהחברים הפעילים בוועדות ובמזכירות הקבוצה, בכפר פינס הצטרף לשורות "ההגנה" ונשלח לקורסים שונים. זכה והוריו ויתר בני משפחתו עלו ארצה, אך יעקב לא נאות לבקשתם להצטרף אליהם ונשאר בקבוצה. בעלות הקבוצה לכפר עציון הוא ממלא תפקידי בטחון חשובים. עובר בהצטיינות קורס מ"כ, מתמנה לאחראי לתחנת הנוטרים בכפר עציון. עובר בהצטיינות קורס ארצי למפקדי מחלקות ומתמנה למפקד החבל, וגם לסמל האחראי ליחידות הנוטרים בישובי הגוש. בימי המצור נתמנה לסגן מפקד הגוש. הצטיין בקור רוח, בשיקול ובמסירות ללא גבול. לאחר נפילת מפקד הגוש מוש קיבל יעקב לידו את הפיקוד על הקרב וניהל את המערכה האחרונה. נפל בד' אייר תש"ח (13.5.1948) עם כל פקודיו. לאחר מותו הוענקה לו על ידי המטה הכללי לצה"ל דרגת סרן. הניח אשה ושלשה ילדים.

אנגרס אהרן (עדי) - בן אברהם ולאה
נולד בפפנבורג, גרמניה ב-19.8.1922. בן למשפחה חרדית. חונך בהולנד. למד בבי"ס תיכוני. עבר הכשרה חקלאית ועלה ארצה ב-1938 במסגרת עליית הנוער. למד בביה"ס החקלאי בבן שמן. לאחר עזבו את בן שמן שירת כאחראי על תחנת משטרת הישובים העבריים ביקנעם. ב-1942 התגייס לצבא הבריטי. שירת במדבר המערבי ובאיטליה. שם גם טיפל בענייני צבור ופליטים. עם שחרורו מהצבא למד גרפיקה שמושית ב"בצלאל". בדצמבר 1947 התגייס לשרות ההגנה. עבר קורס מ"כ בנען. השתתף בפעולות שונות בסביבות ירושלים, נפצע פעמיים וחזר לתפקידו. במרס 1948 נשלח לגוש עציון עם חיילי פלוגה ב' מגדוד מכמש. שם קיבל הפקוד על מחלקה. כן היה מפקד משלט חרבת סאויר, ובהגנה על המשלט נפל, בג' אייר תש"ח (12.5.1948) מפגיעה ישירה בראשו ע"י פגז. אחר מותו העניק לו המטכ"ל דרגת סגן.

אקס (אקסלרוד) מרדכי - בן אברהם ורבקה
נולד ב-23.10.1924. ב-1943 התגייס לפלמ"ח. בקיץ 1944 התארגן בפלוגה הגרעין ל"בית קשת". לאחר היסוסים הצטרף מרדכי לגרעין. נכנס לחיי העבודה במשק. עם פרוץ מלחמת השחרור חזר לשורות הפלמ"ח ובמסגרת חטיבת "הראל" מילא את תפקידו כמלוה שיירות, עם שיירת "נבי דניאל" הגיע לגוש עציון, נפל בהגנת כפר עציון בד' אייר תש"ח (13 במאי 1948).

אקרמן יוסף - בן מנחם ופרידה
נולד בחנוכה תרע"ט בוורשה, פולניה. בשנת תרפ"ה עלה ארצה עם משפחתו. התחנך בבית חרדי. היה שומר תורה ומסורת, בעל מידות תרומיות, טוב לב במידה יוצאת מן הכלל. עם תום לימודיו היסודיים בחר במלאכה, למד חשמלאות ועסק בה. רצה לעבור להתיישבות דתית, אך לא הספיק להגשים החלטתו. בפרוץ מלחמת השחרור שהה יוסף בירושלים והוא הצטרף אל המגינים. במרס 1948 נשלח לגוש עציון הנצור עם פלוגה ב' של גדוד מכמש והשתתף בהגנת הגוש. בד' אייר תש"ח (13.5.1948) נפל בכפר עציון.

ארום מרדכי - בן אשר וחיה רחל
נולד ב-2.11.1909 בעיר אוסק שבפולין. אביו היה שו"ב בליזסק. רכש השכלה תיכונית ולמד בישיבה. חבר החלוץ המזרחי והשומר הדתי. מהישיבה עבר לקבוצת הכשרה. ב-1939 העפיל באניית "אסייני". הצטרף לקב' אברהם, ונהיה לאחד מפעילי הקבוצה. בכפר עציון פעל בענייני בטחון כסליקר ונשק. בעת המצור היה חדור אמונה שיחזיקו מעמד בגוש. בתוך הקרבות הגיע לכל מקום ודאג להספקת התחמושת. בעת הקרב האחרון בד' באייר ביקר בעמדות, סיפק תחמושת ותיקן כלים שנפגעו. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.1948) בפרוץ שריוני האויב לכפר עציון. הניח אשה ושתי בנות.

ארזי שמואל - בן דב ודינה
נולד ב-10.4.1912 בעיר בז'ז'ני בפולין. סיים בית ספר עממי. רכש השכלה תורנית מקיפה. מפעילי תנועת "בני עקיבא" בגליציה המזרחית מנעוריו. ממייסדי קבוצת הכשרה "אברהם" בקוסוב ומדריכה הראשון. עלה ארצה ב-1936 והצטרף לקבוצת אברהם בכפר פינס. בקבוצה היה פעיל בענייני חברה, תרבות וחינוך כחבר המועצה והמזכירות, וכסדרן עבודה. כחבר וועדות התרבות והחינוך נתן שעורים לחברים ולנוער שעשה הכשרתו בקבוצה, מראשי המדברים בכל דיוני הקבוצה. נמנה בין התומכים הנלהבים בהצעת ההתיישבות בכפר עציון. בסיון תש"ד עבר לכפר עציון. עבד בעבודות שונות: הכשרת קרקע, בנין וכדומה, עד שקיבל את האחריות ליער, בימי המצור נשא בעול השמירה ועבודות הביצורים. היה פעיל בשטח ההסברה המדינית ועודד את רוח האנשים. נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.48) בעמדות הדרומיות של הכפר. הניח אשה ושני ילדים.

ארליך ישעיהו - בן אליעזר ואסתר
נולד ב-10.10.1917 בעיר זווירצה בפולין. חבר השומר הדתי. היה בהכשרה בקבוצת "עובדיה" בסלבקוב. בפלוש הנאצים לפולין ארגן את הנוער הדתי בעירו והדריכו לנאמנות לתורה ולציון, עבר דרך מחנות הנאצים השונים, בין היתר היה באושביץ ובדכאו. שוחרר על ידי הצבא האמריקאי. עם השחרור היה פעיל בתנועה החלוצית בגרמניה. עבר גבולות והגיע עד קבוצת "אילה" להכשרה באיטליה. משם העפיל באניה "כ"ג" וגורש לקפריסין. בכל דרך הנדודים היה פעיל בחינוך ובהדרכה לקראת הדרך החלוצית בארץ. בעלותו ארצה באדר תש"ז הצטרף לקבוצת כפר עציון. הצטיין בפשטות, ובמסירות לכל תפקיד שהוטל עליו. בימי המצור שימש כסדרן עבודה ושקד על עבודת הביצורים. נתמנה מפקד עמדה. נפל בקרב האחרון של כפר עציון בד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה ובת.

בוימינגר יוסף - בן מרדכי ופשה
נולד בשנת 1927 בעיר פשמישל, פולניה. משרידי השואה. עלה ארצה מפריז באלול תש"ד. הוכנס למחנה המעצר עתלית וברח עם הקבוצה הידועה ליגור משם הגיע לדפנה. ללא כל השפעה מבחוץ הגיע למסקנה שעליו להיות יהודי שומר תורה ומצוות ורצה לשוב למקור מחצבתו. בעזרת עליית הנוער עבר למקוה ישראל אל הסקטור הדתי, שם קבע עתים לתורה והשתלם בחקלאות. בפרוץ מלחמת השחרור התגייס לפלוגה דתית בפלמ"ח ונשלח לכפר עציון. הגיע ביום הקבורה של הל"ה. בכפר התאמן וצורף לפלוגת החי"ש. נמנה עם הלוחמים האמיצים. הצטיין בפעולתו כחבלן. עלה על מוקש ונפצע. החלים מחליו וחזר לתפקידו. בימי הקרב האחרון מילא תפקידי קשר חשובים מטעם מפקד הכפר. נפל בד' אייר תש"ח, (13.5.1948) בכפר עציון.

בולקה מאיר יחיאל - בן משה ורבקה
נולד ב-1930 באוסטרוביץ, פולניה. עלה ארצה בשנת 1935. למד בישיבת "עץ חיים" בירושלים. בגיל 15 פנה לעבודה והתמחה במקצוע מכונאות לעבודות סריגה. היה חבר "ברית החשמונאים" והשתייך ל"הגנה". שירת בגדוד "מוריה". הגיע כמלווה בשיירת "נבי דניאל" ונשאר בגוש. צורף למחלקת הפלמ"ח ולקח חבל בהגנת הגוש. נפל בכפר עציון ביום ד' אייר תש"ח (13.5.1948).

ביבי נסים - בן מאיר ואסתר
נולד בירושלים ב-18.7.29. את חינוכו קיבל בביה"ס העממי "אליאנס" בירושלים. כשסיים לימודיו יצא עם מספר חברים מהנוער העובד להכשרה בנהלל, לאחר שמונה חדשי עבודה בנהלל חזר לירושלים ולמד מקצוע מכונאות ונהגות. בפרוץ מלחמת השחרור התנדב לליווי שיירות בסביבות ירושלים. בט"ז אדר תש"ה נשלח עם שיירת נבי דניאל לגוש עציון ונתקע שם. בגוש עבד כנהג בהכשרת שדה התעופה. בעת ההתקפות מילא תפקידים שונים. נפל בד' אייר תש"ח (13.5.1948) בכפר עציון.

בן זאב (אלטמן) רפאל - בן זאב ומלכה
נולד ב-15.2.1914 בעיר גולגוב, בפולין. חניך השומר הדתי. כשלש שנים שהה בהכשרה של החלוץ המזרחי. עלה ארצה ב-1938 והצטרף לקבוצת אברהם. היה פועל בפרדסי כרכור ובמשקי גבעת עדה. טיפל בעדר הקבוצה. היה פעיל בוועדות העבודה והמשק. בכפר עציון קיבל את האחריות להכשרת הקרקע. שימש יערן ואחר כך מרכז משק, היה בין החברים הנושאים בעול המשק. בימי המצור שימש מפקד עמדה 5. בד' באייר תש"ח, ביום הקרב האחרון, נפצע בזחלו להביא מים לאנשיו בעמדה. הועבר למקלט בו רוכזו הפצועים אותו יום. נספה עם כל המגינים, כאשר חיילי הלגיון פוצצו את המנזר מעל למגיני המקלט, בד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה ובן.

בן יוסף (דרסלר) צבי מנחם - בן יוסף וסבינה
נולד בססוב, פולניה ב-22.4.1914. ב-1920 עברה המשפחה לווינה. למד בווינה בבית ספר עממי. ב-1932 עמד בבחינות הבגרות. בשנים 1934-1932 למד באוניברסיטה (אמנות והיסטוריית המוסיקה) והשתלם במוסיקה. ב-1936 עלה ארצה. עם עלותו ארצה הצטרף ל"ההגנה". נרשם באוניברסיטה העברית בירושלים ולמד עד לשנת 1938. באותה שנה הצטרף למשק קרית ענבים, שם שהה עד 1940. התנדב לגדודים העבריים בצבא הבריטי וצורף לבריגדה בה נשאר עד לשחרורו מהצבא במאי 1946. בצבא הבריטי היה פעיל בשטח האמנותי מוסיקלי. היה ממארגני הלהקה הצבאית "מעין זה". בשנות חייו האחרונות כתב הרבה מאוד שירים עבריים וחיבר מנגינות הנפוצות בארץ. כמו כן כתב גם סימפוניות ומרשים צבאיים. לאחר שחרורו מהצבא הבריטי עבד במחלקה המוסיקלית של שרות השידור. ב-1.12.47 הצטרף לשורות החי"ש בירושלים ושירת כמפקד מחלקה בפלוגה ב' של גדוד מכמש. במרס 1948 הגיע עם חיילי הפלוגה לגוש עציון ובתקופה האחרונה למלחמת הגוש שימש כמפקד המשלט החשוב שבמנזר הרוסי. בהגנתו על המשלט הזה נפל מכדורי האויב ביום ג' באייר תש"ח (12.5.1948). לאחר מותו העניק לו המטכ"ל דרגת סגן ראשון.

בקלצ'יק שמואל (ווז ווז) - בן יעקב ומרים
נולד בסטולין, פולין ב-1930. בן חמש עלה ארצה עם משפחתו. התחנך בביה"ס העממי ברמת יצחק. מגיל 12 התחנך בהכשרת נוער. בן 15 נכנס לפלמ"ח והיה מותיקי פלוגה ח'. נעצר על ידי הבריטים במחנה המעצר בלטרון. בימי מלחמת השחרור היה בן מלווי השיירות בכביש תל אביב ירושלים, והיה האחראי למקלע ה"ברן" של השיירה. הגיע לגוש עציון עם מלווי שיירת דניאל. השתקע עם מחלקתו במשואות יצחק. התחבב על כל האנשים. לאחר שנפל מפקד המחלקה בכ"ה ניסן נתמנה שמואל במקומו. נפל בכפר עציון ביום ד' אייר תש"ח, (13.5.1948).

בקרמן אברהם - בן אברהם וסימה
נולד ב-25.3.1922 בלובלין שבפולין. אביו מת לפני היוולדו. קיבל חינוך דתי בבית, בבי"ס עממי ובישיבה. בגיל צעיר יצא לעבוד כדי לפרנס את המשפחה. בעת מלחמת העולם נמלט מהגרמנים והצטרף לפרטיזנים איתם היה עד השחרור. שירת בצבא הסובייטי. אחר כך עבר לאיטליה. ב-1946 העפיל ארצה והצטרף לקבוצת כפר עציון. איש העבודה רציני, צנוע ושתקן. הצטיין בפשטותו, גילה כשרונות בעבודת האבן. בימי המצור השתתף בהגנת הכפר בשמירה ובעבודות ביצורים. בחדשים האחרונים נחלש מאד. עקב הניתוק היה בלתי אפשרי לשלחו להבראה. נספה בד' באייר תש"ח (13.5.1948) תחת הריסות המנזר הגרמני, שפוצץ ע"י הלגיון. הניח אשה ובן.

ברגר אברהם - בן מרדכי ויהודית
נולד בהונגריה בעיר פאפו בשנת 1926. מנעוריו קיבל חינוך מסורתי, אשר כיוון את אורחות חייו. גמר בי"ס עממי. לאחר גלגולים רבים במלחמת העולם השניה הגיע ארצה. עם פרוץ מלחמת השחרור התגייס לחי"ש ובמסגרת פלוגה ב' מגדוד מכמש השתתף בקרבות. הגיע לגוש עציון בחודש אדר ב' ולקח חבל בהגנתו. בעת נסיגת מגיני הגבעה הצהובה ביום ג' אייר תש"ח (12.5.1948) נפגע מכדור בראשו ונפל בקרבת מקום לחירבת זכריה.

ברודר אליהו - בן מאיר ומלכה
נולד בט"ו בשבט 1926 בפולניה בעיר ווילנה. עלה ארצה ב-1935. למד בביה"ס "מעלה" בירושלים. התנדב לשירות הבריגדה בגדוד השני. שירת במשך שנה באירופה. עם הכרזת המדינה הצטרף לשרות פעיל, במסגרת חי"ש. באדר ב' תש"ח יצא לגוש עציון עם הפלוגה השניה של גדוד מכמש. נפל ביום ג' אייר תש"ח (12.5.1948) בקרב על המשלט הרוסי.

ברטי ישראל - בן פנחס וסעידה
נולד ב-1925 בתימן, עלה ארצה ב-1941. עם פרוץ מלחמת השחרור התגייס לחי"ש. נשלח לגוש עציון עם פלוגה ב' מגדוד מכמש. נפל במשלט הרוסי בג' אייר תש"ח. (12.5.1948) השאיר אשה.

ברלוביץ יחזקאל - בן נתן ופייגה
נולד ב-17.4.1918 ביוהנסבורג שבדרום אפריקה. רכש השכלה עממית ותיכונית. היה מפעילי תנועת הנוער של הפועל המזרחי, בהיותו כן עם עצמו הסיק את המסקנה המעשית של הציונות, עלה ארצה ב-1944 והצטרף לקבוצת כפר עציון. התגבר על הקשיים בקליטה. למד בשקידה את השפה. לא נרתע מפני כל תפקיד. עבד בבנין, בהכשרת קרקע, ביער ולבסוף בגן הנוי. לפני פרוץ המאורעות התעתד לנסוע לחו"ל בתפקיד תנועתי, אך משפרצה המלחמה חזר בו ונשאר בכפר עציון, מילא כל תפקיד בדייקנות ובמשמעת. בג' באייר תש"ח (12.5.1948) שימש כמקשר בין העמדות, ובעמדת הקשר ליד הנגריה ההרוסה השיג אותו כדור של צלף אויב.

גוטליב יעקב נחמיה - בן אברהם ופרידה
נולד ב-5.5.1928 בעיר בנדין בפולין, למשפחה דתית חסידית. עלה ארצה בשנת 1935. חניך ביה"ס המזרחי "תחכמוני" בתל אביב. היה חבר "בני עקיבא" ואגוד ספורטיבי דתי "אליצור". חבר ה"הגנה" משנה 1945. השתייך לפלוגה הדתית של חי"ש תל אביב. נשלח עם המחלקה המוטסת לגוש עציון הנצור. נפל בקרב האחרון בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948.).

גוטמן אביב - בן יהודה ושרה
נולד באוקטובר 1926 בחיפה. גמר בי"ס עממי, ויצא לעבודה. היה נהג. בימי מלחמת העולם שירת כנהג בצבא הבריטי, השתייך למחתרת, אחר כך עבר לפלמ"ח ונהג במשוריין. היה בין מלווי השיירות לירושלים. יצא בשיירת נבי דניאל לכפר עציון. בדרכה חזרה הותקפה השיירה והוא הספיק לשוב לכפר. נקלט במערכת ההגנה של הגוש, במסגרת מחלקת הפלמ"ח. בחור עליז ישמח ומקובל על חבריו. נפל בד' אייר תש"ח (13.5.1948) בקרב האחרון של כפר עציון.

גולדשטיין שמעון - בן נתן ופנינה

נולד ביוני 1929 בפולין. עלה ארצה ב-1935. קיבל חינוך דתי לאומי. בעל השכלה תיכונית. בדצמבר 1947 התגייס לחי"ש, עבר קורס חובשים מחלקתיים, השתתף בקרבות הקסטל, צובא, בליווי שיירות להר הצופים. נשלח לכפר עציון עם פלוגה ב' מגדוד מכמש. גם כאן שימש כחובש. בעת מלוי תפקידו נפל מכדורי האויב בקרב על המנזר הרוסי בג' אייר תש"ח (12.5.1948.).

גלזר צבי - בן מרדכי ושרה

נולד בראש חדש חשון תרפ"ט בפולין. עלה ארצה בשנת 1934 וגר בתל אביב. קיבל חינוך דתי. במשך שנים שמש מדריך ב"בני עקיבא". עוד בגיל צעיר גילה כשרונות ספרותיים. מפרי עטו התפרסמו רפורטז'ות בעתונים שונים. היה פעיל ב"הגנה" במסגרת הפלוגה הדתית בחי"ש ת"א. ב-19.2.48 יצא במטוס לעזרת גוש עציון והשתתף בהגנתו. נפל במשלט "אוכף המוכתר" בג' אייר תש"ח, (12.5.1948.).

גליקשטדט מרדכי - בן דוד וגיטל
נולד בא' כסלו תרפ"ז (7.11.1926) בהאמבורג שבגרמניה. עלה ארצה ב-1939 עם הוריו והשתקע בתל אביב. קיבל חינוך דתי נאמן. למר בביה"ס ובגימנסיה "מוריה". השתלם במקצוע הרוקחות. אוהב תורה, שומר מצוה וחותר לשלמות מוסרית. חבר הפועל המזרחי ומדריך ב"עזרא". הצטרף ל"הגנה" לפני מלחמת השחרור. מיד עם פרוץ המלחמה התגייס לשרות פעיל ונתמנה חובש מחלקתי. במרץ 1948 הוטס לגוש עציון, עם חבריו מהפלוגה הדתית בחי"ש ת"א. בלט בין חבריו בהקפדתו בקיום מצוות ובשקידה בלימוד תורה. בכ"ה ניסן תש"ח בעת שהטאנקים הבריטים והכנופיות הערביות תקפו את "אוכף המוכתר" הצטיין מרדכי במסירותו להצלת חבר פצוע וזכה להוקרת חבריו. נפל ביום ד' אייר תש"ח (13 למאי 1948) כשהאויב פרץ לכפר עציון.

גלנדואר עקיבא - בן יהושע מנחם ופרל
נולד ב-1.12.1924 בעיר טוב בהונגריה. נצר למשפחת רבנים וגאונים. למד בישיבות פאפו וסרדהאלי. רכש גם השכלה כללית בנעוריו. מילדותו הצטיין בחיבה לארץ ישראל. בימי מלחמת העולם נהרסה המשפחה על ידי הצוררים הנאצים. עקיבא נמלט מידם וחי בהסתר כארי. לאחר מלחמת העולם עבר למחנות הפליטים בגרמניה כדי להחיש עלייתו לא"י. המשיר בנדודים לבלגיה, הצטרף להכשרת בח"ד בלעוו. עבד במשק ונתן שיעורים בעברית, בתורה, בתלמוד ובידיעת ארץ ישראל. בראשית תש"ה עלה לארץ ישראל והצטרף לקבוצת כפר עציון. עבד ביעור, בבית המכונות, בחשמלאות ולבסוף היה מן האחראים על מכונת החצץ. נתקשר לקבוצה והתערה בחייה. ביחד עם קבוצת חברים קיים יום יום שיעור בתלמוד. בעת המצור התמסר במיוחד לענייני הקשר. סידר מנגנון אזעקה וקשר, ואחר כך גם רשת טלפון שדה בין המפקדה לבין הכפר, העמדות והמשלטים. גם תחת מטר האש היה הולך לתקן קוים. אף ביום שלפני האחרון נשלח לתקן את קו הטלפון בין המפקדה והמנזר הרוסי. נפל ביום הקרב האחרון ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה ושני ילדים.

גנזל יצחק יוסף - בן משה ושרה

נולד בשנה 1929 בהונגריה. עלה ארצה בשנת 1946 לאחר שהיה למעלה מחצי שנה בקפריסין. היה חבר חברת נוער בדן. עם עלייתו הצטרף להגנה. בפרוץ מלחמת השחרור התגייס לשרות פעיל בירושלים. עם חיילי פלוגה ב' מגדוד מכמש נשלח לכפר עציון והשתתף בהגנת הגוש. נפל בג' אייר תש"ח (12.5.1948) בעת ההתגוננות הנואשת של חיילי הפלוגה בתעלת המשלט הרוסי.

גלס ישראל - בן אברהם ושפרה

נולד ב-11.5.1908 בעיר פודקמין בפולין. בצעירותו הצטרף ל"צעירי מזרחי". ב-1924 יצא להכשרה חקלאית בונגלרקה, שליד ברודי. עקב התנגדות הוריו לעלייתו נשאר בגולה. ב-1934 הצטרף מחדש להכשרות ה"חלוץ המזרחי" על אף גילו המבוגר. עלה ב-1938 והצטרף לקבוצת אברהם. במשך שנים שימש כנוטר בכפר עציון. לסירוגין השתתף בעבודות המשק ביער ובבנין. מילא כל תפקיד בדייקנות ובמסירות. ב-1947 הגיעה חברתו מפולין והקימו בית משפחה. בתקופת המאורעות מילא חובותיו בשמירה ובביצורים. בימי ההתקפה האחרונה היה בעמדה מס' 1. נפצע שעה קלה לפני פריצת השער על ידי הלגיון, וכשהאויב הסתער לתוך הכפר מצא את מותו, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה.

גסנר אברהם - בן ישעיהו ואידה יהודית
נולד ב-10.8.1925 בקרקוב בפולין. בתקופת המלחמה היה במחנות נאצים שונים. אחר השחרור עבר לאיטליה, היה בהכשרת "תורה ועבודה" באביטי על יד מילאנו באיטליה. עלה באנית המעפילים "אנצו סירני" ונעצר בעתלית. מששוחרר הצטרף לקבוצת כפר עציון. בקבוצה עבד בעבודות חקלאיות ובנין. נקלט יפה בחברה. היה מפקד עמדה בכפר עציון. בקרב האחרון פעל עם הפיאט. הצטיין באומץ רב. כל הזמן עודד את אנשי העמדה. פעם הצליח לעצור את השריון על יד השער, אולם ברגע הגורלי לא פעל הפיאט והטאנקים חדרו למחנה. נפל בד' אייר תש"ח (13.5.48.).

גרודז'נסקי בן ציון - בן מרדכי יוסף ושרה

נולד ב-1916 בביאליסטוק שבפולין. קיבל השכלה תיכונית ותורנית. משנת תר"ץ חבר "השומר הדתי". מדריך ומנהל מושבות קיץ. בתרצ"ו יצא להכשרה בקבוצת "ראשית" בזילונקה ע"י וורשה. עבד בהנהגה הראשית של השומר הדתי בוורשה. ב-1938 גויס לצבא הפולני. ב-1939 הגיע עם הצבא הפולני לווילנה. כאן היה פעיל בריכוזי התנועה החלוצית הדתית. באביב 1941 עלה ארצה והצטרף לקבוצת אברהם בכפר פינס. ב-1942 קיבל תפקיד הספרנות בקבוצה והשקיע בה את כל זמנו החפשי. היה מראשוני העולים לכפר עציון. פה העלה את הספריה לרמה גבוהה. היה חבר וועדת תרבות. עבד בנגריה. עבר קורס קשר ומן ה-29 בנובמבר עבד ליד המשדר. בימי ההתקפה האחרונה עבד ליד המשדר תוך שליטה עצמית. פעמים רבות יצא תחת מטר כדורים לתקן את האנטנה. בפרוץ האויב לכפר עציון שידר על כך למטה, ריסק את המשדר ושרף את המסמכים. מצא את מותו תחת הריסות המנזר הגרמני ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה ושתי ילדות.

גרינשטיין דוד - בן יוליוס ולאה
הוריו מתיישבים במושב בית יצחק. עבר לירושלים. התגייס לשרות פעיל, צורף לפלוגה ב' בגדוד מכמש חי"ש ירושלים. בא לגוש עציון עם שיירת נבי דניאל והשתתף בהגנת המשלטים. נפל ביום ד' אייר תש"ח (13.5.48) בכפר עציון.

גרנק שלום - בן יעקב ובריינדל

נולד ב-1916 בזבירצ'ה בפולין, בבית חסידי אמיד. קיבל חינוך דתי תורני ורכש השכלה כללית. הצטיין בשקידה רבה, בכשרונות ארגון ובנטיה לאמנות. היה פעיל בתנועת השומר הדתי. היה בהכשרה בקבוצת "גאולה" ובקבוצת "עובדיה" בסלבקוב. שירת בצבא הפולני. בפרוץ המלחמה נמלט ללבוב ומשם לליטא. כאן היה פעיל בארגון החלוצים הדתיים וארגון עלייתם. בעלותו ארצה בראשית שנת 1941 הצטרף לקבוצת אברהם והיה אחד מהפעילים בחברה ובמשק. עם העליה לכפר עציון התמסר לענייני בטחון. שימש מא"ז בכפר עציון. השתלם בטפול במטעים והיה האחראי לענף זה. בתקופת המלחמה שימש כמפקד קטע וחבר וועדת הבטחון. נפל בקרב האחרון בכפר עציון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה ושני ילדים.

דגני (קורנבליה) דוד - בן עזריאל ומרים

נולד ב-25.7.1919 בקרדילב בסלובקיה, בבית הורים חסידים. למד בישיבה. בגיל צעיר נתפש לרעיון הציונות הדתית. שימש מחנך ומדריך בתנועת "בני עקיבא". עבד בהנהגה הראשית. היה שלוש שנים בהכשרה. במלחמת העולם השניה שירת כחייל בצבא הצ'כי. עם פלוש הנאצים לצ'כיה נלקח לעבודה במחנות. על פי מקרה הצטרף לשיירת חלוצים שנסעו לברגן בלזן. אחרי תלאות הצליח להגיע בימי המלחמה לשווייץ, שם המשיך בפעולתו החלוצית ובהדרכה. ב-1945 עלה ארצה והצטרף לכפר עציון. עבד ביער ובכל מיני עבודות. במלחמת השחרור השתתף בהגנת המקום. בלילות השמירה הקשים היה מעודד את החברים. בהתקפה האחרונה על הגוש בלילה בין ג' וד' אייר העביר תחמושת למשלט "גבעת הסלעים". היה בעמדת המשנה ליד השער. תפקידו היה להפעיל נגד שריוני האויב את המוקש החשמלי האנטי טאנקי. ברגע האחרון לא פעל המוקש. דוד נסוג לבית המנזר והיה בתוך הקבוצה שנהרגה ברחבה, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.48).

דובינסקי שלום - בן זרח והלנה

נולד ב-18.10.1929 בארץ ישראל. היה חבר באגוד ספורטיבי דתי "אליצור". בן 17 גמר קורס למדריכי הימייה. לשורות ההגנה הצטרף עוד בגיל צעיר ושירת בפלוגה הדתית חי"ש תל אביב. עבר קורס בבן שמן. עם פרוץ מלחמת השחרור התייצב לשרות פעיל. השתתף בקרבות נועזים באיזורי הספר של תל אביב. לאחר מכן נשלח לכפר עציון עם המחלקה המוטסת והשתתף בהגנת הגוש. בד' אייר תש"ח (13.5.1948) נפל בקרב האחרון בכפר עציון.

דובשני יהודה - בן לוי יוסף ורבקה

נולד בכ"א שבט תרפ"ח (12.2.1928) בירושלים. למד בבית הספר על שם מקס פיין בתל אביב. שירת בבריגדה העברית כשנה וחצי בתור תותחן. היה פעיל בהגנה. עם התחלת מלחמת השחרור התגייס לשרות פעיל במסגרת פלוגה ב' גדוד מכמש. השתתף בהגנת ירושלים עד שנשלח ב-27.3.48 לגוש עציון. שימש בתפקידים שונים. ביום ה' אייר תש"ח (14.5.1948) יצא למשלט גבעת העץ עם שלושה חיילים נוספים לנהל מו"מ עם אנשי הלגיון, בקשר לתנאי הכניעה. הערבים ירו באנשינו ויהודה נהרג במקום. לאחר מותו הוענקה לו דרגת סגן.

דמיו אמנון - בן זבולון ושושנה

נולד בשנת 1929 בתל אביב. גמר בהצטיינות את בית הספר העממי. עבד במכונאות ויצא להכשרת הנוער העובד ביגור ובאשדות יעקב. היה חבר הפלמ"ח במשך חמש שנים. בימי מלחמת השחרור ליווה שיירות. הגיע לגוש עציון עם שיירת נבי דניאל ונתקע בגוש. השתתף עם חבריו בהגנת הגוש. בהתקפה של כ"ה ניסן (4.5.1948) בפגוע פגז באוהל המשלט הרוסי נפצע מרסיסי הפגז. טרם החלים מפצעיו התקיף הלגיון בימים ג' וד' אייר את הגוש. אמנון הגיע לכפר עציון והשתתף בהגנתו. בקרב האחרון בשעה שהערבים פתחו באש על אנשי הכפר בתוככי הכפר ראו איך אמנון התנפל על אחד מאנשי האויב ובידיים ריקות הפילו, הוציא מידיו את תת המקלע והחל לפעול. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

דמסט יוסף - בן חיים

נולד ב-1919 בטרנוב בפולין. בביתו קיבל חינוך דתי לאומי. רכש השכלה תיכונית. היה חבר השומר הדתי משנת תרצ"ב. בפרוץ מלחמת העולם השניה נדד לליטא ושם הצטרף למחנה החלוצים הדתיים. הגיע ארצה במטוס בראשית שנת 1941. עבר לירושלים כדי להמשיך בלימודים באוניברסיטה. היה בין מארגני קבוצת הסטודנטים "יבנה" בעיר העתיקה ובין המייסדים והמדריכים של המועדון לנוער בעיר העתיקה. היה חבר פעיל בהגנה. ב-1944-5 היה בהכשרה בשדה יעקב. סיים את לימודיו במכון לחקלאות ברחובות. שימש מורה לזואולוגיה בסמינר למורים "מזרחי" בירושלים. עם גמר לימודיו הצטרף לכפר עציון. הצליח עוד להגיש את עבודת הגמר שלו אשר פורסמה אחרי מותו. מטעם מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית הוצע לו לשמש בהדרכה חקלאית בכל ישובי גוש עציון. אך פרצה המלחמה וכל התכניות נדחו. יוסף לקח חבל בשמירה ובעבודות ביצורים. היה פעיל בארגון חיי התרבות, במתן הרצאות, בעריכת מסיבות וארגון חוגי לימוד בכל ישובי הגוש. לקח חבל פעיל בארגון הוועדה ההלכותית ובדיוניה. נפל בד' אייר תש"ח (13.5.1948) בפרוץ האויב לכפר עציון. הניח אשה ובן.

דפנר אברהם - בן ראובן וצרקה

נולד ב-1924 בזבירצ'י שבפולין. מגיל צעיר חבר השומר הדתי. בימי מלחמת העולם היה פעיל במחתרת. היה במחנות השמדה שונים וניצל. מאז השחרור פעל בארגון הנוער הדתי בגרמניה, היה בחוות ההכשרה באשבך. עלה באניית מעפילים והוגלה לקפריסין בתמוז תש"ז. הגיע ארצה וחי כבודד ברחובות ובתל אביב. בתוך ימי המצור הצטרף לקבוצת כפר עציון. מהר למד להשתמש בנשק וצורף למערכת ההגנה של הכפר. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.1948) בעמדה מס. 7 בין יתר מגיני הכפר.

הולנדר שמעון - בן חיים ונחה

נולד בשנת 11.7.1913 בסטניסלוב בפולין. התחנך בבית סבו, חסיד ולמדן מובהק. למד בישיבה והשתלם בביתו בלימודים כלליים. משנת תרצ"ב היה חבר פעיל בבני עקיבא. בתרצ"ג הצטרף להכשרה בקבוצת "אברהם" בקוסוב. עלה ב-1938 והצטרף לחבריו בקבוצת אברהם בכפר פינס. תוך מאמצים מרובים הסתגל לעבודה ולבסוף יצא לו שם כאחד הפלחים והעגלונים המצויינים. נאמן ההגנה. התנדב לשירות כנוטר בשדה אליהו, עם עליית הקבוצה להתיישבות. שהה שם שנה וחצי. מן התומכים הנלהבים בעליה לכפר עציון. השתתף בעירנות בחייה החברתיים והמשקיים של הקבוצה. מלא בנאמנות תפקידו בשמירה ובעבודת הביצורים. בג' באייר בעת הקרב היה בעמדות שבקטע המזרחי. נפצע מרסיסים. נחבש וחזר לעמדתו. בפרוץ שריוני האויב בד' באייר תש"ח (13.5.1948) נפל על משמרתו. הניח אשה ושני ילדים.

הניג בנימין - בן משה ושרה

נולד ב-1917 בבילסקו שבגליציה המערבית. פעיל בתנועת השומר הדתי. בימי הכיבוש הנאצי השתתף במחתרת הציונית במקום. נסחב למחנות ההסגר. עם הנצחון חזר לפולין והצטרף לתנועת "תורה ועבודה" שקמה לתחיה. לאחר ומכן עבר לגרמניה והיה בחווה החקלאית באשבך. הגיע ארצה ב-1947 באנייה "שבתי לוזינסקי". בהגיע האניה קפץ לים, והגיע אותו לילה ליבנה. הצטרף לקבוצת כפר עציון. צנוע ועניו, פועל חרוץ. משתתף בפעילות בשיעורי תורה. זהיר במצוות ובעל רגש דתי עמוק. עמד לבנות בית משפחה עם חברת הקבוצה. מאז התחלת המצור לקח חבל פעיל במערכת ההגנה של הגוש. בקרב האחרון היה בעמדה 2 בקטע המזרחי צפוני של המחנה. מספר פגזים פגעו בעמדה, אך מגיניה ניצלו והמשיכו למלא תפקידם. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.1948) בפרוץ שריוני האויב למחנה. גם חברתו נפלה בו ביום.

הור יוסף - בן בנימין ורבקה
נולד ב-1.12.1915 בעיר אושהורוד בצ'כוסלובקיה. חבר תנועת "בני עקיבא" בצ'כיה מנעוריו. יצא להכשרה. שירת בצבא הצ'כי. עלה ארצה ב-1934. תקופת זמן חי בקבוצת רמת השומרון, עזבה וחי בפרדס חנה כבודד. התחתן והצטרף לקבוצת כפר עציון. גילה כשרונות בעבודה בתור חצרן ומחסנאי. היה בפל"ם של כפר עציון, ואחראי לצוות המרגמה והצטיין בתפקידו. בתקופת המצור היה האחראי למחסן הגושי. נפל עם יתר מגיני כפר עציון בד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה ושתי בנות.

לר אברהם יצחק - בן פייביש ואסתר
נולד ב-26.10.1926 ביאסי ברומניה. רכש השכלה תיכונית ולמד בישיבה. בתקופת מלחמת העולם היה פעיל ב"בני עקיבא" ברומניה בתנאי מחתרת. עלה ארצה והצטרף לקבוצת מכורה. חרוץ ומתמיד. השתתף בהפגנות במשק יגור בשבת השחורה. ב-1946 הצטרף לכפר עציון, התערה בעבודת הכשרת קרקע ובטיפול במטעים. בתקופת המצור לקח חבל פעיל במערכת ההגנה. דייקן וממושמע, ממלא כל פקודה שהוטלה עליו. נפל בד' אייר תש"ח (13.5.1948) עם כל חברי הכפר.

הילר רחל - בת יחזקאל ויעל
נולדה בשנת 1924 בלודז' שבפולין. חונכה בבית חסידי. למדה בגימנסיה. בעלת חוש מוזיקלי מפותח. היתה בגטו לודז' ובאושוויץ. לאחר השחרור הצטרפה לקבוצה הראשונה של תורה ועבודה בלודז'. אחר כך השתתפה בארגון קבוצת "לנצחון" - בקרקוב. בשעת הפרעות על יהודי קרקוב ב-1945 השתתפה בהגנת בנין "תחכמוני". עברה לגרמניה והתכשרה לחיי כפר בחווה החקלאית שבאשבך. העפילה באניית "לטרון", והוגלתה לקפריסין. בעלותה ארצה ב-1947 הצטרפה לקבוצת כפר עציון. בקבוצה מילאה תפקידיה בנאמנות ובמסירות. לקחה חבל בשמירה בעמדות ובקורסים לעזרה ראשונה. עמדה על סף בנין בית משפחה עם חבר הקבוצה, ונספתה ביחד עם בחיר לבה בפרוץ שריוני האויב לכפר בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

וול דוד - בן ישראל ונעמי
נולד ב-2.10.1924 בדורטמונד שבגרמניה. למד בישיבה לנוער בפרנקפורט. בשנת 1938 גורשה משפחתו על ידי הגרמנים לפולין. דוד הצטרף מרצונו למשפחתו ועבר איתה לארץ החדשה. עם פרוץ מלחמת העולם ברחו לשטח הכיבוש הרוסי והוגלו לסיביר. ב-1942 עלה ארצה עם ילדי טהרן, נתקבל לבי"ס החקלאי "מקוה ישראל". ב-1945 הצטרף לקבוצת כפר עציון. השתלם בקורס למכניקה עדינה, שעל יד האוניברסיטה. בימי הקרבות השתתף בהגנת הכפר. עמד להקים משפחה עם חברת הקבוצה, אשר גם היא נפלה בקרב האחרון בד' באייר תש"ח (13.5.1948).

וירצברגר שלום - בן נחמה וחיים-יעקב
אחרי נדודים הגיע ארצה. בפרוץ מלחמת השחרור התגייס לפלמ"ח - ליחידה דתית שעמדה להתארגן בכפר עציון. הגיע לגוש בראשית שבט תש"ח. כאן עבר עם חבריו את אימוניו. עם בוא פלוגה ב' מחי"ש ירושלים צורפה המחלקה לפלוגה זו. מילא תפקידים שונים בהגנת הגוש. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

וינר רחל - בת אהרן ורבקה
נולדה בז' באב תרפ"ח בברלין. עלתה ארצה בהיותה בת חמש. נתחנכה בבית הורים דתיים ומשכילים בתל אביב. התקרבה לתנועת "בני עקיבא". מבי"ס עממי מוריה בת"א עברה לחברת הנוער הדתית במקוה ישראל. הצטרפה לגרעין שעבר הכשרתו בכפר עציון. בשנת תש"ז השתלמה בסמינר למדריכי עליית הנוער מחזור תש"ז. בחורף תש"ח המשיכה להשתתף בשיעורים בסמינר למורות מזרחי. עם החמרת המצור חזרה לכפר עציון בשיירת נבי דניאל. בעת הקרב ביום ג' באייר היתה במקלט, ועזרה לטפל בפצועים ובהכנת אוכל ללוחמים. ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) נספתה עם שאר החברות תחת הריסות המנזר הגרמני. בו ביום נפל גם חברה יעקב איתו עמדה להיכנס בברית נישואין.

ונדר יוסף - בן אברהם צבי ודובריש
נולד ב-1913 בססוב שבפולין. חניך החדר ובית הספר הפולני. בצעירותו הצטרף לבני עקיבא, בשנת תרצ"ג יצא להכשרה לקבוצת "אברהם" שבקוסוב. בראשית שנת תרצ"ה עלה ארצה ונכנס להכשרה לקבוצת שח"ל ברחובות. בסיון של אותה שנה יצא עם חבריו לכפר פינס והקימו קבוצה עצמאית - קבוצת אברהם. רב היה חלקו של יוסף בהקמת מחנה הקבוצה. ניחן בכשרון עבודה, מתכן תכניות בנייה רבות ומבצען. עבד עבודות חוץ שונות. במאורעות תרצ"ו-תרצ"ח השתתף בשמירה, בהגנה ובביצור המחנה. עבר קורס לעזרה ראשונה, בעלותו לכפר עציון עבד במקצוע הבנייה, שימש כמקשר בין הקבוצה לקבלנים ועסק בארגון עבודות החברים בבנין. היה אחראי להקמת בניינים שונים בכפר. התאמן במרגמה ועבר קורס לכבאים. בתקופת המצור מילא תפקידיו בשמירה וביצורים. בעת הקרבות פעל במרגמה. נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.48). הניח אשה.

וינר דוד - בן נתן ושרה
נולד ב-18.10.1930. כגרמניה. עלה ארצה ב-17.10.1933. בן יחיד להוריו. חבר פעיל בהגנה מימי נעוריו. ב-1944 התגייס לגדנ"ע הדתי ובתחילת 1947 הועבר לחי"ש תל אביב. השתייך לפלוגה הדתית. בימי המלחמה התגייס לשרות פעיל. השתתף בפעולות ההגנה באבו כביר ובשכונות הדרומיות של תל אביב. לאחרונה הועבר לכפר עציון, שם שרת כמקלען. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ה (13.5.1948).

וסרטיל חיה - בת בנימין וגיטל
נולדה ב-9.2.1922 באושוויץ שבפולין. בת למשפחה דתית מהמעמד הבינוני. בפרוץ המלחמה הושמדה משפחתה, והיא נשלחה למחנה עבודה בסודטים. עברה כמה מחנות, עם השחרור הצטרפה לקבוץ "איחוד" באוסטרוביץ. עברה לגרמניה ונכנסה להכשרה של נוח"ם. העפילה באניה "ברכה פולד" ונשלחה לקפריסין. ב-1947 הגיעה ארצה והצטרפה לקבוצת כפר עציון. מילאה כל תפקידיה בנאמנות. בימי המצור השתתפה בשמירה בעמדות וטיפלה באספקת כלכלה למגינים. בד' באייר תש"ח (13.5.1948) נפלה עם כל החברות במקלט, תחת הריסות המנזר הגרמני.

ויסמן יוסף - בן אברהם דוד ורבקה
נולד ב-1922 בפולין. תלמיד ישיבות נבוהרדוק וברנוביץ. בתקופת מלחמת העולם היה בגטו ווילנה ואחר כך במחנות גרמניים שונים. ניצל ממש על סף המוות. שוחרר ונלקח לבית החולים, משהחלים הצטרף לתנועת "תורה ועבודה" והיה בין פעילי "בני עקיבא" במחנה לנדסברג שבגרמניה. באביב 1946 עבר עם קיבוצו לאיטליה והיה בהכשרת "תורה ועבודה" בוילמדונה. העפיל באניית המעפילים כ"ג וגורש לקפריסין. באדר תש"ז הגיע ארצה והצטרף לקבוצת כפר עציון. נקלט יפה בעבודה ובחברה. עמד להקים בית משפחה עם חברת הקבוצה, אשר גם היא נפלה. השתייך לכתת פל"ם. התאמן בכל כלי נשק ולקח חבל פעיל בהדיפת ההתקפות. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.1948).

ורנר משה - בן יהושע ובילה
נולד בשנת 1921 בעיר ביץ בפולין. בבית הוריו קיבל חינוך דתי ולמד בישיבה בבובוב. בפרוץ מלחמת העולם נלקח למחנות העבודה. עם שחרורו הצטרף לתנועת "תורה ועבודה" בפולין. עמד בראש קבוץ "לנגב" בשלזיה ושימש כמדריך רוחני. היה פעיל בתנועה בשלזיה העילית. בגרמניה עמד בראש הקבוץ בפרייביץ. עלה ארצה ב-1947 והצטרף לקבוצת כפר עציון. נקלט היטב בקבוצה, עבד יפה והשתתף בשיעורי תורה. בתקופת המצור נטל חלק בשמירה, אימונים וביצורים. נפל בעמדתו עם הנופלים בד' אייר תש"ח, (13.5.1948) הניח אשה ובן.

זגלשטין יהודה - בן פישל ורבקה
נולד ב-8.10.1922 בעיר מיידן שבצ'כיה. חבר "בני עקיבא" מצעירותו. בפרוץ מלחמת העולם נדד לבודפשט, היה בחיל העבודה ההונגרי. עבד במחסני אספקה וסיפק אוכל לפרטיזנים. ברח ממחנה העבודה. לאחר השחרור נפגש עם אחיו ואחיותיו. יחד עברו לצ'כיה ואחר כך לגרמניה. היה בהכשרת "בני עקיבא" בלנדסברג. בדרכי הבריחה הגיע לאיטליה. היה בקבוץ ההכשרה בוילמדונה. העפיל באניה "כ"ג". בעת גרוש האניה מחופי הארץ היה בין המתנגדים לבריטים. בקפריסין דאג לאספקת הקבוץ. השתתף באמוני הגנה. בדצמבר 1946 הגיע לקבוצת כפר עציון. עבד בבנין. בעת המצור צורף לפל"ם והשתתף בסיורים ובהבטחות. בימי ההתקפה האחרונה בג' ובד' באייר היה בעמדה מס' 7. ביום האחרון היה בעמדה מס' 5, מול המנזר הרוסי. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.48).

זגלשטין רחל - בת פישל ורבקה
נולדה ב-3.10.1924 במיידן שבצ'כיה. בילדותה למדה בבי"ס עברי בהוסט. הצטיינה בלימודיה. היתה פעילה ב"בני עקיבא". בעת מלחמת העולם גורשה לאושוויץ, עבדה בעבודות נוחות והשיגה אוכל ומלבושים שחלקתם בין אנשי המחנה. עם השחרור עברה לבודאפשט והצטרפה שוב לתנועתה בה שימשה כמדריכה. עברה עם אחיותיה ואחיה לצ'כיה ומשם לגרמניה. כאן הצטרפה לקבוצת "בני עקיבא" בלנדסברג, איתם עברה לאיטליה ונכנסה לקבוץ הכשרה בוילמדונה. העפילה באניה "כ"ג" וגורשה לקפריסין. שם לימדה עברית בחברת עליית נוער דתית. בינואר 1947 הגיעה לקבוצת כפר עציון. נקלטה יפה. עבדה ביער ובשרותים. בימי המצור עברה קורסים לעזרה ראשונה ולקשר. השתתפה בשמירה. עמדה להיכנס בברית נישואין עם חברה דוד, אשר גם הוא בין הנופלים. ביום ג' באייר היתה במקלט ועזרה בטיפול בפצועים ובהכנת אוכל ללוחמים. בפרוץ שריוני האויב בד' באייר (13.5.1948) מצאה את מותה תוך מאבק גבורה עם הפורעים.

זילברשמיד משה (מוש) - בן אברהם ובתיה
נולד ב-12.12.1919 בעיר ביירוט שבגרמניה. בבית הוריו קיבל חינוך דתי לאומי וירש מהם את התכונות האצילות ואת מידת האחריות לכל דבר שנמסר לטפולו. בנעוריו הצטרף לתנועת נוער ציונית. בגיל 16 יצא ל"הכשרת צעירים" של תנועת "ברית חלוצים דתיים" ותפס מקום מרכזי בחברה. לאחר פרעות נובמבר 1938 עבר עם חבריו לאנגליה ושם ארגן את סניף הבח"ד בלונדון ועמד בראשו. בחורף ת"ש עלה ארצה. עבד במקומות שונים בארץ כפועל חקלאי עד שקבע את מקומו במושב הדתי "נווה יעקב". עסק בעבודה חקלאית וחלם לבנות לעצמו משק חקלאי. התגייס למשטרת הישובים העבריים והתחיל לקחת חבל פעיל במבצעי ההגנה. כשרונותיו כמדריך וכמפקד נתגלו במהרה. בפרוץ מלחמת השחרור הוטלו עליו תפקידים רבים וחשובים: מפקד מקור חיים - השכונה הקיצונית בדרום ירושלים שם גם נפצע והחלים; מפקד תלפיות. היה מפקד הפשיטה לקן הפורעים כפר השילוח. בכל הפעולות האלה הצטיין כמפקד נועז הבז לסכנות. שאף תמיד להיות עם פקודיו במקומות התורפה ולעודד אותם בהופעתו השקטה והבטוחה. הוא שימש כקצין המבצעים בגדוד מכמש. באדר תש"ח נשלח לגוש עציון לשמש כמפקד הגוש. מתפקידו היה לאחד את ישובי הגוש ואת היחידות השונות שחנו בו לגוף מלוכד בעל משמעת צבאית ולהכינו לקרבות ההכרעה שהיו צפויים לו. מוש נסע לגוש בהכירו את כל חומרת מצבו ובחושו כי אין סיכויים רבים למערכה זו. על אף הכל שקד במלוא המרץ ובכל יכולתו הברוכה בארגון הגוש, ביצורו, אימון אנשיו. הוא יישר הדורים, סילק אי הבנות, המריץ לפעולה, עודד וחיזק את הרוחות; תבע מתח גבוה, העלאת הכושר הקרבי ופתיחת פעולות קרב יזומות נגד האויב. באישיותו ובהליכותיו, בעבודתו הבלתי נלאית שימש סמל חי ותובע לתורתו הצבאית. עם כל זה שמר תמיד על השקט הנפשי, על אדיבות יוצאת מן הכלל ועל הבנה לכל הבעיות השונות שהתעוררו בצבור רב גוני זה. אנשי הגוש ראו בו את דמות המפקד השלם והעריצו אותו ללא שיור. על קברם של 12 חללי ההתקפה בכ"ה ניסן אמר: "מה אנו? מה חיינו, העיקר הוא המפעל ובו אנו חיים... תשובתנו נחושה: נצח ירושלים". ואכן קיים את סיסמתו. בפרוץ הקרב על המנזר ביום ג' אייר תש"ח (12.5.48) הרגיש מוש כי כאן נקודת ההכרעה וחש לחזק את ידי הלוחמים המועטים. בהופעתו עודד אותם להתגוננות עקשנית אך הם לא יכלו לעמוד בפני כוח האויב ששטף אותם. בעת הנסיגה, דרך התעלה שבמשלט הרוסי, נפגע מצרור אויב, ונפל בתעלה. נפרד מחבריו, הזיז עצמו לצד התעלה, כדי לא להפריע לנסוגים, ונפח את נשמתו. אחרי מותו הוענקה לו בפקודת המטכ"ל דרגת רב סרן.

זינגר חנה - בת נפתלי וביילה
נולדה ב-10.9.1927 בלוזה שבצ'כוסלובקיה. בבית קיבלה חינוך דתי. למדה בבית ספר עממי צ'כי. גדלה בכפר - בריאה חסונה ובוטחת בכוחותיה. אהבה כל עבודה ויכלה לה בקלות. בפרוץ מלחמת העולם נשלחה עם משפחתה למחנות העבודה. עברה הרבה מחנות. העפילה ארצה ב-1946 והצטרפה לקבוצת כפר עציון. שאפה להתאמן ולהכיר את כל כלי הנשק ולמלא תפקידי הגנה שונים והצטיינה בהם במדה שווה לבחורים. בימי המצור השתתפה בשמירה בעמדות ובעזרה ראשונה. מילאה כל תפקיד במסירות. בימי הקרב האחרון היתה חובשת ליד מטה הקטע המזרחי. נפלה בד' באייר תש"ח (13.5.1948).

חבר (טחובר) יששכר - בן אלכסנדר ויטכן
נולד י' תמוז תרפ"ה (2.7.25) בגרמניה. עלה ארצה ב-1933. קיבל חינוך דתי. משגמר בית מדרש למורים עסק בהוראה. עבד שנה בשדה יעקב אצל איכר. בשנת תש"ב הצטרף בירושלים להגנה. נשלח לקורס להשתלם בשימוש מרגמות. בשנת 1944 התחיל ללמוד באוניברסיטה. במלחמת השחרור לקח חבל פעיל. נלווה אל השיירה אשר יצאה בט"ז אדר ב' לגוש עציון. חזר לגוש והצטרף למחלקת הפלמ"ח. על אף שהיה בחור דתי, רציני ומתבודד, מצא מקומו במחלקה. מילא במסירות כל תפקידי הגנה ולא היסס לעבוד בשבת בהרחבת שדה התעופה, בחושבו את הדבר למצוה. נפל בכפר עציון ביום ד' אייר תש"ח (13.5.1948).

חדד עובדיה - בן שלום ורוזה
נולד ב-2.1.31 בירושלים. בילדותו התייתם מאביו. למד בבית ספר עממי בירושלים עד כתה ה' ואח"כ עבר לכפר הילדים מאיר שפיה. במלחמת השחרור שירת בפלוגה ב' של גדוד מכמש חי"ש ירושלים. היה בן יחיד לאמו, אך לא רצה לקבל שחרור מהשרות. באדר ב' תש"ח הגיע לגוש עציון. נפל בג' אייר (12.5.1948) במשלט הרוסי.

חן ציון יהודה אריה - בן זאב ואיטה
נולד בו' חשון תרפ"ו בארץ ישראל. את חינוכו קיבל בתלמוד תורה "אהל יעקב" ובישיבת הרב עמיאל. מוותיקי תנועת הנוער הדתית "בני עקיבא", ממייסדי חוג הצעירים של הפועל המזרחי. חבר ומדריך בארגון הספורטיבי הדתי "אליצור". נכנס להגנה בגיל 16. היה מראשוני הפלוגה הדתית בחי"ש תל אביב. בשנת תש"ו עבר קורס למפקדי כתות ושימש כמ"כ וכנשק הפלוגה. השתתף בקרבות בפרברי תל אביב. הוטס לגוש עציון יחד עם מחלקתו ושימש כמפקד המחלקה. השתתף בקרבות מספר בגוש והצטיין באומץ לבו, בקור רוחו ובדאגתו האבהית לפקודיו. ברוך כשרונות, ישר דרך, נבון וטוב לב, רכש אהדת כל חבריו. ביומיים של הקרב האחרון על כפר עציון פעל רבות ליד מפקד הגוש יעקב אלטמן. בשעות קשות אלו הצטיין בשליטה עצמית, בזריזות ובנכונות למלא כל תפקיד ולעודד את האנשים. נפצע בשעות האחרונות של הקרב וכפי הנראה מצא את מותו תחת הריסות המנזר הגרמני בד' אייר תש"ח (13.5.48). בפקודת המטכ"ל הוענקה לו דרגת סגן.

חצרוני יצחק - בן אהרון ומרים
נולד ב-1932 בפולין. עלה ארצה ב-1933. התחנך ברוח ציונית דתית בבית ספר לבנים מזרחי בצפון תל אביב. הצטרף ל"בני עקיבא". לאחר סיום ביה"ס העממי למד בבית הספר המקצועי "מונטיפיורי". בפרוץ מלחמת השחרור היה בן 16. אך הצהיר בפני הוועדה כי גילו גבוה יותר והצליח להתקבל לשרות פעיל במסגרת הפלוגה הדתית בחי"ש תל אביב. נשלח עם המחלקה המוטסת כתגבורת לכפר עציון. נפל ביום ד' אייר תש"ח (13.5.48) בכפר עציון.

טהורי יהושע - בן אליעזר ונחמה
נולד בכ"ז מרחשון תרמ"ח (22.11.1927) בירושלים. קיבל חינוך דתי יסודי. למד בישיבת "חברון", ובישיבות בחיפה ובפרדס חנה. השתייך לנוער האגודתי ולהסתדרות "פועלי אגודת ישראל". עם הצו הראשון של המוסדות הלאומיים התגייס לפלוגה הדתית שהתארגנה בחי"ש תל אביב. בט"ו אדר תש"ח הוטס לעזרת גוש עציון הנצור ולקח חבל בהגנתו. הצטיין בזהירותו בקיום מצוות ובהקפדה על לימוד תורה גם בימי המצור הקשים. נפל בכפר עציון ביום ד' אייר תש"ח (13.5.48.).

טשר יחזקאל - בן זלטה ומנדל
נולד בשנת 1928 בהונגריה. עלה ארצה עם עליית הנוער בשנת 1946. השתייך לתנועת הנוער של הפועל המזרחי. למד במקוה ישראל בסקטור הדתי. בדצמבר 1947 התגייס לפלמ"ח ומיד נשלח לגוש עציון עם הגרעין ליחידה הדתית של הפלמ"ח. שרת בתפקידים שונים, לרוב בתור סייר. היה רע טוב ונאמן, וחייל אמיץ וזהיר במצוות. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

טויס בנימין - בן אנשל ואסתר
נולד ב-23.10.26 בחזשנוב שבפולין. בילדותו הצטיין בלימודים. מגיל צעיר היה חבר ב"השומר הדתי". מניצולי השואה הנאצית. עם השחרור הגיע מגלותו ברוסיה לפולין. הצטרף להכשרת תנועת "תורה ועבודה", עבר לגרמניה למחנה פוקינג. העפיל לא"י באניה "לטרון". הוגלה לקפריסין. ב-1947 הגיע ארצה והצטרף לכפר עציון. עבד בכל מיני עבודות במשק. בחור ישר דרך ותמים. על אף חולשתו לקח חבל בתפקידי ההגנה. נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.48), בכפר עציון.

טייטלבוים דוד - בן שמחה ואסתר
נולד ב-14.8.1917 בעיר ביאלסק-פודלסקי שבפולין. בילדותו התייתם מהוריו. היה פעיל ב"השומר הדתי" מגיל צעיר. עלה ארצה ב-1938 והצטרף לקבוצת אברהם. היה פועל חרוץ, מלא רוח חיים ובעל הומור. ב-1942 התנדב לפלמ"ח. היה במחלקה הדתית בעיינות, ואחר כך בביריה. עבר את הארץ לארכה ולרחבה. סיים קורס מ"כ. מדריך ומאמן מוכשר להתעמלות. בקבוצה היה ער לענייני בטחון ומשק. בימי המצור היה אחראי לסידור השמירה. כמפקד כתת המקלענים השתתף בהדיפת התקפות אויב. בקרב האחרון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.48), היה בתוך הקבוצה שהתרכזה על יד המנזר הגרמני והותקפה על ידי הערבים - שם נפל. הניח אשה וילד.

טילמן צבי - בן מנחם ופייגה
נולד ב-1913 בעיר סמבור שבפולין. חניך החדר, ביה"ס עממי וגימנסיה פולנית, חבר תנועת הנוער גורדוניה. מצעירותו עד ימיו האחרונים שקד על לימוד הגמרא והגיע לדרגת תלמיד חכם מובהק ובקיא. הצטרף לתנועת "בני עקיבא" והיה פעיל בהנהגת הסניף ובתנועה הארצית. עלה בשנת תרצ"ו כסטודנט לאוניברסיטה, אך החליט להצטרף לקבוצת אברהם. חבלי התערותו בעבודה היו קשים, אך התגבר עליהם בכוח רצונו. שנים רבות שימש גזבר הקבוצה ופנקסן. תקופה מסויימת כיהן כסגן מזכיר לשכת העבודה בכרכור. בראשית תרצ"ח יצא בשליחות לפולין ופעל בתנועת בני עקיבא בגליציה. בימי העליה לכפר עציון שימש גזבר הקבוצה ובא כוחה בפני המוסדות. בתש"ה השתתף במכון "הלכה ברורה" בכפר הרא"ה שנוסד לשם בירור ההלכות התלויות בארץ. בתש"ו יצא כשליח התנועה למחנות בגרמניה, ופעל במרכז הנהלת התנועה בגרמניה. בשלב האחרון של שליחותו היה פעיל בארגון השיירות שיצאו בדרך ההעפלה לארץ. בכל המקומות והמצבים היה קובע עתים לתורה. בימי המצור לקח חבל בשמירה ובאימונים, והיה אחראי להנהלת חשבונות האספקה של הגוש על יחידותיו. בעת ההתקפה האחרונה היה בעמדה מס' 5. נפל ביום ד' אייר תש"ח (13.5.1948) במקלט אשר מתחת למנזר, בו נמצאו יומנו ומכתביו. הניח אשה וילד.

יבנאלי אהרן - בן אריה ורחל
נולד ב-15.5.1915 בז'ז'מריה בליטא. חניך ישיבת סלבודקא בליטא. בגיל 17 הצטרף לתנועת בני עקיבא. היה מדריך בסניף הקובנאי. היה פעיל בתנועה הארצית וביקר בסניפים בתפקידי הדרכה. מחצית השנה היה בהכשרה. עלה ארצה ב-1935, ביחד עם קבוצת חברים מ"החלוץ המזרחי" בליטא ועבר לרחובות. כאן עבד בפרדסים. היה פעיל בסניף הפוהמ"ז במקום. באלול תרצ"ו, בימי המאורעות, הצטרף לקב' אברהם בכפר פינס. הצטיין כפועל חקלאי מנוסה, היה בפלוגות העבודה בגבעת עדה ובכפר הרא"ה. היה פעיל בחיי הקבוצה ובוועדותיה. השתלם בירקנות וסידר גן ירק. בעלותו לכפר עציון עבד בעבודות חקלאות שונות. היה מהיוזמים והפעילים בפיתוח מחצבת שיש של הגוש. גם כאן המשיך בפעולתו בחיי החברה. היה סדרן עבודה, מרכז משק, חבר מועצה וכו'. שאף תמיד לצאת להשתלמות רוחנית ולחזור לעבודת הדרכה. עוד בימיו הראשונים בארץ הצטרף ל"הגנה" והתאמן בנשק. פעיל בשמירה במאורעות תרצ"ו-תרצ"ח. עבר קורס רגמים. בכפר עציון צורף לצוות המרגמה, ופעל בה בכל ימי המערכה. היה בין המכוונים את עבודת הרחבת מסלול התעופה. בקרב האחרון פעל עם צוות המרגמה בכל אשר נדרש. משנתקלקלה המרגמה פוזרו אנשיה לעמדות השונות וגם הוא עבר לעמדה. בד' באייר (13.5.48) היה בין האנשים שהתרכזו ליד המנזר הגרמני ושם נפל. הניח אשה ושלש בנות.

יוכלמן יחיאל - בן שמעון ואסתר
נולד ב-3.1.1921 בריגה, לטביה. עלה ארצה עם הוריו ב-1935. סיים בית ספר תיכון "תחכמוני" וסמינר למורים מזרחי. בשנת תש"ה הצטרף לקבוצת "שלוחות", אח"כ עבד שנה בשדה יעקב. שימש כמורה וכמדריך במוסד "עליה" בפתח תקוה, במקוה ישראל ובחברות נוער שונות. היה חבר פעיל בהגנה. הצטרף לפלמ"ח ונמנה עם מייסדי המחלקה הדתית. בשנת תש"ו חזר להדרכה במוסד "עליה". בחודש שבט תש"ח הגיע לגוש עציון כמדריך הגרעין ליחידת הפלמ"ח הדתית והשתתף כל הזמן בהגנת הגוש. נפל בקרב האחרון על כפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.48).

יעקובוביץ צפורה - בת איזידור ורגינה
נולדה בשנת 2.8.1927 בדרברטובא צ'כוסלובקיה. גדלה בבית דתי באחד מכפרי רוסיה הקרפטית, במרחבי שדות ויערים. למדה בבי"ס עממי. במלחמת העולם איבדה כל משפחתה. נלקחה למחנות אוסטריה. עבדה באפיית לחם והשתדלה לעזור לאחרים. עם השחרור הצטרפה למחנה החלוצי. עלתה מאיטליה באניה "אנצו סירני" ונשלה למחנה המעצר בעתלית. עם שחרורה הצטרפה לקב' "כפר עציון". נקלטה בחברה. היתה שקטה ותמימה. בימי המצור השתתפה בשמירה ובקורסים לעזרה ראשונה. נספתה בד' באייר תש"ח (13.5.1948) תחת הריסות המנזר הגרמני.

כהן יהודה - בן מאיר ורחל
נולד ב-1929 בירושלים. סיים את בי"ס תחכמוני. נהג לפי מקצועו. היה חבר ההגנה. עם פרוץ מלחמת השחרור השתתף בליווי שירות. הצטיין באומץ לב בנהיגה, הגיע לגוש עציון כנהג בשיירת נבי דניאל. חזר לגוש עם מכוניתו ממקום הקרב, כאן עבד במכוניתו ביישור שדה התעופה. השתלב בין מגיני הגוש ולקח חבל בהתגוננות בהתקפות כ"ה ניסן (4.5), ובג'-ד' אייר. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

כץ צפורה - בת ישראל וברכה
נולדה ב-22.9.1920 בפיטרו-נמיץ ברומניה. חברת בני עקיבא מגיל צעיר. בזמן מלחמת העולם פעלה במחתרת. לאחר המלחמה עברה לאיטליה. היתה חצי שנה בהכשרה, והעפילה ארצה עם הקבוץ שהיתה בין מייסדיו. היתה שנה בקב' מכורה ואחר כך עברה לקבוצת כפר עציון, עבדה בתפירה ובמטבח. שקטה וצנועה, עושה עבודתה במסירות. בתקופת המצור השתתפה בשמירה. עברה קורס לעזרה ראשונה. בעת ההתקפה האחרונה היתה במקלט. חשה לכל מקום בו היתה דרושה עזרתה. הוצע לה לעבור עם הפצועים למשואות יצחק אך היססה ונשארה במקלט. נספתה בד' אייר תש"ח (13.5.1948) תחת הריסות המנור הרוסי.

כליפה יעקב - בן יוסף ומזל
נולד בשנת 1927 בירושלים. למד בבית הספר סט. ג'ורג' בירושלים. היה חבר פעיל בשורות ההגנה בדרגת מ"כ. למחרת הכרזת המדינה עזב את הבית והצטרף לשרות פעיל בפלוגה ב' של גדוד מכמש, חי"ש ירושלים. לגוש עציון הגיע עם שיירת נבי דניאל. השתתף בהגנת הגוש. בקרב האחרון היה במנזר הרוסי. נפל בתעלת המשלט הרוסי לאחר שגילה אומץ לב בהגשת עזרה לחבריו הנפגעים. לאחר נפלו העניק לו המטכ"ל דרגת סגן.

כץ יצחק ישעיהו - בן אשר אנשל ואסתר מלכה
נולד בז' תמוז תרע"ט, בלנצוט שבפולין. בתרצ"ג יסד את "השומר הדתי" בעירו, והיה ראש הקן עד עלותו ארצה. עלה ב-1936 עם אביו והתגורר בירושלים. כאן הצטרף לשורות ההגנה. משעלו יתר בני המשפחה ב-1938, הצטרף לקבוצת "אברהם" בכפר פינס. היה מעורה בחיי הקבוצה ופעיל בוועדות שונות. בין מארגני הנגריה. בעלות הקבוצה לכפר עציון גוייס לנוטרות ושרת שנה וחצי. עבר קורס מפקדי עמדות ושימש כמפקד עמדה בכל תקופת המלחמה. בתקופת המצור נתמנה כאחראי למחסן האספקה בגוש. בתפקיד זה השקיע את כל מרצו ודאג לכלכלת מגיני הגוש. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.1948) בנפול כפר עציון. הניח אשה ושני ילדים.

לדרמן חיה - בת משה וגילה
נולדה ב-10.9.23 בלודז' שבפולין. חברת "בני עקיבא" מגיל צעיר. עם פרוץ מלחמת העולם המשיכה בפעולתה בתוך הגיטו, נדדה ממחנה למחנה עד השחרור. רק היא ואחותה ניצלו מכל משפחתה. חזרה ללודז' והמשיכה בארגון הנוער החלוצי הדתי. פעלה גם בענייני התנועה בערים אחרות בפולין. עברה להכשרה בחווה החקלאית באשבך שבגרמניה. העפילה באניה "לטרון" וגורשה לקפריסין, ב-1947 הגיעה ארצה והצטרפה לקבוצת "כפר עציון", ונתקשרה למקום. מילאה כל תפקיד בנאמנות. היתה בחורה רצינית וברוכת כשרונות. בתקופת המצור השתתפה בשמירה ובעזרה ראשונה, עמדה להקים בית משפחה בקבוצה. נפלה בד' באייר תש"ח (13.5.1948) בנפול כפר עציון, ביחד עם חברה בנימין.

לונברון מנחם - בן מרדכי ופייגה
נולד ב-3.2.1925 ברופשיץ שבפולין. למד ב"חדר", בבי"ס עממי ובישיבה והצטיין בלימודיו. בשנות המלחמה העולמית נדד ממחנה למחנה. עם תום המלחמה עזב את גרמניה ועבר לבלגיה, אל דודו היחיד ששרד מן כל המשפחה. פה בשלה בלבו ההכרה החלוצית. הצטרף להכשרת הבח"ד בכפר לעוו. היה פעיל בהדרכה תרבותית, לאחר מכן עבר לעבוד בכפר הילדים הדתי שבמרקין. ב-1946 עלה ארצה והצטרף לקבוצת כפר עציון. נקלט יפה בחברה. עבד בנגריה והצטיין בעבודה, בפרוץ המאורעות מלא את תפקידיו בשמירה ובביצורים בנאמנות. בימים האחרונים נטה לבדידות. תכופות היה פורש ל"נווה עובדיה" ופורט על הפסנתר. נפל על משמרתו בד' אייר תש"ח (13.5.1948), בין יתר חבריו שבכפר עציון. הניח אשה ובן שנולד אחרי מותו.

ליש (לונברון) דב - בן חיים וברטה
נולד ב-2.10.1920 בדוקלה שבפולין. שריד למשפחה גדולה שהושמדה בשואה. עם השחרור הגיע לבלגיה והצטרף להכשרת הבח"ד בלעוו. משם הצליח, בעזרת חיילים איי"מ, להגיע ארצה במדי חייל, באפריל 1946. הצטרף לקבוצת כפר עציון. עבד בכל עבודות המשק. בראשית תש"ח יצא להשתלמות תורנית בסמינר התורני של הקבוץ הדתי ברחובות. בפרוץ המאורעות שב לכפר והשתלב במערכת ההגנה של הכפר. כחבר כתת הפל"ם, יצא תכופות לתפקידי הבטחה. בג' באייר יצא עם כתת הפל"ם לעזרת חיילי החי"ש באוכף המוכתר. דב נשלח לקבל הוראות מהמפקדה, כיון שלא יכול לשוב צורף לעמדה מס' 1. נפל ליד המנזר הגרמני ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

מאירי ראובן - בן יחיאל מאיר וחנה
נולד ב-9.10.1919 בריפין שבפולין. בצעירותו היה פעיל ב"צעירי אגודת ישראל". בשנת תרצ"ח עלה ארצה כדי ללמוד בבי"ס הריאלי "תחכמוני". לרגל המצב הכלכלי הקשה בפולין נפסקה תמיכת הוריו וראובן עזב את בית הספר. הוא סרב לחזור לפולין אל הוריו. בהשפעת דודו ר' משה טביומי ז"ל הצטרף בתרצ"ט לקב' אברהם ונקלט יפה. היה בפלוגות העבודה בכפר הרואה, טירת צבי ובגבעת עדה. מילא תפקידים ארגוניים בקבוצה. בקיץ תש"א כשצפויה היתה סכנת הפלישה הגרמנית התגייס לפלמ"ח. התאמן בפעולות חבלה. לאחר שנה עבר להדריך את המחלקה הדתית של הפלמ"ח בעיינות. משם עבר קורס למ"כ סיירים. השפיע בכל מקום מרוחו הדתית. היה קשור לקבוצה. בתש"ח השתחרר משרותו בפלמ"ח ושב לכפר עציון. כאן עסק בהדרכת נוער עולה בעבודת הכשרת קרקע והתמסר במיוחד לטיפוח גינות נוי. באלול תש"ו יצא לשליחות במסגרת אונרר"א, במחנות העקורים באוסטריה. קשר קשרים עם מוסדות עזרה ושלטונות. ביקר בארצות שונות ובמרכזים השונים בענייני הצלה ותנועה. התבלט בעבודתו וסייע לפליטים בחומר וברוח. בקיץ תש"ז הועבר למינכן כדי לנהל את המרכז לתנועת המזרחי ותורה ועבודה שבאיזור האמריקאי. בחורף תש"ח הוחלט בקבוצה להשאיר אותו בתפקיד בגולה. ברם, הוא לא שעה לדרישות מרכז התנועה ובכ"ג אדר תש"ח חזר ארצה. בחול המועד פסח הגיע במטוס לגוש, ומיד נכנס לעבודת הביצורים כאחד ותיק ומנוסה. בקרבות האחרונים פעל במכונת יריה כבדה. ביום ד' אייר תש"ח (13.5.1948) כשפרצו משורייני האויב לכפר, הצליח להימלט עם כמה חברים לחורשת "שיר השירים", אך שם השיגתהו יד האויב.

מידז'ינסקי משה חיים - בן זאב והינדה
נולד ב-1921 בפז'דבוזש שבפולין. בילדותו עבר ללודז'. כאן הצטרף לתנועת "השומר הדתי". בפרוץ מלחמת העולם נדד לליטא והיה שם בהכשרה. עלה ארצה דרך רוסיה ויפן באב תש"א. הצטרף למושב ביתניה של הפועל המזרחי ודבק בעבודת האדמה. בעלות קב' אברהם לכפר עציון הצטרף אליה. עבד בהכשרת הקרקע והתקשר לנוף ההרים. קשר קשרים עם השכנים הערביים. היה פעיל בהגנה בכיתת הפל"ם. בתקופת המצור פעל כמקלען. נפל עם אשתו שרה, עמה התחתן ארבעה חדשים לפני כן, בד' באייר תש"ח (13.5.1948), בפרוץ שריוני האויב לכפר.

מנדל עמנואל - בן משה ויפה
נולד בירושלים בשנת 1931. גמר בי"ס עממי והחל לעבוד כחשמלאי. בהיותו בן 17, למטה מגיל הגיוס, התנדב לשרות פעיל. במסגרת החי"ש הגיע לגוש עציון עם פלוגה ב' מגדוד מכמש. נפל במשלט הרוסי בג' אייר תש"ח (12.5.1948).

מרמור דוד - בן יעקב ורייזיל
נולד ב-1923 בטורנלה שבצ'כיה. מילדותו אוהב עבודה וספורט. בן 12 נסע ללמוד בישיבות והצטיין בלימודיו, בימי מלחמת העולם השניה נשלח למחנה עבודה של הצבא ההונגרי. היה בחור ער ועליז ועודד את חבריו גם בימי צרה. כאן חלה במחלת ריאות. נשלח לבית חולים והתרפא. משם נשלח לגרמניה. בדרך ברח והסתתר בכפר. עם בוא הרוסים עזר לצבא הרוסי בגילוי עוזרי הנאצים. הצטרף ללגיון הצ'כי שהגיע עם הצבא הרוסי וחזר לצ'כיה. משם עבר לבודפשט ולגרמניה. היה חבר בהכשרת "נוח"ם דתי" באשבך. עם קבוצת חלוצים יצא לכיוון הגבול הבלגי כדי להגיע לריכוז מעפילים ונתפש. ישב שלשה חדשים במאסר גרמני, נחקר ושוחרר. עבר לאיטליה הצטרף לקבוץ "אילה" בוילמדונה. העפיל באניה "כ"ג" וגורש לקפריסין. היה מדריך בכפר הנוער הדתי שם. בפברואר 1947 עלה ארצה והצטרף לקבוצת כפר עציון. נקלט יפה בעבודה ובחברה, עבר אימונים וצורף לפל"ם. בעת ההתקפות שימש כרץ מקשר. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.1948), ליד המנזר הגרמני.

מוסל מאשה - בת יעקב וחנה בתיה
נולדה ב-1.2.1918 בזרסי שבליטא. גמרה גימנסיה בעירה. מילדותה הצטיינה באופיה המוצק ובזהירותה הרבה בקיום מצוות וניהלה מאבק על כך בבית הספר הנכרי. עברה ללמוד באוניברסיטה בקובנה שבליטא. הצטרפה לאגודת סטודנטים דתיים "יבנה". התמסרה לפעולה ב"חלוץ המזרחי" והיתה בהכשרה בקבוצי תנועה זו. בפרוץ המלחמה בעת הכיבוש הרוסי פעלה במחתרת והתמחתה בזיופי פספורטים בשביל פליטי פולין. בפלוש הגרמנים לליטא נכלאה בגיטו קובנו וכאן התבלטה במסירותה בהשגת עזרה לנצרכים. באומץ נשאה בכל העבודות הקשות מבלי לרצות ליהנות מהקלות שהוצעו לה. פעלה במחתרת איחוד הנוער הציוני. הסתתרה בבונקר וחלמה על יציאה ליער. הבונקר שלהם נתגלה ומאשה הוגלתה למחנות עבודה נאצים. עם התקרב הצבא הרוסי ברחה מהמחנה והגיעה לקהילה היהודית בלודז' והצטרפה לתנועת "תורה ועבודה". היתה חברת בקבוץ תו"ע בלודז' ואחר כך עברה לקיבוץ בקרקוב, שם השתתפה בהגנת הקבוץ מפני פורעים פולניים. עם הקבוץ נדדה לאוסטריה ובכל מקום בואה גילתה פעילות ברוכה. סירבה לעלות בעליה ליגלית ובחרה להעפיל ארצה באניה "פלמ"ח". גורשה לקפריסין. כאן שוב עסקה בהדרכה תרבותית וחברתית. ב-1947 הגיעה ארצה והצטרפה לקבוצת כפר עציון ונקלטה בה. מאשה התבלטה כדמות חלוצית שלמה בעלת אופי מוצק ודרך חיים ברורה. נאמנה לעקרונות תורה ועבודה ללא שיור. מסורה לזולת ומוכנה לעזור לו מבלי לשים לב לצרכיה היא. בתקופת המצור השתתפה בשמירה. עברה קורס לעזרה ראשונה. בשני ימי הקרב האחרונים עמדה נכונה לטפל בכל פצוע שהובא למקלט. נפלה תחת הריסות המנזר הגרמני ביום ד' באייר תש"ח (13.5.48).

שר חיים - בן משה ושושנה

נולד ב-21.5.1927. בוגר ביה"ס המקצועי שע"י הטכניון בחיפה. מקצועו מסגר. חבר "השומר הצעיר". בשנת 1942 יצא להכשרה מגוייסת בקבוץ בית זרע. היה מדריך בפלמ"ח. הצטרף לקבוץ רבדים והשתתף בהגנת הגוש. עם נפילת הגוש הלך לשבי הלגיון בעבר הירדן. בי"ח תמוז תש"ח (25.7.1948) ירה הזקיף הערבי בכיוון אהלו של חיים. הכדור פגע בו בשכבו במטה ונהרג במקום. גופתו הועברה לקבורה במקום התיישבותו החדש של קבוץ "רבדים", בדרום הארץ.

מידז'ינסקי (קוקוטק) שרה - בת אברהם וחיה
נולדה בה' סיון תרפ"ה בסוסנוביץ. חניכת קן "השומר הדתי" בסוסנוביץ. בשנות השואה נעקרה מבית הוריה ונתגלגלה במחנות שונים. נשארה כל הזמן נאמנה למסורת אבות ולתנועה. לאחר שחזרה מהמחנות הצטרפה לקבוצה הראשונה של תורה ועבודה בלודז'. היתה אהובה ומקובלת בחברה. בעלת הכרה והבנה לזולת. בעלותה ארצה ב-1947 הצטרפה לקבוצת כפר עציון. בתחילת המלחמה נישאה לחברה חיים. נפלה עם בעלה ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), בפרוץ שריוני האויב לכפר.

מזרחי אליהו - בן יהודה ובכורה
נולד ב-1929 בא"י. בן ירושלים. איש עובד שפירנס את משפחתו. במלחמת השחרור הצטרף לפלוגה ב' של גדוד מכמש חי"ש ירושלים והגיע לגוש עציון. נפל בקרב על המשלט הרוסי ביום ג' אייר תש"ח (12.5.48).

משקוב פנחס - בן יוסף וסימה
נולד ב-31.1.25, בירושלים. בבית הוריו ספג ערכי תרבות עברית ונאמנות לערכי האומה. עם גמר לימודיו בגימנסיה הצטרף לפלמ"ח, השתתף בפעולות שחרור המעפילים בעתלית, פצוץ הרכבות ב-1 לנובמבר, ליל ווינגייט ופצוץ גשר אלנבי. לאחר שרות של שנתיים וחצי בפלמ"ח נכנס בשנת 1945 לאוניברסיטה. למד שנתיים באוניברסיטה, פיסיקה וכימיה. ב-1947 יצא מטעם הפלמ"ח לאיטליה. שם עשה כשנה בארגון ההעפלה וחזר ארצה באניית המעפילים "לא תפחידונו". האניה נשלחה לקפריסין. ב-30 לינואר 1948 הגיע ירושלימה. שבועיים עשה בחוג משפחתו ונשלח לקורס קציני הסברה. שימש כקצין תרבות של הגדוד הששי בחטיבת הראל. הגיע לגוש עם ניצולי שיירת נבי דניאל. ביחד עם אנשי מחלקת הפלמ"ח השתלב בהגנת הגוש. היה פעיל בהסברה ובהדרכה תרבותית. בעת הקרבות שימש כחובש מחלקתי. נפל בקרב האחרון בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948). לאחר מותו העניק לו המטכ"ל דרגת סגן ראשון.

מרגלית יהושע - בן יצחק ורחל
נולד בא' תמוז תרמ"ח בכפר מל"ל. בן 16 וחצי הצטרף לפלמ"ח. עבר הכשרתו במשמר העמק, בשריד ובעין השופט. כעבור שנה עלה לדרגת מ"כ. השתתף בהעלאת מעפילים לחוף. נשלח גם לסיור בסוריה (ראשית תש"ח). בחשון תש"ח שוחרר וכעבור חודש, בהתחלת מלחמת השחרור, גוייס שוב לשרות. לקח חבל בקרבות על הדרך מהשפלה לירושלים. בט"ז באדר ב' תש"ח הגיע לגוש עציון, עם שיירת נבי דניאל. השתלב מהר בהגנת הגוש, במסגרת מחלקתו בה מילא תפקיד של מ"כ. היה מעורב בין החבריא ואהוב עליה. נפל בקרב האחרון בכפר עציון, בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

מינס רחל - בת צבי ומרים
נולדה ב-21.5.1918 בקיברטי שבליטא. בזמן המלחמה נתגלגלה ממחנה למחנה, שוחררה על ידי הרוסים והועברה למחנה בצחוצינק. משם נמלטה ללדוז' והצטרפה לקבוצת "תורה ועבודה". אח"כ עברה להכשרה בקראקוב ובגלייביץ, שם עסקה בהוראה לילדי בתי הספר. משם עברה למחנה פוקינג בבוואריה ובמשך שנה עסקה בהוראה בביה"ס המקומי. העפילה ארצה ב-1946 באניה "רפיח" וגורשה לקפריסין. גם כאן המשיכה בהוראה. ביוני 1947 עלתה ארצה והצטרפה לקבוצת כפר עציון. בהדרגה נקלטה בחברה. עבדה בטפול בילדי בית הספר. עמדה להינשא לחברה יחזקאל. בימי המצור לקחה חבל בשמירה ובאימונים. היתה חברה בכיתת עזרה ראשונה. בד' באייר תש"ח (13.4.1948) נספתה תחת הריסות המנזר הגרמני. בו ביום נפל גם חברה.

מלבסקי שלום - בן אברהם ואסתר
נולד ב-1931 בירושלים. לאחר שסיים את ביה"ס העממי "תחכמוני", למד בביה"ס התיכון, בבית הכרם. בתקופת המחתרת היה פעיל בגדנ"ע. עם פרוץ המלחמה בסוף 1947 עזב את הלימודים והתגייס לחי"ש ושירת בפלוגה ב', גדוד מכמש. לקח חבל בקרבות דרום ירושלים, ליווה שיירות והשתתף במארבים וגיחות. בט"ז אדר הגיע לגוש עציון. שם עבר קורס מפקדים בהצטיינות והשתתף בהגנת הגוש. נפל בקרב על המשלט הרוסי, בהישארו לחפות על נסיגת חבריו, ביום ג' אייר תש"ח (12.5.1944). לאחר מותו הוענקה לו על ידי המטכ"ל דרגת סגן.

מרחביה אליעזר - בן משה וחנה
נולד ב-15.5.1917 ברדזילוב שבפולין. חבר "השומר הדתי" מגיל צעיר. ב-1936 יצא להכשרה לקב' "ראשית" בזילונקה. ב-1939 עלה ארצה והצטרף לקב' אברהם בכפר פינס. ב-1942 התנדב לצבא הבריטי. עם הבריגדה הגיע לאירופה ולקח חבל בהגשת עזרה לשרידי השואה. ב-1946 השתחרר וחזר לקבוצה. היה "סליקר" ונשק. בתקופת המצור היה אחראי למטבח. בתוקף תפקידיו דאג למנת הברזל של תחמושת ואוכל לאנשי העמדות. בימי הקרב האחרון סיפק אוכל ותחמושת לאנשי העמדות גם תחת מטר אש האויב. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.1948), בנפול כפר עציון. הניח אשה ובת.

נדב יוסף - בן אהרן ושושנה
נולו בשנת 1926 בתל אביב. סיים בהצטיינות את לימודיו בבי"ס העממי. יצא לכפר יהושע לעבודה חקלאית. היה בהכשרה מגוייסת בבית השיטה ובמשמר העמק. השתתף בפעולת יחידות הפלמ"ח בבצעם הורדת מעפילים ליד נהריה. נאלץ לחזור הביתה לסייע להוריו. עם פרוץ מלחמת השחרור התנדב מיד. זמן מה היה משומרי ראשו של דוד בן גוריון. אח"כ ליווה שיירות בקו תל אביב-ירושלים. משם יצא עם מחלקתו לליווי שיירה לגוש עציון. בקרב ליד נבי דניאל נפצע. חזר עם מאסף השיירה לגוש עציון. הבריא, והשתתף בפעולות מחלקת הפלמ"ח כמקלען. נפל בכפר עציון ביום ד' אייר תש"ח (13.5.48).

נורדמן (קרגר) צפורה - בת נחמיה ופרימט
נולדה ב-27.11.1923 בלודז' בבית דתי-לאומי. בימי מלחמת העולם עברה מחנות עבודה רבים, מששוחררה חזרה ללודז' והצטרפה לקבוץ תו"ע שם. עברה לגרמניה, היתה בהכשרה באשבך. עלתה לבדה, דרך ברגן-בלזן ב-15.7.1947 והצטרפה לכפר עציון, מקום שם חיכתה לבעלה - וחרדה לגורלו. בימי המצור השתתפה בשמירה. בעת ההתקפה היתה יחד עם בעלה החולה במקלט, ואתו יחד מצאה את מותה תחת הריסותיו ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

נויגר אלכסנדר - בן נחמן וצילה
נולד ב-1921 בקראקוב שבפולין. חניך בי"ס "תחכמוני" של המזרחי בקראקוב והגימנסיה העברית שם. בשנת תרצ"ג הצטרף ל"השומר הדתי". יצא להכשרה לקבוצת "ראשית" בפזשדבוש וברדום. בימי מלחמת העולם עבר לווילנה והמשיך בהכשרתו. בשנת 1941 עלה ארצה דרך רוסיה ותורכיה. הצטיין בפשטותו במסירותו ובטוב לבו. ב-1943 התגייס לצבא הבריטי. עם הנצחון חזר לכפר עציון. היה פעיל בענייני בטחון, מוכן תמיד לכל תפקיד שנדרש למלא. בפרוץ מלחמת השחרור נכנס לעבוד בקשר (צבר). בתפקיד זה פעל כל הזמן. השקיע מחשבה והרבה רגש בשידוריו היום יומיים אל החברות והילדים ששהו בירושלים בימי המצור. לקח חבל פעיל ביצירת ופזור המוקשים. בימי הקרבות שימש כמפקד עמדה מס. 8 והשתתף בהדיפת התקפות האויב. נפל בכפר עציון, ביחד עם אשתו הדסה, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.48).

נחמני ראובן - בן אשר וסולטנה מלכה
נולד במרוקו בשנת 1930. עלה ארצה בשנת 1935. למר בביה"ס כי"ח ובבי"ס רטיסבון בירושלים. עבד בצנזורה הבריטית כשנה וחצי. למד ספרות ועסק במקצועו זה, הדריך ילדים ב"גן השעשועים". היה חבר ההגנה. התגייס לחי"ש עם צו הגיוס הראשון. עם פלוגה ב' מגדוד מכמש שהה כשלשה חדשים במפעל ים המלח, ואחר כך עבר לכפר עציון. השתתף בהגנת הגוש. נפל בקרב על המשלט הרוסי בג' אייר תש"ח (12.5.1948).
אחיו ליאון נפל במחנה שנלר בירושלים.

נויגר (קרנץ) הדסה - בת שלום וגיטל
נולדה ב-1927 בקריסטינופול בפולין. בפרוץ מלחמת העולם נדדה עם משפחתה ללבוב ומשם נשלחה לרוסיה, לסיביר. הגיעה ארצה עם עליית ילדי טהראן ונתקבלה לחברת הנוער הדתי במקוה ישראל. כאן הצטיינה בלימודים. ב-1945 הצטרפה לקב' כפר עציון. היתה חרוצה ואחראית, ממלאה כל תפקיד בשקט ובפשטות. התחתנה ב-1947. בפרוץ המאורעות נשלחה לקורס אלחוטאים. שבה לגוש באחת השיירות שפרצו את המצור ונכנסה לעבוד באלחוט. בהתקפה האחרונה עזרה בעבודות הקשרים שבמקלט המנזר הגרמני ושם מצאה את מותה, בד' אייר תש"ח (13.5.48).

ניניו אפרים (פרי) - בן ליאון ורבקה
נולד ב-1927 בבולגריה. סיים בי"ס עממי. למד את מקצוע הפחחות. עלה ארצה ב-1944 והצטרף לקבוץ מזרע. בסוף 1947 עזב את המשק ונסע לתל אביב להתגייס. היה מקלען ושירת גם כנהג. הגיע לגוש עם שיירת נבי דניאל. סופח למחלקת הפלמ"ח. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

נורדמן פישל - בן יהושע ושרה
נולד ב-1914 בפיטריקוב, בפולין. בצעירותו הצטרף ל"השומר הדתי". ב-1933 יצא להכשרה לקבוץ בבליזשין. היה שנתיים בהכשרה אך לא זכה לעלות. שירת בצבא הפולני. היה פעיל ב"החלוץ המזרחי" ובארגוני נוער תו"ע. חתר בכל הדרכים לעליה. בפרוץ המלחמה העולמית היה בגיטו לודז' ועבר מחנות רבים, בין היתר באושביץ ודכאו. שיכל את כל משפחתו. מששוחרר חזר ללודז, ועזר בהקמת קבוץ תו"ע. עם חבריו עבר לגרמניה והיה כשנתיים בחווה החקלאית באשבך. אשתו עלתה בעליה רגילה והוא יצא עם "יציאת אירופה תש"ז". לאחר גלגולים רבים הגיע ארצה בטבת תש"ח. על אף קשיי המצור הגיע לכפר עציון, בחודש שבט תש"ח. נקלט בחיי הקבוצה והשתתף בשמירה ובביצורים. בחודש ניסן חלה ושכב בבית החולים. טרם החלים - ופרץ הקרב האחרון. היה במקלט, מתחת למנזר הגרמני, ונספה ביחד עם אשתו תחת הריסות המקלט בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

נתן רפאל (רפי) - בן הנס ולוטה
נולד בגרמניה בכ"ז כסלו תרפ"ז. בן שש הגיע לירושלים (בשנת 1933). למד בביה"ס בשכונת תלפיות. היה חבר בתנועת "השומר הצעיר". בהיותו בן 16 הגיע למסקנות אחרות בהשקפותיו הלאומיות ועזב את התנועה. בן 17 התגייס לבריגדה. השתחרר בסוף שנה 1946. בפרוץ מלחמת השחרור התגייס לשרות פעיל. בשורות החי"ש נשלח לקורס מפקדים וסיימו בהצלחה. לגוש הגיע בט"ז אדר ב' תש"ח עם פלוגה ב' מגדוד מכמש. השתתף בפעולות רבות. בעת התקפות הלגיון על המנזר הרוסי בכ"ה ניסן, גילה אומץ לב רב בשובו יחידי לבנין המנזר, שהיה כבר תחת שליטת האויב, והביא אתו את מרבית הנשק שנעזב שם. בעת הקרב האחרון שימש כמפקד המשלט הרוסי והשתתף בקרב על המשלט. נפצע והצליח לסגת לכפר עציון. כאן נחבש והובא למקלט אך כעבור שעות מספר עזב את המקלט ויצא לעמדה. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948). בפקודת המטכ"ל הוענקה לו דרגת סגן.

סולצנסקי יקותיאל - בן דוד ופרידה
נולד ב-13.12.1910 בפולין. עלה ארצה ב-1935 והצטרף למשק נען. עבד בנגריה, אחר כך החליף את מקצועו בנהגות. חבר בהגנה מאז 1936. בהיותו בירושלים גוייס עם מכוניתו לשיירה שיצאה לגוש עציון בט"ז באדר ב' תש"ח. בדרכה חזרה, הותקפה השיירה ליד נבי דניאל, ויקותיאל נאלץ לחזור לגוש. מאז שהה בכפר עציון. עבד בהרחבת שדה התעופה ולקח חבל בהגנת הגוש. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.48). הניח אשה שני בנים ובת.

סנדרוביץ עזריאל
נולד בצ'כיה. עלה ארצה באניה "פטריה". קפץ מהאניה והגיע ארצה בשחיה. התגייס לצבא הבריטי ועבר אחר כך לבריגדה. בצבא התקשר עם חברי משק דורות ואיתם חזר לדורות. עם תחילת המאורעות התגייס לפלמ"ח. הגיע לגוש עציון עם מחלקת הצנחנים, אח"כ צורף לחי"ש. בתקופה האחרונה אימן את האנשים בשימוש בפיאט. נפל בג' אייר תש"ח (12.5.48), בצד הדרומי של כפר עציון, כשנשלח לשם עם פיאט, כדי לקדם את פני הטאנקים שהתקדמו למשק.

סופר יהושע - בן יעקב ואסתר
נולד בשנת 1927 בתל-אביב. למד בחדר בירושלים ונתחנך על ברכי המסורת היהודית החרדית. בן 13 עבר לחיי עבודה בכדי לתמוך במשפחתו. להגנה הצטרף עוד משחר ילדותו. בן 14 עבר קורסים לאתות, קשר ועזרה ראשונה. בן 16 הצטרף לשירות הפלמ"ח, שרת בו שנים מספר והועבר לרזרבה. בפרוץ הקרבות חזר לפלמ"ח והשתתף בפעולות רבות ליד בת ים, ביעזור, בית דגון בשער הגיא ובאזור ירושלים. יצא ללוות את שיירת נבי דניאל ונתקע בגוש עציון. לקח חבל פעיל בהגנת הגוש. נפל בכפר עציון ביום ד' אייר תש"ח (13.5.48).

סורמני משה - בן יעקב ושרה
נולד ב-1931 ביוון. עלה ארצה ב-1944, עם חיילים יוונים בתור חייל לא יהודי. נכנס למוסד "יקיר" בכפר הרא"ה במסגרת עליית הנוער. ירא שמים, אהב לקרוא בתנ"ך, מתפלל בדבקות. מאושר תמיד, כי נמצא בארץ. מ"יקיר" התגייס לפלמ"ח ונשלח עם גרעין היחידה הדתית לאימונים בגוש עציון, אח"כ צורף לפלוגה ב' מגדוד מכמש. נפל בג' אייר תש"ח (12.5.1948) במשלט סאויר.

סמדרסמן משה - בן ברוך וצילה
נולד בשנת 1923 בגרמניה, עלה ארצה ב-1935. במלחמת השחרור שירת בחי"ש. עם פלוגה ב' מגדוד מכמש הגיע בט"ז אדר לגוש עציון ולקח חבל בהגנתו. נפל בג' אייר תש"ח (13.5.1948) בקרב על המשלט הרוסי.

עזרא שלום - בן יעקב ושרה
נולד בירושלים בשנת תרצ"א. קיבל חינוך דתי, למד בבי"ס מזרחי. עם פרוץ מלחמת השחרור התנדב לחי"ש, שימש כנהג, הגיע לגוש עציון בט"ז אדר ב' תש"ח עם פלוגה ב' מגדוד מכמש ולקח חבל בהגנת הגוש. בקרב האחרון היה במשלט גבעת העץ, בעת הנסיגה מן המשלט נשאר לחפות על נסיגת חבריו וכך מצא את מותו ביום ג' אייר תש"ח (12.5.1948).

פיטרושקה נתנאל - בן ליב ואלטה
נולד ב-10.10.1923 באופטוב בפולין. בצעירותו נאלץ להפסיק לימודיו כדי לעזור לפרנסת הבית. בתקופת מלחמת העולם עבר מחנות השמדה שונים. עם תום המלחמה שוחרר בצ'כיה וחזר לפולין. היה בהכשרה בקבוץ של "איחוד". מכאן עבר לגרמניה ובדרכו לריכוז מעפילים נתפש ליד הגבול הבלגי. נעצר לחודשים מספר בבית סוהר בהמבורג. מששוחרר עבר למחנה בלנדסברג ומשם לאיטליה, מקום שהיה בהכשרה בקבוץ של תורה ועבודה, "אילה". העפיל באניה "כ"ג" וגורש לקפריסין. כאן לקח חבל באימוני ההגנה. הגיע ארצה בדצמבר 1946 והצטרף לקבוצת כפר עציון. היה רציני ומסור לעבודה ולענייני בטחון. התכונן לבקר אצל קרוביו בקנדה אך משפרצה מלחמת השחרור ויתר על תכניתו ונשאר להגן על הגוש. צורף לצוות מכונת היריה. נפל בקרב האחרון על כפר עציון בד' באייר תש"ח (13.5.1948).

פרנקל פרץ - בן משה חיים וחנה
נולד ב-5.11.1909 במלי-לופניק בשטח סלובקיה שהשתייכה למדינת הונגריה. בילדותו למד בבי"ס עממי. שלט בכמה שפות. בשנת תר"ץ הצטרף ל"צעירי מזרחי". ב-1934 הלך להכשרה חקלאית. ב-1936 גוייס לצבא הצ'כי. בפרוץ מלחמת העולם נשאר תקוע בהונגריה. עלה ארצה באופן בלתי ליגלי. נעצר בסרפנד. בן 30 היה בהגיעו לקבוצה. הוא הסתגל היטב לעבודה, והיה בין ראשוני העולים לכפר עציון. עבד בכל העבודות הקשות. צורף לעובדי הנגריה. נטל חלק בכל האימונים. בשעות הקרב על הגוש פעל עם צוות מכונת היריה הכבדה. בפרוץ שריוני האויב נפל על משמרתו ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה ובן.

פרוינד שלמה - בן משה ורחל
נולד בכ"ד אלול תרפ"ז (21.9.1927) בעיר ברסלאו בגרמניה. עלה ארצה עם משפחתו בתשרי תרצ"ד והתיישבו בפרדס חנה. בבית הוריו קיבל חינוך דתי וציוני. בוגר ישיבת בני עקיבא ובית הספר החקלאי במקוה ישראל. חבר ותיק ומדריך "בבני עקיבא". חבר ב"אליצור" - פעיל בהגנה. בפרוץ מלחמת השחרור התנדב לשרות פעיל וביחד עם חבריו מהפלוגה הדתית בחי"ש תל אביב הוטס לגוש עציון באדר ב' תש"ח, ולקח חבל פעיל בהגנת הגוש. שימש סמל לחבריו בזהירותו בקיום מצוות, בשקידתו בלמוד תורה בכל רגע פנוי, באמונתו הדתית השלמה ובנכונותו למלא כל צו במלחמת הקודש. השתתף בהגנת משלט אוכף המוכתר. נפל בקרב האחרון על כפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

פייסט יהודה - בן חנוך ועליזה
נולד בב' סיון תרפ"ב בגרמניה להוריו מחשובי היהדות החרדית. לאחר עליית היטלר לשלטון עברה המשפחה לגור באנגליה. בבית הוריו ובבית הספר קיבל חינוך דתי-ציוני. הדריך חוג נוער דתי בחו"ל. קיבל רשיון עליה, בתור סטודנט, ובשנת ת"ש עלה ארצה. למד ראשית כל בישיבת חברון, ואחר כך באוניברסיטה כימיה כללית וחקלאות. ישר דרך, בעל מדות, שוקד על לימודיו ועוזר לכל מכריו. זהיר בקיום מצוות ונאמן לכל צו לאומי. ב-1941 הפסיק את לימודיו, הצטרף לבריגדה ושירת בגדוד השלישי. ב-1946 שוחרר מהשרות וחזר ללימודיו. בפרוץ מלחמת השחרור התנדב לשרות בחי"ש, עבר למקור חיים עם מחלקה דתית של פלוגה כ' מגדוד מכמש, שם היה האחראי על ה"סליק" ונשק. השתתף בקרבות בסביבת ירושלים, נשלח לכפר עציון לפי בקשתו והגיע לגוש בשיירה האחרונה בט"ז באדר ב'. היה מפקד חולית המרגמה במנזר הרוסי. בעת הסתערות הערבים על המנזר הרוסי ביום ג' אייר ב-12.5.48. פעל עם מרגמתו בעמדה קדמית. משנסוגו חבריו מהעמדות השכנות מסרו לו שהם נסוגים לפי פקודה. הוא ענה שלא יסוג עד אם יקבל פקודה מפורשת מפי מפקד המנזר - ונשאר בעמדתו גם כשהערבים הסתערו עליה. לאחר מותו הוענקה לו על ידי המטכ"ל דרגת סגן.

פס בתיה - בת יהודה ליב וחיה
נולדה ב-1928 בברלין שבגרמניה. קיבלה חינוך דתי. ב-1938 גורשה עם הוריה לפולין. בפרוץ המלחמה עברו לאיזור הכיבוש הרוסי. נשלחה לסיביר. ילדה עדינה, סבלה הרבה מתלאות הגולה. ב-1943 עלתה ארצה עם ילדי טהרן. למדה 3 שנים במקוה ישראל במסגרת חברת עליית הנוער. ב-1945 הצטרפה לכפר עציון. השתתפה באימוני ההגנה, בשימוש בנשק ובהגשת עזרה רפואית. בתקופת המאורעות השתתפה בשמירה, ובעת הקרבות שימשה כחובשת בעמדות. נפלה בד' באייר תש"ח (13.5.1948), בפרוץ שריוני האויב לכפר.

פישגרונד אברהם - בן קלמן ושושנה
נולד ב-11.7.1920 בברטיסלבה שבצ'כוסלובקיה. ב-1933 עלתה משפחתו ארצה והתיישבה בתל אביב. למד בביה"ס תחכמוני ואחר כך בבי"ס למסגרות של המזרחי. עבד בבית החרושת "מגן". היה פעיל בתנועת נוער דתית. מ-1934 חבר ההגנה. בגלל קשיים כלכליים חזרה המשפחה לחו"ל. אברהם סירב לעזוב את הארץ אך בגלל גילו הצעיר נאלץ להצטרף אל משפחתו. היה ראש סניף בני עקיבא בברטיסלבה, ואחד המדריכים המעולים של התנועה במדינה. הכניס בסניפים רוח ארץ ישראלית, והביא לנוער את בשורת ה"הגנה". ב-1939 עם פרוץ מלחמת העולם העפיל ארצה, נעצר וישב בעתלית. ב-1940 שוחרר והצטרף לקב' אברהם. התערה בחיי הקבוצה. היה בפלוגת העבודה בגבעת עדה והיה שם הרוח החיה. התאמן בהגנה ועסק בספורט. ב-1941 התנדב לפלמ"ח ועבר קורסים שונים. סגן מפקד היחידה הדתית של הפלמ"ח בעיינות. מילא במחלקה מלבד תפקיד הדרכתי גם תפקיד של מרכז חברתי. בראשית תש"ה שוחרר עפ"י דרישת הקבוצה ונתמנה למא"ז בכפר עציון. עבד בעבודות שונות אך עיקר מעייניו היו בענייני בטחון: סדור סליקים, אימון החברים וטפול בנשק. אהב את הסביבה והתעניין בה מבחינה גיאוגרפית, היסטורית ובטחונית. מהימים הראשונים לפרוץ מלחמת השחרור שימש כמא"ז, היה עוזרו ומלווהו הנאמן של דני מס ז"ל, ועזר לו בתיכון תכנית ההתבצרות של הגוש. כל הימים היה שקוע בענייני בטחון. המשיך גם בשיתוף פעולה הדוק עם מוש ז"ל. בג' באייר יצא בראש כיתת פל"ם להגיש עזרה לכוח שהותקף באוכף המוכתר. הוא פיזר את אנשיו ופקד עליהם לשכב במארב, ולהתקיף את הטאנקים מאחור. כך שכבו הבחורים כל היום ורק בשעת הערב חזרו לכפר ואברהם הצטרף מיד לפיקוד. בד' באייר תש"ח (13.5.1948) הוא מופיע בעמדות, מוסר הוראות ומעודד את רוח האנשים. נפגע קל, אך המשיך בתפקידו. כשפרצו משורייני האויב לתוך הכפר קיבל על עצמו את התפקיד לנהל נושא ומתן עם האויב, למרות שברוחו היה נגד כניעה. בשליחותו זו מצא את מותו. בהתקרבו אל המשוריינים פתח עליו ערבי באש והרגהו. הניח אשה ובת. בפקודת המטכ"ל הוענקה לו דרגת סגן.

פרוצל ברוך בנדט - בן יעקב ופרידה
נולד ב-1930 בפולין, עלה ארצה ב-1935. הוריו תושבי ת"א. קיבל חינוך דתי. למד בישיבה. עם התחלת מלחמת השחרור התנדב לשרות פעיל במסגרת יחידה דתית בפלמ"ח. נשלח לגוש עציון בשבט תש"ח. כאן התאמן והשתתף במשימות רבות. בתקופה האחרונה צורף ביחד עם חבריו לפלוגה ב' גדוד מכמש. נפל בג' אייר (12.5.1948) בקרב על המשלט הרוסי.

פן אלדד - בן אבל ואסתר
נולד בירושלים ב-1.4.1928. את חינוכו קיבל בגימנסיה העברית בירושלים, בה היה מדריך באגודת הצופים. עם סיום לימודיו יצא להכשרה מגוייסת. תחילה בבית השטה, ואח"כ ב"עין גב". בראשית 1948 הצטרף לגדוד הששי בפלמ"ח - חטיבת הראל. היה בין מלווי השיירה לגוש עציון. חזר מנבי דניאל אל הגוש וכאן השתלב בהגנת הגוש. בהתקפה האחרונה ביום ד' אייר תש"ח (13.5.1948) נפל אלדד באחת העמדות של כפר עציון. בתשי"א יצא הספר "סגן אלדד פן - קובץ כתבים" בהוצאת "מסדה". לאחר מותו הוענקה לו בפקודת המטכ"ל דרגת סגן.

פרידנפלד מאיר - בן צבי ורחל
נולד ב-7.4.1921 בויליצקה שבפולין. חניך בי"ס עממי פולני וישיבה קטנה בעירו. ב-1936 הצטרף ל"השומר הדתי". עסק בהדרכה. בפרוץ מלחמת העולם ברח לליטא. כאן נכנס להכשרה בקבוצת "למרחב" בפוניביזש. ב-1940 עלה ארצה דרך רוסיה, יפן ודרום אפריקה. הצטרף לארגון מושבי של הפועל המזרחי בביתניה. ב-1942 התגייס לצבא הבריטי. במסגרת הגדודים העבריים שצורפו אח"כ לבריגדה, השתתף בקרבות על הסניו באיטליה. לאחר המלחמה השתתף בפעולות ההצלה. יצא לפולין לברר גורל משפחתו ונודע לו שהושמדה כולה. לאחר 4 שנות שרות שוחרר. הצטרף לקבוצת כפר עציון. התחבב על כל החברים. עבד במטע ואח"כ ברפת. בחורף בימי המצור היה יוצא למרעה עם הפרות. לקח חלק פעיל בשמירה והיה מפקד עמדה. הצטיין בקור רוח ובאומץ רב. ביום ג' באייר היה מפקד בקטע הצפוני מול שדה התעופה, עליו חנו משורייני האויב. על אף האש החזקה הוסיף לבקר בכל העמדות ועודד את האנשים. כדי לבלום את התקדמות הרכב המשוריין העביר את הפיאט מקטע אחד למשנהו בשטח שהיה גלוי לאש האויב. אחר הצהרים יצא לחורשת התאנים כדי לחפש את הרובה האנטי טאנקי, שהובא לשם על ידי הנסוגים מהמנזר הרוסי. טיפל בפצועים שנמצאו בחורשה. בלילה נשלח לפעול בפיאט נגד משורייני האויב שנתקעו באוכף המוכתר אך אלה נמלטו. למחרת ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) המשיך בפיקודו על הקטע ובפעולתו מעמדה מס' 2. שם גם מצא מותו בפרוץ משורייני האויב לכפר.

צדוק שמעון - בן יחיה ונעמי
נולד ב-1921 בירושלים. חבר ההגנה מאז 1936. השתתף בקביעות באימונים ועבר קורסים למפקדים במשקי העמק והגליל. בחורף תש"ח התגייס לשרות מלא בהגנה, במסגרת פלוגה ב' מגדוד מכמש. היה האחראי לנשק בשכונות דרום ירושלים. באדר ב' תש"ח הועבר עם פלוגתו לגוש עציון ופעל בתפקידו בכל תקופת המצור והקרבות. בעת הקרב האחרון הצטיין במסירות במילוי תפקידו. נפל בכפר עציון בד' אייר תש"ח. לאחר מותו הוענקה לו בפקודת המטכ"ל דרגת סגן.

ציטרין יעקב - בן אהרון וגיטל
נולד ב-18.7.1924 בעיר פישצץ בפולין. בילדותו למד בחדר ובבי"ס עממי פולני. את חינוכו הציוני הראשון קיבל בתנועת בית"ר. עם ראשית מלחמת העולם השניה נדד לשטחי רוסיה. היה בסיביר והגיע ארצה בעליית ילדי טהרן. נקלט בחברת עליית הנוער הדתי במקוה ישראל והשתלם ברפתנות. ב-1945 הצטרף לקב' כפר עציון ונקלט יפה במשק. כאן נכנס לעבוד בנגריה. הצטיין באימונים ובהתעמלות. עבר קורס מ"כ בכפר עציון, וסיימו בהצטיינות. אימן את חברי הכפר. בסוף 1946 יצא להשתלמות לישיבת בני עקיבא בכפר הרא"ה. עם פרוץ המאורעות חזר לקבוצה. בתקופת המצור שימש כמפקד חולית הרגמים. נפל בד' באייר תש"ח (13.5.1948) בקרב על כפר עציון. בו ביום נפלה גם חברתו רחל.

קופמן זלמן - בן יהודה יוסף ובריינדיל
נולד ב-24.8.1919 בעיר טרנבה בצ'כוסלובקיה. גמר בי"ס עממי ולמד בישיבה בפישצן. כל שנות נעוריו היה חבר בתנועת "בני עקיבא". למד מקצוע והיה שנים בהכשרה של "תורה ועבודה". בפרוץ המלחמה עבר לבודאפשט. היה בשיירת החלוצים שהועברה לברגן בלזן, שוחרר והועבר לשוויץ. עלה ארצה ב-1945 והצטרף לקב' כפר עציון. התקשר למקום, לקח חבל בשמירה ובהגנה. נאמן ומסור. בימי ההתקפה האחרונה היה בעמדה מס. 2. העמדה הופגזה קשה על ידי האויב אך הוא ניצל. נפל עם אשתו למחרת ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

קליינצלר דב - בן מנחם ושושנה
נולד ב-18.12.1926 בעיר טשרני-דוניץ בפולין. למד בבי"ס עממי פולני וב"חדר", הצטיין בלימודיו. אהב שירה וציור. בהתחלת מלחמת העולם עבר עם משפחתו לגליציה המזרחית. משם הגלו אותם לסיביר, ומשם לרוסיה האמיתית. נתייתם מהוריו ונהיה פטרון לאחיו ואחותו הצעירים. עם עליית ילדי טהרן הגיע ארצה ב-1943. נכנס למקוה ישראל. השתלם בנגריה. הצטיין בלימודי היהדות ובלימודים הכלליים. היה ממארגני הגרעין הקיבוצי שנוצר בחברה. פרסם בעלון החברה מאמרים ושירים. גילה כשרונות לבימוי. ביוני 1945 הצטרף עם הגרעין לכפר עציון ונכנס לעבוד בנגריה, בייצור רהיטים. השתתף בערנות בחיי הקבוצה. ארגן מסיבות והצגות. בתקופה האחרונה נבחר לוועדת התרבות. פעיל בהגנה עוד מימי מקוה ישראל. מכפר עציון נשלח לקורס מפקדי קשר והדריך בכך את אנשי המקום. בימי המצור היה מפקד עמדה מס' 4. מלבד זאת היה אחראי על השידורים ב"צבר" בין הנקודות. הוא קיים לרוב את השידורים היומיים עם האמהות והילדים בירושלים. בבקר ד' באייר תש"ח (13.5.48), שידר את שידורו האחרון לאמהות ולילדים בירושלים. אח"כ חזר לעמדתו ועזר בהדיפת האויב. בעת פרוץ שריוני הלגיון לכפר, נמצא עם החברים במרכז הכפר. משם נמלט לחורשת "שיר השירים" ושם מצא את מותו.

קופמן (דרייסיגר) אסתר - בת משה ובלומה

נולדה ב-6.11.1923 בעיר מילץ בפולניה. מגיל 6 התחנכה בבית דודה באושוינצים. לאחר סיום הלימודים בבי"ס עממי, עבדה בחנות דודה. בזמן מלחמת העולם התגלגלה למחנות שונים. עם השחרור שבה לפולין. ממשפחתה לא שרד איש. הצטרפה לקבוץ "איחוד" באוסטרוביץ קיליציקי. עברה עם הקבוץ לדגנדורף והמשיכה הכשרתה בקבוץ "לנגב". יצאה עם קבוצת חברים בדרך ההעפלה מברגן בלזן לגבול הגרמני-הבלגי. נתפשה וישבה חודשים מספר בבית סוהר גרמני. כששוחררה עברה למחנה לנדסברג ומשם לאיטליה. כאן הצטרפה לקב' "אילה" של בני עקיבא בוילמדונה. העפילה באניה "כ"ג", וגורשה לקפריסין. בראשית 1947 הגיעה ארצה והצטרפה לקב' כפר עציון. נקלטה יפה. בכסלו תש"ח התחתנה. בתקופת המצור השתתפה באימונים ובשמירה. בפרוץ משורייני האויב לכפר עציון היתה במקלט ומצאה את מותה תחת הריסותיו, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

קלפהולץ יעקב - בן משה ורחל
נולד ב-24.5.1917 בעיר ביאלה-בילסקו בפולין. בגיל צעיר נתייתם מאביו. חבר ומדריך ב"השומר הדתי" מגיל צעיר. יצא להכשרה בקבוצת "עובדיה" בסלבקוב. העפיל ארצה ביוני 1939 באניה "אסימי" והצטרף לקב' אברהם. איש עבודה, אוהב אדמה ובעלי חיים. השתלם בפלחה. בעלות הקבוצה לכפר עציון עבד בהכשרת קרקע. לאחר מכן השתלם במכניקה עדינה. היה ער לענייני בטחון וחבר וועדת הבטחון בקבוצה. עבר קורס למ"כים. מפקד, מדריך ומאמן. בעת המלחמה שימש כמפקד הקטע הדרומי-המערבי של כפר עציון. הצטיין באומץ לב, ובעידוד הלוחמים. נפל בקרב האחרון ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח אשה ובן.

קורצטג צפורה - בת נתן וטובה
נולדה ב-5.4.1922 בסוסנוביץ שבפולניה. בילדותה הצטרפה ל"השומר הדתי", על אף התנגדות הוריה. בת 14 כבר מילאה תפקידים בקן. במלחמה איבדה את משפחתה. היתה פעילה במחתרת שבגיטו סוסנוביץ ובפעולות התנועה. ב-1943 גורשה למחנה לודוויגסדורף ושם שוחררה. עם גמר המלחמה חזרה לפולין ומצאה את אחותה הצעירה. נכנסה לפעילות תנועתית בשלזיה. היתה ממארגני קבוץ "לנגב" וממדריכיו. בדרכי ה"בריחה" הגיעה לגרמניה, למהנה הגדול בפוקינג, ושם המשיכה בפעילותה בקבוץ ובתנועה. העפילה באניה "לטרון". גורשה לקפריסין ואף שם היתה לכח מלכד. ביוני 1947 הגיעה ארצה. היתה בעתלית. שוחררה והצטרפה לקבוצת כפר עציון. נקלטה יפה בחברה. בימי המצור התאמנה ולקחה חבל בשמירה ובעזרה ראשונה. בעת ההתקפה האחרונה היתה במנזר הגרמני שפוצץ ע"י האויב ותחת הריסותיו מצאה את מותה, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

קלז צבי - בן יעקב
נולד ב-1920 בפולין. עלה ארצה ב-1936. משנת עלייתו חבר בהגנה. ב-1937 התגייס לחיל הנוטרים, וצורף לפלוגות ווינגייט. עד שנת 1940 שרת במשטרה בחיפה. בשנת 1940 התנדב לצבא הבריטי ושירת בחיל האוויר עד שנת 1946. לאחר שחרורו מהצבא עבד בתל אביב ובשדה התעופה בלוד. בהחל מלחמת השחרור התנדב לשרות פעיל במסגרת הפלמ"ח. היה נהג משוריין במחלקה שישבה בקרית ענבים ועבר עשרות קרבות בשער הגיא, הקסטל ובהר טוב. נקרא ללוות את השיירה הגדולה שיצאה בט"ז אדר ב' תש"ח לגוש עציון. לאחר שהשיירה הותקפה ליד נבי דניאל הצליח לחזור עם מכוניתו לגוש עציון והשתלב עם יתר אנשי מחלקתו בהגנת הגוש. השקיע הרבה מאמצים בהרחבת שדה התעופה של הגוש. נפל בקרב האחרון בכפר עציון, בד' אייר תש"ח (13.5.1948) בחושו להגיש עזרה לחבר פצוע.

קרסו (יחזקאלי) זילפה - בת דוד ופרידה
נולדה בשנת 1903. הועלתה ארצה ב-1905 על ידי י. בלקינד. התחנכה במוסד "קרית ספר" בשפיה. גמרה בהצטיינות קורס לאחיות. עבדה בבתי חולים טורקיים בירושלים ובבירות. אחר כך עבדה שנים מספר בבית החולים "בקור חולים" בירושלים. היתה מסורה לחולים שבטיפולה. התנדבה לשרת בבית החולים הצבאי שבכפר עציון והגיעה לשם בשיירה האחרונה, בט"ז אדר ב' תש"ח. נפלה ביום נפול הכפר בד' אייר תש"ח (13.5.1948), תוך שרותה במקלט שמתחת לחדר המפקדה במנזר הגרמני.

רובינשטין מנחם - בן משה ומלכה
נולד בתל אביב ב-9.2.1928. מ-1942 חניך הגדנ"ע, התגייס לפלמ"ח ב-1945 והשתתף בפעולות כסייר וחבלן. השתתף בפיצוץ תחנת משטרת החופים הבריטית בגבעת אולגה וגם בהורדת מעפילים. אחרי שתי שנות שרות בפלמ"ח עבר לרזרבה. בפרוץ מלחמת השחרור חזר לשרות פעיל, ליווה שיירות מתל אביב לירושלים. בהגישו עזרה לנווה אילן נפצע ברגלו. היה בליווי השיירה שהותקפה ליד נבי דניאל ומשם חזר לגוש. כאן השתלב ביחד עם חבריו למחלקת הפלמ"ח, בהגנת הגוש ובביצורו. נפל בקרב בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

רוזנפלד יחיאל - בן יוסף ורבקה
נולד ב-31.1.1926 בעיר אופטוב שבפולין. מחניכי "בני עקיבא" בעירו. בגיטו היה פעיל במחתרת האנטי גרמנית, ונכלא במחנה צנסטוכוב. אף שם לא פסק מלארגן ולהושיט עזרה לנוער. מפעילי "תורה ועבודה" בפולין שלאחר השואה. מסור לתנועה ללא גבול. העביר קבוצות ילדים שנצלו מפולין לגרמניה, בכיוון לארץ. השתתף בארגון החיים הציבוריים והדתיים במחנה פוקינג. כן המשיך בתפקידו כמדריך הנוער הדתי. העפיל ארצה בראש חבורתו והוגלה לקפריסין. אף שם נרתם לפעולה ארגונית והדרכתית. בעלותו ארצה הצטרף לקב' כפר עציון. בימי המצור עבד במחסן הנשק וטיפל בנשק במסירות רבה. היה עם אשתו בין אלה שהתרכזו ליד המנזר הגרמני ושם מצאו את מותם ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניח בן.

רפאלי משה שלמה - בן אליעזר ואסתר איטה
נולד בט"ז כסלו תרפ"ט בתל אביב. קיבל חינוך דתי נאמן. למד בת"ת הסתדרות החרדים, בישיבת הרב עמיאל ובישיבת פתח תקוה. בחור חסון, תמיר, עדין נפש, וישר דרך. היה חבר האגוד הספורטיבי הדתי "אליצור". בפרוץ מלחמת השחרור התנדב ליחידה דתית בפלמ"ח ונשלח לכפר עציון לאימונים. כאן השתלב בהגנת הגוש וצורף לפלוגה ב' מגדוד מכמש. נפל בקרב האחרון בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948). גם אחיו נפל במלחמה.

רוזן ירמיהו - בן יעקב ושרה
נולד ב-18.10.1926 בעיר רימנוב שבפולין. בבית הוריו קיבל חינוך דתי לאומי. למד בבי"ס עממי. בפלוש הנאצים לפולניה עבר עם משפחתו לשטחי הכיבוש הרוסי ומשם לסיביר ולאסיה התיכונה. עלה ארצה עם ילדי טהרן ונקלט בחברת הנוער הדתי במקוה ישראל. קיבל הכשרה חקלאית והצטרף לקב' כפר עציון. מילדותו היה חובב נגינה והשתלם בנגינה בכינור. היה ספורטאי טוב. עבר אימונים והיה נאמן לערכי ההגנה. בכפר עציון עבד לראשונה בעצי פרי. אך כדי שיוכל להמשיך להשתלם בנגינה התגייס למשטרת הישובים העבריים, ונתמנה כשומר רוכב. השתלם בקונסרבטוריון הירושלמי ואף זכה לסטיפנדיה. בקיץ 1947 עבר קורס סיירים. בראשית 1948 החליט ללמוד נהגות. אף מקצועו החדש איפשר לו להמשיך בנגינה. בימי המצור נמנה על כתת הפל"ם והשתתף בסיורים ופעולות. שימש כמקלען. נטל חלק בשמירה ובביצורים. ביום ג' באייר נשאר כל היום בשדה עם כתת הפל"ם שיצאה לעצור את משורייני האויב ב"אוכף המוכתר". למחרת ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948), פעל עם המקלע בעמדות הדרומיות מזרחיות של הכפר. היה בין החברים שנתרכזו ליד המנזר הגרמני ושם נפל.

רוזנפלד (מרמור) צפורה - בת מרדכי וגילה
נולדה ב-1.4.1928 בלודז' שבפולין, בבית מסורתי. עברה את מדורי הגיהנום במחנות ורוחה לא נפלה. לאחר השחרור התחתנה עם חברה יחיאל, שהכירה אותו במחנה עבודה, והתמסרה לפעולה בתנועת בני עקיבא. שאפה לקנות ידיעות. למדה ולימדה אחרים. בראש חברת נוער עברה את גבולות פולין לגרמניה. עלתה ארצה לבדה עם חניכיה. בארץ הצטרפה לקב' כפר עציון. כאן נולד בנה. אביו הגיע ארצה רק כעבור חדשים מספר. בפרוץ מלחמת השחרור העבירה את בנה עם יתר ילדי המקום מכפר עציון, והעדיפה להישאר בנקודה הנצורה. בהתקפה בג' שבט חשה תחת מטר אש לעמדה מס. 7 להגיש עזרה לחבר פצוע, על אף התנגדותו של מפקד הקטע. לאחר ההתקפה בכ"ה ניסן התכוננה לעבור ירושלימה אל בנה, אך האמבולנס המובטח לא בא. בהתקפות בימים ג'-ד' באייר היתה בקטע הדרומי כאחראית לעזרה ראשונה. בפרוץ הלגיון הגיעה למנזר עם אנשי הקטע ושאלה בהתרגשות: "למה אנו נכנעים?". נפלה עם בעלה ליד המנזר הגרמני ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניחה בן.

רפול אברהם - בן יוסף ובהירה
נולד ב-1925 בסוריה. למד בת"ת בחלב. במאי 1945 עלה ארצה והצטרף לקבוצת בית יהושע. במלחמת העולם שרת בבריגדה. לאחר ששוחרר עסק בארגון העליה מארצות אירופה. עם שובו מחו"ל הצטרף להגנה בירושלים. בינואר 1948 נקרא לשרות מלא, בפלוגה ב' גדוד מכמש. בשיירת נבי דניאל הגיע לגוש עציון. השתתף בכל הקרבות בגוש. בה' אייר תש"ח (14.5.48) היה בחירבת זכריה, ומשהיתה צפויה סכנה שהאספסוף הערבי יפרוץ לחירבה - בחר אברהם לפתוח את נצרת הרימון ולאבד עצמו לדעת מאשר ליפול בידי האויב.

רוזן שלמה - בן נפתלי וחנה
נולד ב-17.3.1919 בשדליץ שבפולין. מגיל צעיר היה חבר "השומר הדתי". אחד מהפעילים בקן שבעירו. ב-1937 יצא להכשרה לקב' "ראשית" שבזילונקה. בפרוץ מלחמת העולם הגיע אחרי תלאות מרובות לווילנה. פעל בהעברת חברים מביאליסטוק לווילנה. הצטרף להכשרה בקלינובה ע"י קובנה. ב-1941 עלה ארצה דרך יפן - הודו - דרום אפריקה, הצטרף לקב' אברהם. מראשוני העולים לכפר עציון. אחד מהפעילים בוועדת חברים ובוועדת תרבות. האלחוטאי של כפר עציון. בתפקיד זה פעל עד יום נפילתו. בקרב האחרון בג'-ד' אייר עבד במכשיר בחדר המפקדה ובמקלט שבמנזר הגרמני. עלה פעמים מספר על הגג כדי לתקן את האנטנה שנפגעה מכדורי האויב. בלילה השתתף בהתייעצות החברים עם יעקב אלטמן מפקד הגוש. בפרוץ האויב לשערי המשק בד' באייר תש"ח (13.5.1948) הודיעו הקשרים על כך לירושלים, פוצצו את המכשיר ושרפו את המסמכים. נפל באותו יום עם כל החברים. הניח אשה ובת.

רוזנצוייג אסתר (עטי) - בת משה וברוניה
נולדה ב-20.11.1929 בתל אביב. סיימה את ביה"ס העממי "תל נורדאו" ועברה ללמוד בסמינר למורים בבית הכרם, ירושלים. במלחמת העולם השניה שרתה בא.ט.ס. שבצבא הבריטי, בדרגת לנדס-קורפרל. במלחמת השחרור התנדבה לשרות פעיל, במסגרת החי"ש. השתתפה בפעילות בסביבת ירושלים. נשלחה לגוש עציון ושימשה מזכירתו של מפקד הגוש מוש. יצאה לפעולות מיקוש והשתתפה אף בקרבות. בייחוד הצטיינה בהתקפת כ"ה ניסן כשתחת אש אויב חזקה חשה להעביר תחמושת למגיני המנזר ולהוציא את הפצועים. מסורה בכל מאודה לתפקידה ועוזרת למפקד הגוש. בקרב האחרון בג'-ד' אייר היתה בכפר עציון. התנהגותה היתה מלאת אומץ. למקורבים אליה אמרה שהיא שומרת באקדחה שני כדורים אחרונים, כדי לא ליפול בידי האויב. נפלה בכפר עציון ביום ד' אייר תש"ח (13.5.1948).

רוזנבלאט דב - בן יצחק
נולד ב-21.6.1928 בירושלים. רכש השכלה עממית. במלחמת השחרור שירת בפלוגה ב' גדוד מכמש חי"ש. השתתף בהגנת מקור חיים. נשלח ללוות את השיירה האחרונה להר טוב ויצא בשלום מהתקפת הערבים. כעבור ימים מעטים נשלח לקורס חובשים. בט"ז אדר ב' יצא עם אנשי פלוגתו לגוש עציון והשתתף בהגנתו. נפל בג' אייר תש"ח (12.5.1948), בקרב על המשלט הרוסי.

רייז נחמן - בן מאיר ושרה
נולד ב-28.4.1930 בברלין. בן 4 עלה ארצה עם הוריו. למד בתל אביב בגימנסיה "מוריה" וגמר בה 7 כתות. חלום חייו היה ללמוד רפואה. היה חבר "בני עקיבא". ב-1946 נכנס לשורות ההגנה ומשפרצה המלחמה התגייס, על אף גילו הצעיר, ליחידה קרבית. לאחר אימונים בשרונה הוטס לגוש עציון עם המחלקה הדתית מחי"ש ת"א. נוף גוש עציון קסם לו ובכתביו משם הביע את המשאלה להשתקע במקום: "על כל שעל אדמה כדאי לשלם הון". השתתף בהגנת הגוש. נפל בד' אייר תש"ח (13.5.1948) בכפר עציון.

שטרן מאיר - בן משה וצרנה
נולד ב-1930. חבר "בני עקיבא" מנעוריו; מדריך ומרכז בירושלים, חולון ומקוה ישראל. היה חבר גרעין ה' של "בני עקיבא" שעלה להתישבות בעין צורים. הגיע לגוש עם פלוגה ב' מגדוד מכמש. השתתף בהגנה על המנזר וחיפה על נסיגת חבריו. נפל במשלט הרוסי בג' אייר תש"ח (12.5.1948).

שלטי (שלתיאל) דוד - בן ציון ויפה
נולד ב-1925 בירושלים. עבד במקצוע הספרות. שירת בצבא הבריטי. היה חבר הגנה ותיק. התנדב לגיוס מלא במסגרת חי"ש. נפצע בקרב בדרך לעטרות ולמרות פצעו יצא עם פלוגתו לגוש עציון בט"ז אדר ב' תש"ח. כאן לקח חבל בהגנת הגוש. השתתף בקרב על המנזר. ביום הקרב האחרון בד' אייר תש"ח, (13.5.1948). היה בכפר עציון ובפרוץ הערבים לכפר ניסה לבוא איתם בדברים כדי למנוע התפתחות פאטאלית, אך מאמציו עלו בתוהו. הערבים פתחו באש ובין הנופלים היה גם שלטי. הניח אשה ושני ילדים.

שיינפלד צבי - בן נפתלי ושושנה
נולד ב-1914 במונקץ' שבצ'כוסלובקיה. למד בישיבת הרבי ממונקץ'. בצעירותו נתפש לרעיון הציוני והצטרף ל"בני עקיבא". ב-1932 יצא להכשרה ועשה למעלה מחמש שנים בהכשרות בפרשבורג ובקושיציה. ב-1939 עלה ארצה באניית מעפילים, והצטרף לקב' אברהם בכפר פינס. חרוץ ומסור לענייני הקבוצה, עבד בכרם, בפרדס ובכביש. היה בפלוגות העבודה בגבעת עדה ונתניה. ב-1942 החל לעבוד במאפיה והמשיך בעבודתו זו עד סוף ימיו. בתקופת המצור סיפק לחם לכל תושבי הגוש. השתתף בשמירה. נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) בעמדת ההגנה מס' 8. הניח אשה ושני בנים.

שנור אברהם יצחק - בן אהרון ורבקה
נולד ב-19.5.1919 בעיר ויליצקה בפולין. בילדותו עברה המשפחה לקראקוב, שם סיים בי"ס עממי של "המזרחי". למד מסגרות בבית הספר למלאכה שליד הגימנסיה העברית. תלמיד מצטיין בשטח העיון והמעשה. מנעוריו חבר "השומר הדתי". הצטרף להכשרת "ראשית" בפשדבוזש ב-1939. בפלוש הנאצים לפולין, הבריח גבולות ועבר לליטא. עלה ארצה ב-1941. הצטרף לקב' אברהם בכפר פינס. ב-1941 התנדב לצבא הבריטי ושירת ביחידה קרבית של חיל הנדסה במסגרת הבריגדה היהודית. השתתף בקרבות על הסניו. לקח חבל בפעולת ההצלה. ביקר בפולין, אך לא מצא שריד למשפחתו. עם שחרורו שב לקבוצה ופתח מסגריה שיצרה כלי עבודה חקלאיים. עבר קורס מ"כ, ונתמנה למפקד כתת הפל"ם בכפר. היה פעיל בענייני בטחון. בפרוץ המצור יזם ייצור מוקשים אנטי טאנקיים. עבד בראש קבוצה בת 12 אנשים. בימים עבד במסגריה ובלילות היה יוצא לזרוע מוקשים בסביבה. ביום ג' באייר יצא בראש כתת הפל"ם למארב באוכף המוכתר ושב רק בערב. השתתף בישיבת המפקדה ומיד יצא למקש את הכביש הפנימי. למחרת ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) פעל בקטע הצפוני. נפצע, הועבר למקלט ושם נספה עם יתר החברים. הניח אשה ובן.

שטיין אברהם יצחק - בן מנחם ושיינדל
נולד בשנת 1923 ברומניה. למד בישיבה. בשנות השואה התגלגל במחנות ריכוז רבים. סבל הרבה בגלל התנזרותו ממזון לא כשר. עלה ארצה בשנת 1944. בארץ הצטרף להגנה והתאמן בה. השתתף בהגנת תל אביב. בחורף תש"ח התגייס לפלוגה הדתית בחי"ש תל אביב. הוטס לכפר עציון עם המחלקה הדתית באדר ב' תש"ח. נספה בכפר עציון בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

שיפמן (הורן) חיה - בת אברהם וחנה
נולדה ב-13.5.1928 בעיר ירוסלב בפולין. בת אחת עשתה היתה כשפרצה מלחמת העולם. הוגלתה לרוסיה יחד עם בני משפחתה. שם מת עליה אביה. עלתה ארצה בשנת תש"ג עם ילדי טהרן. נכנסה לחברת הנוער הדתית במקוה ישראל, והשתלמה ברפתנות. עברה אימוני גדנ"ע. ב-1945 הצטרפה לקבוצת כפר עציון. עבדה ביער, ברפת ובבית המרגוע. התקשרה למקום בכל נימי נפשה. זכתה כי אמה אחיה ואחיותיה עלו ארצה והשתרשו בה. התחתנה עם חבר הקבוצה. בימי המצור עבדה בקשר ב"צבר", השתתפה באמונים בשמירה ובתצפית. פעלה במסירות עד היום האחרון. בימי ההתקפה האחרונה עבדה בקשר, הכינה אוכל וטיפלה בפצועים שבמקלט. נספתה בין שאר החברים במקלט הגרמני, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). הניחה בעל.

שפיצקופ דב - בן זאב ויפה
נולד ב-29.5.1920 בוורשה שבפולין. מילדותו חבר "השומר הדתי" בוורשה. ב-1938 יצא להכשרה לקבוצת "עובדיה". אחר כך עבר להכשרה בביאליסטוק ובלודז'. בפרוץ המלחמה עבר גבולות והגיע ארצה דרך תורכיה. נעצר בעתלית בגלל ספקות בקשר לניירותיו, אך שוחרר. ב-1942 הצטרף לארגון מושבי "הירדן" בביתניה ושרת כנוטר. ב-1944 הצטרף לקבוצת כפר עציון. עבד בהכשרת קרקע. ב-1948 נכנס לעבוד במסגריה. בימי המצור השתתף בשמירה, בעבודה ובמיקוש. היה חבר הפל"ם. בג' באייר נמצא כל היום במארב על האוכף עם הפל"ם. בד' אייר תש"ח (13.5.1948) פעל בעמדה 5 כמקלען. נפל באותו יום בפרוץ השריונים לכפר עציון.

שטיינוביץ יצחק - בן ירחמיאל ונחמה
נולד בז' חשון תרצ"ה בתל אביב. רכש השכלה תיכונית. הוא השתייך לפלוגה הדתית בחי"ש תל אביב. באדר ב' הוטס לכפר עציון. כאן לקח חבל פעיל בהגנת הגוש. היה עוזרו הנאמן של קצין החבלנים ומילא את משימותיו בנאמנות ואחריות. השתתף בהגנת משלט אוכף המוכתר. הצליח לסגת לכפר עציון ובכפר נפל בד' אייר תש"ח (13.5.1948).

שכטר משה - בן שלום דב ופאיה
נולד ב-20.3.1918 בנובוסלצה ברומניה. גדל בבית דתי ברוך בנים. בצעירותו היה חבר בית"ר. ב-1939 העפיל ארצה. הגיע בדרך רבת נפתולים לארץ והצטרף לטירת צבי. אוהב עבודה ומדייק להפליא בביצועה. מסור לעבודתו בכל לבו. בעל רגש דתי עמוק וזהיר בקיום מצוות. בשנת תש"ג הצטרף עם רעייתו לקבוצת כפר עציון. עבד בהכשרת אדמת ההרים למטע, בנה טראסות נהדרות. בתקופת בנין הכפר עבד בבניית בתים, ובימי המצור בנה עמדות וביצרן. היה תמיד ער לענייני בטחון ושימש כמקלען בקרבות הגוש. נפל ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948) ברחבה ליד המנזר הגרמני. הניח אשה ובת.

שפירא חיים - בן אברהם אהרן וסימה
נולד ב-16.12.1920 בעיר צורטקוב שבפולין. בגיל צעיר עלה ארצה עם הוריו שהתיישבו בחיפה. היה חבר פעיל ב"בני עקיבא". עבד בצבעות. משפחתו עברה אחר כך לקרית ענבים, מקום בו היתה אחותו חברת המשק. במשך שנים ספורות נפטרו הוריו ואחותו. בהיותו דתי לא מצא חיים מקומו בקרית ענבים, וב-1944 הצטרף לקב' כפר עציון. התקשר למקום ולאנשיו ואהב את הסביבה. שימש כנוטר. בתקופת המצור שימש כאחראי לתחנה, טיפל במסירות בנשק ונטל חלק בשמירה. בימי ההתקפה האחרונה פעל ממדוכה בעמדה מס' 3. בפרוץ האויב לכפר נמלט עם חלק מהחברים למרכז הכפר, ושם מצא מותו ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948).

תהבלום ישעיהו - בן משה וחנה
נולד בניסן תרפ"ה בכפר ויתקין. גמר את בית הספר המקומי ועבד במשק ההורים וגם בנהגות. במחזור הראשון של הפלמ"ח התאמן לקראת הבאות. בפרוץ מלחמת השחרור הצטרף לגדוד הששי פלמ"ח. שירת כנהג משוריין, בליווי שיירות בכביש תל אביב-ירושלים. בט"ז אדר ב' תש"ח, יצא עם שיירת התגבורת האחרונה לגוש עציון. הצליח לפרוץ דרך ממלכודת נבי דניאל ונשאר בגוש עציון יחד עם יחידת הפלמ"ח, ולקח חבל בהגנת הגוש ובביצורו. בה' אייר תש"ח, (14.5.1948) ביום כניעת הגוש יצא עם עוד שלושה חברים לנהל משא ומתן עם קציני הלגיון שחנו במשלט גבעה העץ. בדרך פתחו אנשי האספסוף הערבי באש עליהם וישעיהו נפצע פצעים קשים. חברו יוסף ריבק חבש את פצעיו, הכניס אותו לאמבולנס של הסהר האדום והצליח להעבירו לבית חולים בירושלים. אך כאן לא הצליחו להצילו ובו' אייר תש"ח (15.5.1948) נפטר.