המנזר הרוסי בגוש עציון/ נדב פרנקל
לרגל יום הזיכרון המתקרב, נצא השבוע לאתר מורשת קרב- המנזר הרוסי שבגוש עציון. באזור המנזר, התחוללו 2 מן הקרבות שהכריעו את גורלם של 4 ישובי גוש עציון במלחמת העצמאות.
שרידי המנזר שוכנים על גבעה רמה (954 מעל פני הים). במורדות הגבעה נתגלו שרידי כנסיה ביזנטית, וכוכי התבודדות לנזירים החצובים בסלע. בשנת 1892 בנתה כאן הכנסייה הרוסית מנזר, הנקרא בערבית דיר א-שער. המנזר שימש עולי רגל נוצרים, בדרכם מירושלים לחברון.
במהלך מלחמת העצמאות ניצלו מיני גוש עציון את מיקומו של המנזר, השולט על כביש ירושלים חברון, והפכוהו לעמדה קדמית. המגנים חסמו את מעבר אנשי הכנופיות הערביות מהר חברון לירושלים המותקפת.
כדי לפתוח את הציר לירושלים, פתחו כוחות הלגיון הערבי בכ"ה בניסן תש"ח, במתקפה עזה על משלטי גוש עציון. במתקפה השתתפו גם כוחות ארטילריה של הצבא הבריטי. הקרב האכזרי ביותר התרחש במנזר הרוסי: כוחות הלגיון הפגיזו את המנזר מן הכביש, והצליחו להרוג שלושה מלוחמיו ולפצוע קשה עשרה. לאחר ההפגזה הסתערו לוחמי הלגיון על המנזר, ובלית ברירה נתן מפקד העמדה פקודת נסיגה. בצהרי היום ריכז מפקד הגוש קבוצת מגנים בהר שמעל המנזר (כיום, בסיס חטיבת עציון), וקיווה לכבוש בחזרה את המנזר. פגז ירדני פגע באזור ריכוז המינים, והרג שבעה מהם. עם ערב, פינה האויב את המשלט.
בהלוויית ההרוגים, בבית הקברות בכפר עציון, ספד להם מפקד הגוש משה (מוש) זילברשמידט: "מה אנו ומה חיינו, אפס וכלום, העיקר הוא המפעל בו אנו חיים. נכה באויב בכל מקום שנשיגו, נפריע לו לממש את זממו. תשובתנו נחושה-נצח ירושלים".
שבוע לאחר מכן, בג' ניסן, פרץ הקרב האחרון על גוש עציון. בקרבות במנזר הרוסי נפלו 17 מגנים נוספים, ביניהם מפקד הגוש מוש.
איך מגיעים?
בצומת גוש עציון פונים מערבה (ימינה לבאים מירושלים), לכיוון אלון שבות. לאחר כקילומטר נסיעה פונים שמאלה לכיוון חטמ"ר עציון. מעט לפני שער הבסיס פונים שמאלה בעקבות שלט חום "למנזר הרוסי". נוסעים עד לרחבת חניה, שם שלט נוסף יכוון אותנו אל המנזר.
גשר גת שמנים/ נדב פרנקל
"ירושלים הבנויה, כיער שחוברה לה יחדיו". במלחמת ששת הימים שב עם ישראל אל ירושלים העתיקה, אל הכותל והר הבית. קרבות עזים התחוללו בדרך, קרבות בהם השתתפו לוחמי חטיבת הצנחנים וחטיבת ירושלים. נתמקד באחד מן הקרבות המרים ביותר, שהתרחש בגשר גת שמנים.
ביומה השני של המלחמה, הצליחו גדודי חטיבת הצנחנים 55 לאחר קרבות קשים לכבוש את מוזיאון רוקפלר, שנמצא מול הפינה הצפונית מזרחית של חומת העיר העתיקה. מכאן תכנן מוטה גור, מפקד החטיבה, לעלות לכיוון רכס אוגוסטה ויקטוריה ולהשלים את כיתור העיר העתיקה. לכיבוש הרכס הוא יעד פלוגת טנקים ואת הסיירת בפיקודה של מיכה קפוסטה. בשעות הערב החל טור הטנקים לעלות לכיוון הרכס, אך מפקד הטור, רפי, פיספס את הפניה שמאלה לדרך העולה אל הרכס, ובטעות המשיך והתקדם בכביש המקביל לחומה המזרחית של העיר העתיקה. כאשר הגיע לגשר המתוח על גבי נחל הקדרון, גילו אותו העמדות הירדניות שבאזור שער הרחמים, והחלו להמטיר על הטור אש תופת. הטנק של רפי ניסה להיחלץ, ונפל מן הגשר אל אפיק הקדרון.
גם הסיירת שבאה בעקבות טור הטנקים נחשפה לעמדות הירדניות שבחומה. לוחמים רבים נפצעו על הגשר. הצנחנים הפגינו גילויי גבורה רבים בפינוי הפצועים. ישראל שינדלר, אחד הלוחמים, הגיע לאזור הגשר. בדקת החושך שבין פצצת תאורה אחת לשניה הוא התגנב לגשר והצליח לחלץ את אחד הפצועים. בפעם השניה שהוא נכנס לגשר, הוא מצא חייל שבגדיו בוערים. הוא ניסה לכבות אותם תחת האש הירדנית. לאחר כמה דקות צלף ירדני וגע בפצוע והרג אותו. שינדלר קפץ מהגשר כדי להימלט מהאש. כאשר הוא קם ומגלה שאיבריו שלמים פחות או יותר, הוא המשיך להיכנס לגשר ולחלץ משם פצועים. לאחר הקרב, חובש הזדעזע לראות שידיו שרופות לגמרי, אך ישראל לא שם לב. עמוק אל תוך הלילה הצליחה הסיירת לפנות את הפצועים, ולשוב לרוקפלר. למחרת היא סייעה בכיבוש העיר העתיקה.
איך מגיעים?
להגיע ברגל בגלל בעיות חניה באזור. יוצאים משער האשפות ופונים שמאלה (דרומה), וממשיכים ברחוב המקביל לחומה עד שמגיעים לרמזור. פונים ימינה ויורדים בדרך יריחו. לאחר כמה עשרות מטרים רואים את האנדרטה מימין. ממשיכים ומגיעים אך הגשר.
מוזיאון רוקפלר/ נדב פרנקל
הגדוד, רגום, פרץ קדימה,
דם ועשן כולו
ובאו אמא אחר אמא
בקהל השכולות
נושך שפתיו ולא בלי יגע,
הוסיף הגדוד ללחום
עד שסוף סוף הונף הדגל
מעל בית הנכות
(מאיר אריאל/ ירושלים של ברזל)
אור ליום שלישי, כז' באייר תשכ"ז, 6/6/67, פרצו גדודי הצנחנים של חטיבת המילואים 55 את ה"קו העירוני" הירושלמי לכיוון מזרח העיר. מטרתם הייתה לחבור להר הצופים, מובלעת ישראלית שישבה בלב השטח הירדני. יעדם של שני גדודים מהחטיבה, גדוד 71 וגדוד 66, היה כיבוש מוזיאון רוקפלר.
המוזיאון, השוכן מול הפינה הצפון מזרחית של חומת העיר העתיקה, הוקם בשנות ה-30 ע"י שלטונות המנדט, והיה למוזיאון לארכיאולוגיה הראשון בארץ. המוזיאון אצר בתוכו ממצאים ארכיאולוגיים רבים שנתגלו בארץ ישראל, ובין השאר היו שמורים בו חרסי לכיש וקטעים ממגילות מדבר יהודה.
בשעות הבוקר, לאחר קרבות עקובים מדם בדרך שכם, ב"סמטת המוות" ובמושבה האמריקאית, הצליחו לוחמי הצנחנים לטהר את המוזיאון. תוך כדי הקרבות, טיפס אחד הלוחמים לצריח המוזיאון, הוריד את הדגל הירדני, והחליפו בדגל ישראל. לאחר כיבוש המוזיאון הגיע למקום מוטה גור, מפקד החטיבה, ושם נודע לו על האבדות הקשות שספגו גדודי החטיבה בלחימה לאורך הלילה.
המבנה היה עדיין תחת אש צלפים של הצבא הירדני, בזמן שמוטה גור קיבל הנחיות מפיקוד מרכז בראשות עוזי נרקיס: "בכוונתי לכתר את העיר העתיקה וליצור מצב לכניעתה. לחלופין ייתן הכיתור קרש קפיצה לכיבוש העיר".
