בתחילת חודש אפריל, עברתי בשדות המעובדים של שטחי קיבוץ גלאון. מרחוק צפיתי בדורסים רבים עפים מעל השדות, אשר על פי דרך מעופם הנמוך זוהו מייד כזרונים (Harriers).
כשהתקרבתי ספרתי כ-20 זרונים, מכמה מינים שונים, שהיו עסוקים "במחול שדים" של צייד, כאשר כל כמה שניות אחד מהם צלל אל השדה ויצא ממנו עם חרק גדול בפיו. זרונים אלו, עצרו "לתדלק" בשדה החקלאי, ולאגור אנרגיה חשובה עבור המשך נדידתם מאפריקה לאירופה.
בתחילת חודש אפריל, עברתי בשדות המעובדים של שטחי קיבוץ גלאון. מרחוק צפיתי בדורסים רבים עפים מעל השדות, אשר על פי דרך מעופם הנמוך זוהו מייד כזרונים (Harriers).
כשהתקרבתי ספרתי כ-20 זרונים, מכמה מינים שונים, שהיו עסוקים "במחול שדים" של צייד, כאשר כל כמה שניות אחד מהם צלל אל השדה ויצא ממנו עם חרק גדול בפיו. זרונים אלו, עצרו "לתדלק" בשדה החקלאי, ולאגור אנרגיה חשובה עבור המשך נדידתם מאפריקה לאירופה.
הזרון הוא דורס יום בינוני בעל מבנה דק ורזה יחסית לעופות דורסים אחרים השווים לו בגודלם. את חלקו העליון של הראש מכסה פלומת נוצות, מעין "זר" נוצות, ומכאן שמו. הזרון מתמחה בתעופה נמוכה מעל שדות ומישורים פתוחים, כך שברגע שהוא מבחין בטרף (בעיקר עופות, יונקים וחרקים), הוא צולל אליו במהירות.
בארץ חורפים וחולפים ארבעה מיני זרונים: זרון סוף, זרון פס, זרון שדות וזרון תכול.
בתמונה: זרון פס צעיר
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
