חוקרי עופות דורסים מציינים כי ככל שיצרנות בית הגידול גבוהה יותר כך עולה צפיפות הקינון בבית גידול זה, ואכן, צפיפות הקינון הגבוהה בשפלת יהודה מצביעה על איכותו של בית גידול זה עבור אוכלוסיית העקבים העיטים.
שפלת יהודה כבית גידול אופטימאלי לעופות דורסים
חוקרי עופות דורסים מציינים כי ככל שיצרנות בית הגידול גבוהה יותר כך עולה צפיפות הקינון בבית גידול זה, ואכן, צפיפות הקינון הגבוהה בשפלת יהודה מצביעה על איכותו של בית גידול זה עבור אוכלוסיית העקבים העיטים. בגרעין העיקרי של המרחב המשתרע על 69.2 קמ"ר קיימות 9 טריטוריות קינון (1.3pairs/10km²) ובגרעין המשני קיימות 7 טריטוריות קינון בשטח של 69 קמ"ר (1.01 pairs/10km²). צפיפות קינון זו יוצאת דופן עבור אוכלוסיית עקבים עיטים וככל הידוע לנו זוהי צפיפות הקינון הגבוהה בעולם של אוכלוסיית עקבים עיטים. צפיפות נמוכה מזו תועדה ביוון - 15-25 זוגות בשטח של 4,242 קמ"ר 1997, בבולגריה -נחקרו 4 זוגות בשטח של 2,000 קמ"ר, ברוסיה - 28-33 זוגות בשטח של 1,079 קמ"ר, בנגב - 27 זוגות בשטח של 9,000 קמ"ר ואף בצפון ישראל.
אוכלוסיית דורסים המחליפה מרחב קינון ומסגלת לעצמה סגנון קינון חדש בהיקפו עבורם, הינה תופעה חדשה ומעניינת בקנה מידה עולמי. תופעה דומה נצפתה בנשרים בספרד, שם הנשרים עברו לקנן על עצים בקיני עזניות שחורות, אך זו הפעם הראשונה שבה נצפית אוכלוסיית עקבים עיטים משנה את אופי הקינון הטבוע בה, ועוברת לקנן על עצים בניגוד להרגליה עד כה.
לתופעה זו קיימת משמעות אקולוגית ומדעית רחבה ביותר: זו תופעה בה שינויים אקולוגיים סביבתיים באזור אחד (הרי יהודה) גורמים לא רק למעבר לאזור אחר (שפלת יהודה), אלא גם לשינויי הרגלים באורח החיים (קינון על עצים, במקום על מצוקים).
בתמונה: גוזלים של עקב עיטי בקינם אשר בשפלת יהודה
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
