נבי דניאל / נדב פרנקל (ויקרא)
חג הפסח מתקרב וההכנות תופסות תאוצה. בתקופת בית שני, ירושלים מתכוננת למאות אלפי עולי רגל מכל רחבי הארץ והפזורה היהודית בחו"ל. כך מתארת לנו המשנה הראשונה של מסכת שקלים: באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים בחמשה עשר בו קורין את המגילה בכרכין ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים
היום נעפיל לפסגת נבי דניאל, שם עברה הדרך הראשית מחברון ומדרום הארץ לירושלים. משיקולי נוחות וביטחון, נבנתה הדרך על שיאי הרכסים- בקו פרשת המים הארצית, ולכן העומד על הפסגה (997 מטר גובהה כיום- באזור מגדל המים) יזכה בתצפית נפלאה הן למערב- לכיוון שפלת יהודה ומישור החוף, והן למזרח- לכיוון מדבר תקוע והרודיון.
באזור נמצאו אבני מיל רומיות- שריד מן הדרך, המציינות את המרחק לירושלים: 10 מילין.
מעט מצפון לפסגה, נוכל למצוא שלושה עצי אלון עתיקים- שרידים לאתר המקודש למוסלמים.
דרך הגעה:
ניכנס ליישוב נווה דניאל ומיד לאחר השער נגיע למעגל תנועה בו נמשיך ישר. בפניה הראשונה נפנה שמאלה, נמשיך ישר עד שנראה כביש סוג ב' העולה ימינה לכיוון מגדל המים של הישוב, שם נחנה את הרכבים. כדי להגיע לעצי האלון, יש להמשיך מעט על הכביש. ננוח בצל האלונים ונהנה מן התצפית ומן השקט, אך נוכל לדמיין את הדרך מלאה בהמון אדם הצועד עם פסחו בידו לכיוון בית המקדש.
משואות יצחק הישנה (אחרי מות)
לכבוד יום העצמאות נבקר במשואות יצחק, אתר מורשת המתאים לפיקניק משפחתי בחיק הטבע. דרך הגעה: בכיכר כפר עציון נפנה לכיוון הישוב בת-עין. לאחר נסיעה של כ150 מטר, נפנה ימינה בשביל עפר המוביל לחורשה בה שולחנות ופינות צל. קיבוץ משואות יצחק הוקם על הרי חברון בשנת-1945, שני מארבעת ישובי גוש עציון. גרעין משואות יצחק הורכב מעולים מצ'כוסלובקיה והונגריה חברי בני עקיבא, אליהם הצטרפו גרעין חברים שהתארגן במחנה ברגן בלזן ועלה לארץ עם סיום המלחמה. לקיבוץ ניתן השם – משואה, לזיכרון יהדות הגולה, ועל מנת לאותת לניצולים להחזיק מעמד ולעלות ארצה, בעוד שמה השני מציין את הרב הראשי דאז, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, על מאבקו להצלתם של יהודים באירופה . הקבוצה החלה לעבד את אדמות ההר, ואף ניקתה והכשירה את המעיין המקומי, עין חוביילה. עם פרוץ מלחמת העצמאות הוטל מצור על ארבעת היישובים בהר חברון. בנוסף להגנה על היישובים הגן הגוש על הדרך הראשית שבין חברון וירושלים, ובכך היווה חזית דרומית במאבק על העיר. בתאריך ג' באייר תש"ח פרץ הקרב האחרון בגוש עציון. ביום השני לקרב נפל כפר עציון בקרב נורא, ובתאריך ההיסטורי ה' באייר, תוך הכרזת המדינה, הובלו מגני הגוש הנותרים, בניהם אנשי משואות, אל השבי. קיבוץ משואות יצחק הוקם מחדש לאחר המלחמה במועצה אזורית שפיר ליד אשקלון.
.jpg)
מערת הערביה/ נדב פרנקל (פרשת אמור)
בימי ספירת העומר אנו אבלים על מותם של 24 אלף תלמידי ר' עקיבא. על פי מסורות שונות, מתו התלמידים במהלך מרד בר כוכבא, שרבי עקיבא היה אחד ממנהיגיו. במהלך "מבצע מדבר יהודה" נתגלו ע"י יגאל ידין במערת האיגרות שבנחל חבר, איגרות שנשלחו משמעון בר כוכבא אל מפקדי המרד. באחת האיגרות מבקש בר כוכבא אספקה של ארבעת המינים לצבאותיו: "שמעון ליהודה בר מנשה לקרית ערביה. שלחתי לך שני חמורים... כדי שיעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות, והתקן אותם ושלח אותם למחנה מפני שהצבא רב. היה שלום" (מתורגם מארמית).
היכן היא אותה קריית ערביה? בשנת תשכ"ח נמצאה מערה ליד מחנה הפליטים אל ערוב, השוכן מדרום לצומת גוש עציון. באולמה המרכזי נמצאו שברים של מאות קנקני מזון, המעידים על היותה מחסן של חומרי מזון. במערה נמצאו גם מטבעות וממצאים נוספים מימי מרד בר כוכבא. אחד מן הממצאים המרגשים ביותר היה מפתח ארכובה, מפתח אותו לקחו המורדים בתקווה כי יום אחד יוכלו לחזור לבתיהם שנעזבו. המבנה של המערה, העשוי מחילות קשות למעבר, דוחה את האפשרות כי היא שימשה למגורים ולשגרה, ולכן נראה כי המערה שמשה ללחימה ברומאים. כך מתאר זאת ההיסטוריון הרומי קאסיוס- דיו, בן המאה השלישית לספירה: "הם (המורדים) לא העזו לצאת כנגד הרומאים במערכה גלויה בשדה הקרב, אלא שתפסו את העמדות בעלות היתרון במדינה, וביצרום במחילות ובחומות, כדי שיהיו בידיהם מקומות מקלט בשעת הצורך."
החוקרים משערים כי מערת המסתור שנתגלתה ליד אל ערוב היא "קרית הערביה" המופיעה באיגרת מנחל חבר, והיא שמשה אחד ממרכזי המרד באזור הר חברון. כיום, הגישה אל המערה מסוכנת מסיבות ביטחוניות.
מענתות לואדי קלט/ נגה ליפקין (בהר)
בהפטרה אנו קוראים על קנייתו של השדה בענתות ע"י ירמיהו: "וַיָּבֹא אֵלַי חֲנַמְאֵל בֶּן דֹּדִי כִּדְבַר ה' אֶל חֲצַר הַמַּטָּרָה וַיֹּאמֶר אֵלַי קְנֵה נָא אֶת שָׂדִי אֲשֶׁר בַּעֲנָתוֹת אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ בִּנְיָמִין..." (ירמיהו ל"ב/ח)
היישוב ענתות היה מקום מגוריו של ירמיהו ומקור השראה לנבואותיו.
יש המזהים את ענתות המקראית עם הכפר ענתא מצפון מזרח לירושלים, בפאתי ארץ בנימין.
לא רחוק ממנו נמצא הישוב המודרני ענתות, אך בשמו הרשמי- עלמון. מדוע?
מצפון לכפר ענתא נמצאת חירבת עלמית. המקום מזוהה עם עלמון, אחת מערי הלויים המופיעות ביהושע: "אֶת עֲנָתוֹת וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ וְאֶת עַלְמוֹן וְאֶת מִגְרָשֶׁהָ" (יהושע כ"א, י"ח)
על הגבעה מתגלה נוף מדברי מרהיב ותצפית על נחל פרת וסביבתו.
מכאן ניתן להבין את המקור לדימויים המדבריים בהם השתמש ירמיה, ואת ההתמקדות במים כיאה לרועה צאן.
מהתל ניתן לרדת באופן רגלי עד לחיבור עם נחל פרת ולמעין הגדול ביותר שלו – עין פרת (עין פארה). בסמוך למעין נמצא מנזר פארן, המנזר הראשון שהוקם במדבר יהודה.
המעין נובע בכל ימות השנה, ובימים אלה ניתן ליהנות משפע של מים, הודות לחורף המבורך.
נסיים בציטוט נוסף מתוך נבואתו של ירמיה:
"כִּי כֹה אָמַר ה צְבָא-וֹת אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל עוֹד יִקָּנוּ בָתִּים וְשָׂדוֹת וּכְרָמִים בָּאָרֶץ הַזֹּאת" (שם, ט"ו)
דרך הגעה:
מפסגת זאב ניסע לכיוון מחסום חיזמה ולאחריו נמשיך ישר בכביש מס' 437. בפנייה הראשונה נפנה שמאלה לכיוון היישוב עלמון. מיד משמאל (מצפון) לכביש נראה סימון שבילים ירוק המוביל לחירבת עלמית. לאחר הירידה מהחורבה נמשיך בסימון הירוק עד לשמורת נחל פרת. במפגש עם הסימון הכחול נפנה שמאלה לעין פרת ונמשיך עד לחנייה. כדאי להשאיר רכב בסוף המסלול, בשמורת נחל פרת. הכניסה לשמורה כרוכה בתשלום. מומלץ להיעזר במפת סימון שבילים מספר 8. המסלול למיטיבי לכת.
