גבעת הקרב של הל"ה - מבט ארכיאולוגי
רפאל י' לואיס ואיל מרקו
הקדמה
"...עוד נשוב, נחזור כפרחים אדומים
תכירנו מיד, זו 'מחלקת ההר' האילמת
אז נפרח. עת תידום בהרים זעקת ירייה אחרונה"
(חיים גורי, "הנה מוטלות גופותינו").
אף שחלפו 75 שנים מליל ויום הקרב (ד'–ה' בשבט תש"ח, ה־15 וה־16 בינואר 1948),
לעיתים נדמה כי עוד אפשר לשמוע את הדי יריית הקרב האחרונה מתגלגלים במורדות הרי
יהודה אל עבר עמק האלה. כמו הד הירייה, גם זיכרון מורשתם של ל"ה הלוחמים שנהרגו
בדרך לגוש עציון הנצור טבוע עמוק בתודעה הישראלית. בשל עבודות פיתוח הנערכות
בסביבת הגבעה ובשל ליקוט ממצאים כמזכרות בידי מטיילים (שלא בכוונת זדון), העדות
הארכיאולוגית של פרשת הל"ה הולכת ונעלמת.