מבוא
מאז חורבן יהודה בעקבות מרד בר־כוכבא בשנת 135 לספירה, ועד הקמת המחתרות
בראשית המאה ה־ 20 לא קם כוח מגן יהודי בארץ ישראל. הקמת מחתרות ובהמשך
הפיכתן לצבא יצרו מציאות חדשה עבור עם ישראל, אשר השפיעה על תחומים רבים.
אחד ההיבטים אשר הושפעו רבות מהקמת כוחות המגן היה ההיבט ההלכתי. לראשונה
מזה כאלף ושמונה מאות שנים התעורר הצורך לפסוק הלכה המתאימה את עצמה למתח
בין הגנה ומלחמה לבין שמירת הלכה. הרב גורן, שאומנם לא היה קשור לגוש עציון במהלך
מלחמת העצמאות, מציין בספרו האוטוביוגרפי כי כרב צבאי בירושלים בעת מלחמת
העצמאות הובאו לפתחו שאלות הלכתיות, אשר לא נידונו בספרי ההלכה במשך דורות:
האם מותר לייצר בשבת כלי נשק ותחמושת, האם מותר לבצר עמדות ועוד. האתגר שניצב
בפניו היה אותו אתגר שניצבו למולו גדולי רבני ארץ ישראל בדור התקומה. בחפשו אחר
מקור הלכתי קדום להסתמך עליו במתן תשובתו, מצא כי המקור המפורש הקדום ביותר
נכתב בספר מקבים א' פרק ב', שם מתואר כי בפרוץ המרד נמלטו יהודים למערות במדבר,
והיוונים רדפו אחריהם. היוונים דרשו מהם להיכנע, אחרת יילחמו בהם ויהרגו אותם.
הנמלטים סירבו להיכנע, אך גם נמנעו מלהילחם ביוונים ובמתייוונים בשבת, וכך הכניעו
אותם היוונים בקלות. כאשר ראה מתתיהו כי היוונים מכוונים את הלחימה לשבת דווקא
בכדי לנצח בקלות, אמר: "אם נעשה כולנו כמו שעשו אחינו, ולא נילחם בגויים על נפשנו
וחוקינו, עתה מהרה יכריתונו מעל האדמה. וייוועצו ביום ההוא לאמר: כל איש אשר יצא
עלינו למלחמה ביום השבת, נילחם בו, פן נמות כולנו, כאשר מתו אחינו במסתורים"
)מקבים א: ב, מ-מא(. לאור סיפור זה פסק הרב גורן לחיל המדע כי מותר לייצר נשק בשבת
132-130 (. בהמשך הביא הרב גורן פסיקה מאוחרת יותר של שמאי הזקן: "תנו : )גורן 2013
רבנן: אין צרים על עיירות של נכרים פחות משלושה ימים קודם לשבת. ואם התחילו ―
