אוסף הכתובות הארמיות ממרשהבמהלך החפירות שביצע עמוס קלונר בשנים 2000-1989 נתגלו 72 כתובות שמיות שונות.ביניהן נתגלו 65 כתובות בארמית, משלהי התקופה הפרסית והתקופה ההלניסטית,שתוארכו בין המאה ה־ה' למאה ה־ב' לפסה"נ ( Eshel 2010:35-88 ) רובן בעלות אופיכלכלי. בנוסף לכך, במהלך החפירות שביצעו שטרן ואלפרט בשנים 2012-2000 בחללהתת־קרקעי שמספרו 57 נתגלו 39 כתובות שמיות, מתוכם 37 כתובות בארמית,המתוארכות למאות 2-4 לפסה"נ, אף כתובות אלו ברובן בעלות אופי כלכלי...
מבואעל מנת לדון בראשית העיור בשפלת יהודה, עלינו קודם להבהיר את המונח "עיור",urbanization בלועזית, אשר נגזר מהמילה "עיר". מהי "עיר" בימי קדם ואיך מזהים יישובשכזה? האם העיר המודרנית דומה לעיר הקדומה? האם העיור בצד אחד של העולם יהיהבעל מאפיינים זהים לעיור בקצהו האחר? תלי תלים של מחקרים מתחומי מחקר שוניםכגון גיאוגרפיה, סוציולוגיה, היסטוריה וגם הארכיאולוגיה, ניסו במאה האחרונה להגדירמושגים אלו ולענות על השאלות העולות מהם )פז Herzog 1997: 2 ;10 :2010 ; ראה שםהפניות לספרות מחקרית נוספת(.
תום הקרב - הסיפור המקובל והרווחבשעות הצהריים, יום חמישי ד' באייר תש"ח ) 13.5.1948 (, פרצו שִריוני הלִגיון הערבי לכפרעציון ועִמם חיילי לִגיון רגליים והמוני בלתי סדירים - אנשי הכנופיות. המגינים הניפו דגללבן, הניחו את נשקם והתרכזו במרכז הכפר. הורו להם להתייצב לצילום ואז פתחו עליהםבאש, רובם נרצחו במקום. אחרוני המגינים נהרגו בבונקר אליו הושלכו רימונים ואז פוּצץהמבנה וקרס אל הבונקר. כך נהגתי בהדרכותיי להציג את סיומו של הקְרָב האחרון בכפרעציון. על פי עדות קצין לגיון, הוספתי כי 'הטבח' בוצע בעיקר על ידי אנשי הכנופיות(קנוהל תשי"ז: 483-480)....
בשנות הארבעים חיפש טוביה קושניר הי"ד, אחד מנופלי שיירת הל"ה שנרצח בהיחלצולעזרת גוש עציון הנצור, אחר פרחי האיריסים בישראל (קושניר 1971). אחת מאוכלוסיותהיעד שהוא תיעד הייתה האיריס ההדור מהזן השומרוני בהר עיבל. לאחר מלחמת ששתהימים התאפשרה הגישה לאוכלוסיות האיריסים בתחומי יהודה ושומרון ואנשי רשותשמורות הטבע והחברה להגנת הטבע סקרו את מרחבי יהודה ושומרון ומפעם לפעם גילוריכוזים חדשים, שלא היו ידועים. אחד הסוקרים שהקדיש את חייו לחיפוש האיריסיםביו"ש הוא דוד שחק מקיבוץ טירת צבי (שחק 2015 ). ואכן במחקרו על התמיינות מיניאיריסי השושן כלל ד"ר יובל ספיר גם את אלו שנמצאו ביהודה ושומרון...
מחקר נרות החרס הקדומים בארץ ישראל פופולרי בקרב ארכיאולוגים והיסטוריוניםשל האמנות. נכון להיום, רוב המחקרים הארכיאולוגיים יצרו טיפולוגיה וכרונולוגיה שלהנרות לפי תקופות השימוש השונות, על מנת לשמש ככלי עזר לתיארוך שכבות באתריםארכיאולוגיים. ביסוס הטיפולוגיה נבנה בעיקר על סמך שינויים מורפולוגיים של צורתהנרות וההתפתחות הטכנולוגית בייצורם...
מבואהבדווים במדבר יהודה, שחלקם שוכנים סמוך לקטע כביש מס' 1 המחבר בין ירושליםלבין צפון ים־המלח, נמצאים בשנים האחרונות בלחצים הגורמים לשינויים באורח חייהם.השבט הנראה ביותר לעין הישראלית הוא שבט ג'האלין, שהגיע בראשית שנות ה־ 50 מהנגבלמדבר יהודה, והתנחל לאורך הרכסים והנחלים היורדים מירושלים למדבר יהודה. לאחרמלחמת ששת הימים החלה פעילות ישראלית אינטנסיבית בצפון מדבר יהודה: התיישבות;סלילת כבישים; בניית מחנות צבא והגדרת שטחים כשטחי אש; הגדרת אזורים כשמורותטבע ועוד...
רקעמעיינות שכבה נפוצים מאוד בשדרת ההר המרכזית בישראל, וכשמם כן הם - מעיינותהנובעים במגע שבין שכבות - אקוויפרית ואקוויקלודית.פרמטרים רבים משפיעים על כמות המים הנובעת במעיינות אלו ועל איכותם. ביניהםניתן למנות את כמות המשקעים, את משרעת הגשמים ואת תפרוסת המשקעים. גורמיםנוספים המשפיעים על המעיינות הם אחוז החידור (המושפע מרטיבות הקרקע, אידויודיות, נגר עילי ועוד), גודל אזור המילוי החוזר, עומק האזור הוואדוסי, מאפייני הקרקעוהסלע, היבטים גיאולוגיים וגאומורפולוגיים (כמו שברים וקארסט) ועוד...
מאמר זה מוקדש לזכרו של חברנו ומורנו היקר דוד עמית, אשר במהלך השנים ליווה מקרוב את מחקר הרודיון, תוך שהוא תורם בשמחה מידיעותיו ומניסיונו העשיר.מבואבשנים 2016-2014 עסקה “המשלחת לחקר הרודיון ע"ש אהוד נצר" של האוניברסיטההעברית בראשות המחברים בחפירות באזור הכניסה אל ארמון־מבצר ההר בהרודיון. מחפירות אלה עלו נתונים חדשים ומפתיעים בדבר שלבי הבנייה במערך הכניסה אל מבנה ההר, אשר שופכים אור על מפעל הבנייה האחרון של הורדוס בהרודיון,שבו הפך את ההר כולו לאחוזת הקבר שלו ולמכלול הנצחה (לפרסום ראשון של התגליות האחרונות באזור הכניסה ראו: פורת, קלמן וצ'אצ'י . במהלך שנת 2016 המשיכה המשלחת בחפירות ממזרח לחדר הכניסה של הארמון...
מראשית ימיה של ירושלים, הטרידה את פרנסי העיר ותושביה בעיית המחסור במים. מקורות המים הטבעיים של העיר מצומצמים, ובתקופות בהם התפתחה העיר נאלצו תושביה לדאוג לאספקת מים ממרחק. רבות נכתב על אספקת המים לעיר בתקופות שונות: בתקופת המקרא, בימי הבית השני, בימי הביניים, ואף בעיצומה של מלחמת העצמאות. מעטים הם המחקרים שעסקו באספקת המים לעיר בימי השלטון הבריטי. במאמר זה אנסה לבחון את מפעלי אספקת המים לירושלים שנבנו בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל, החל משנת 1917 , שנת הכיבוש הבריטי של הארץ, ועד שנת 1947, ערב מלחמת השחרור, הן בתקופת השלטון הצבאי הבריטי (1920-1917), והן בתקופת שלטון המנדט...
אתר ח'רבת אל־מורק, המוכר גם בשם "ארמון חלקיה", ממוקם בגבול שפלת יהודה והרחברון (איור 1). האתר שוכן במרכז שלוחה מתונה, הבנויה מסלע קירטוני רך מתצורתצרעה, פרט מרשה (הירש 1983), הממוקמת בגוש הגבעות המזרחי של אזור השפלה,המבותר על ידי יובליו העליונים של נחל לכיש. האתר נמצא כ־ 2.5 קילומטרים מזרחיתלקו הירוק, באזור המיושב כיום בבתי הכפר ח'רבת אל־מורק, כפר בת של העיירה דורא.סמוך לאתר עוברת דרך מקומית המטפסת מזרחה במעלה השלוחה לעבר דורא (אדורים)וחברון. דרכים ראשיות יותר שקישרו את אזור זה עם חברון עברו קילומטרים ספוריםמדרום ומצפון לאתר...
