אלרון

מרשם ירושלמי מימי הביניים
לבושם מקידה שעירה
אלרון זבטני וזהר עמר
מבוא
במשך אלפי שנים למד האדם לנצל את הטבע סביבו על כל רבדיו - החי, הצומח והדומם.
ידע רב שנרכש עם השנים תועד בחלקו בספרות, אך הוא אינו ידוע לכול. במאמר זה
מוצג ומשוחזר השימוש שנעשה בפרחי קידה שעירה )villosa Calicotome )לצורך הפקת
שמן ריחני לפי מרשם ירושלמי מהמאה הי' לסה"נ. מחקר זה הוא המשך ישיר של סדרת
מחקרים העוסקים בניצול האדם את הצמחים השונים במרחב הארץ ישראלי, ובהם לוטם
שעיר )creticus Cistus), מיני אלות ).sp Pistacia), לבנה רפואי )officinalis Styrax), זקום
מצרי )aegyptiaca Balanites )ומורינגה רותמית )peregrina Moringa( )עמר ושמיר 2013;
עמר תשע"ז; תשע"ח; עמר וזבטני תשפ"א ]א[; תשפ"א ]ב[; תשפ"ב(