פאר מלכים: ארמונות החורף ביריחו והשושלת החשמונאית - רחל בר־נתן, אורית פלג־ברקת

שרידי הארמונות שנחשפו בחפירותיו של אהוד נצר בשנים 1973 עד 1987 ובהמשך
Netzer 2001; Netzer and) לסירוגין עד לשנת 2000 , התפרסמו בדו"חות הסופיים
Laureys-Chachy 2004; Bar-Nathan 2002; Rozenberg 2008; Bar-Nathan and
וכן במאמרים ובספרים מדעיים ופופולריים (למשל נצר תש"ס: 31-5) והם (Gärtner 2013
מוכרים היטב. אולם, שורה של מאמרים שהתפרסמו לאחרונה מציגים פרשנויות חדשות,
לעיתים סותרות, של אופי הארמונות, של מקורות ההשפעה האדריכליים ושל האופן שבו
משקפים הארמונות את האידיאולוגיה המלכותית של החשמונאים. כך, למשל, חוקרים
רואים בארמונות (Held and Hertzer forthcoming) כדוגמת וינפריד הלד ויוליה הרצר
החשמונאים ביריחו עדות להמשכיות ההשפעה הפרסית על המרחב האר ץ־
ישראלי גם
(עמוק לתוך התקופה ההלניסטית, 2 ואילו רונה שני אביסף(אביסף תשע"ו: 160-159
טוענת שאופיים של הגנים בארמונות קרוב יותר לגנים התלמיים במצרים ושהם משקפים
טוענת (Kopasachieli 2011: 31-32) השפעה אלכסנדרונית דווקא. מריה קופסאצ'יאלי
שהארמונות החשמונאים משקפים מסורת אדריכלית מקומית חזקה ושהם מייצגים את
התפיסה המלכותית החשמונאית של מלכים כוהנים. גישה דומה הציג בעבר אייל רגב
אם כי במאמר שיצא לאחרונה הוא דווקא מדגיש אלמנטים בארמונות ,(Regev 2011)
.(Regev 2017) החשמונאים ביריחו, המצביעים על השפעה מן העולם ההלניסטי