קינון, תנועה ונדידה של עופות דורסים גדולים בשפלת יהודה - גלעד פרידמן, יוסי לשם, גיל בורר, קריסטל מקליין, אבי בר־מסדה, בעז שחם, ליאור כרם ועדו יצחקי

בעשורים האחרונים מסתמן כי רבים ממיני העופות הדורסים בישראל נמצאים בסכנה
(Mendelssohn & Paz 1977; Yom-Tov et al 2012) מוחשית, וכי אוכלוסיותיהם מצטמצמות
עקב הרס בית גידולן, הרעלות, התחשמלות, חמיסת קינים, שריפות, ציד ועוד. מבין כל
הגורמים הללו, הרס בתי הגידול מדורג כגורם המשפיע ביותר בעולם על המגוון הביולוגי
וגם בישראל נראה כי הוא גרם לשינויים ניכרים באוכלוסיות ,(Walker & Steffen 1997)
Mendelssohn & Paz 1977; Friedemann et al 2011; Yom-tov et al) העופות הדורסים
2012 ). הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאוכלוסיות של עופות דורסים מושפעות באופן ישיר
משינויים בבית גידולם, כיוון ששני הגורמים המגבילים אותם − אתרי הקינון וזמינות הטרף
− תלויים באיכותו של בית הגידול. צפיפות האוכלוסייה האנושית בישראל נמצאת בעלייה
מתמדת וגורמת לצמצום שטחי המחיה של מינים רבים החיים בשטחים פתוחים, עקב
בניית יישובים חדשים והכשרת שטחי חקלאות ותשתית. האיום הגובר על בתי הגידול
הטבעיים בישראל משפיע על אוכלוסיות הדורסים המקננות בהם, וכמה דורסים אף
נפגעו בצורה קשה עקב הרס בית גידולם במהלך ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל
.(Mendelssohn & Paz 1977; Yom-Tov et al 2012)