שורשים בהר - ארבעים שנה בגוש עציון

________________________________

שבט תשפ"א, 1.2021
כתיבה: יוחנן בן יעקב
ציור השער: חנה נוסבוים
בית ספר שדה כפר עציון - עמותת בני גוש עציון
מהדורה מחודשת ומעודכנת - ה'תשפ"א, 2021

________________________________

תוכן עניינים:

▪ מיני קדם

▪ שלבי ההתיישבות בהר

▪ ימי מאורעות וקרב

▪ שיירת העשר

▪ מחלקת ה-ל"ה

▪ הווי המצור

▪ במבחן הנאמנות

▪ שדה התעופה

▪ תקיפת התחבורה הערבית

▪ פעולת העונשין

▪ הקרב האחרון

▪ ושבו בנים לגבולם

▪ כפר עציון המתחדש

"כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיךְ מִדִּמְעָה כִּי יֵש שָכָר לִפְעֻלָּתֵך נְאֻם-ה' וְשָבוּ מֵאֶרֶץ אֹויֵב: וְיֵש-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָבוּ בָנִים לִגְבוּלָם" (ירמיהו לא, טו-טז).

שלוש פעמים העפילו יהודים בעת האחרונה להר חברון. הר טרשי, צחיח, עוין, סוער ומושלג קידם את פניהם. שלוש פעמים נעקרו מעל אדמתם ושבו
ברביעית. כמוהם עם ישראל בארץ מולדתו; שלוש פעמים עלה לארץ ישראל, התמודד מול שפע מגבלותיה, נעקר ממנה ושב ודבק בה ברביעית.

מיני קדמיני קדם
הר חברון היה בימי קדם אחד ממרכזי היישוב היהודי בארץ ישראל. אבות האומה; אברהם, יצחק ויעקב, עברו בהר בכל מסעיהם בארץ ובחברון קבעו את ביתם. בדרך ההר,
בין חברון לירושלים, צעדו אברהם ויצחק בדרכם אל העקידה בהר המוריה. מעשה קניין קרקע ראשון בארץ ישראל, מפורש בהרחבה בבראשית, הלא הוא קניין מערת המכפלה
אשר בחברון לאחוזת קבר. בבית לחם ניצב קבר רחל אִ מנו, בה גאל בועז את רות ונשא אותה לאִ שה, ושם נולד דוד בן ישי מייסד מלכות בית דוד. בחברון מלך דוד על יהודה,
עם איחוד הממלכה כבש את ירושלים וקבעּה כבירת הנצח של עם ישראל - עיר הקודש והמקדש.

בעמק האלה, בין שֹכֹה לעזקה, התרחשה המערכה בה הִ יכה דוד את גולית הפלִ ישתי. עם פילוג הממלכה, הקים רחבעם מלך יהודה רשת ביצורים שסגרה על הר חברון ממערב,
מדרום וממזרח. המבצרים המרכזיים הוקמו על גב ההר: חברון, בית-צור ובית לחם. בעמק הברכה התכנס העם לברך את ה' לאחר הניצחון על עמון ומואב במדבר תקוע.
בתקוע - עיר שנוסדה על ידי בני שבט יהודה בעת ההתנחלות - נולד וגדל עמוס הנביא.

הר חברון היה לִ יבה של נחלת שבט יהודה - בחיר שבטי ישראל. רבים מיישובי ההר בימינו
שומרים על שמותיהם הקדומים, כאלה הם: כרמל ומעון, זיף ויוטא, אשתמוע ודביר, גדור
ובית צור, פעור ועיטם, בית לחם ותקוע, בית זכריה וביתר. היישוב היהודי באזורנו התקיים
שנים רבות לאחר גלות שבטי ממלכת ישראל לאשור. את שמו של שבט יהודה, שאנשיו
חיו בהר חברון, נושאים אנו, בני העם היהודי עד היום. הם הם אבותינו, ואנו צאצאיהם-
יורשיהם.

רבים משבי ציון, עולי בבל שעלו ארצה בעת שיבת ציון, בתקופת עזרא ונחמיה, קוממו יישובים מהם הוגלו הם
ואבותיהם. עיקרו של היישוב היהודי השתרע באותם ימים מבית אל בארץ בנימין ועד בית צור במבואות חברון. פחוות י ַהַד היה שם האזור בעת ההיא, ממנה צמחה ממלכת החשמונאים. קרבות המקבים להגנת ירושלים מדרום,התנהלו בבית צור ובבית זכריה, אשר בלב גוש עציון. בקרב בית זכריה נעשה מאמץ עליון למנוע את מהסורים-היוונים (הסלווקים) לפרוץ לירושלים. אלעזר חורן, אחי יהודה, מסר נפשו במוטטו את הפיל הסלבקי, שקרס ומחץ למוות את אלעזר.

המערכה האחרונה על עצמאותו הלאומית של עם ישראל בארץ ישראל בעת העתיקה התחוללה באזורנו. הרודיון, ערביה )ערּוּב( וביתר - מעוזים ראשיים של מורדי בר כוכבא, בהר חברון הם, ומערות המִ סתור של המורדים בשיפוליו. עם חורבן היישוב היהודי בהר חברון, מונים אנו את שנות הגלות הממושכת. בדרום הר חברון המשיך להתקיים יישוב יהודי פורח עוד שנים רבות. אגדות רבות קושרות את מקום לידתו של המשיח עם אתרים באזורנו: מגדל עדר, בירת ערבה דבית לחם יהודה, ועוד.

הר חברון הינו ערש האומה העברית, במה להתרחשויות רבות וחשובות בדברי ימי עמנו, מאורעות שטבעו חותם על העם היהודי לדורותיו. אין פלא, איפוא, שיהודים שאפו בכל לִ בם לשוב וליישב חבל ארץ זה, עם חידוש היישוב היהודי בארץ. פעם אחר פעם קמו יהודים שנטלו על עצמם להיות קשר וגשר בין עיר הקודש לעיר האבות, בין ירושלים לחברון.

שלבי התיישבות בהר

בשנת תרפ"ז, 1927 , עלתה לאזור קבוצת יהודים חרדים מירושלים ועמם יהודים עולים מתימן והקימו את היישוב מגדל עדר, על פי הפסוק: "ויִַּסַּע יִשְרָאֵל ויֵַּט אָהֳלהֹ מֵהָלְאָה למִגְדַּל-עֵדֶר" )בראשית לה כ(. הוגה הרעיון והדמות המרכזית בחברת זיכרון דוד שייסדה את היישוב היה יצחק גרינוולד - תלמיד חכם בעל חזון. יעקב רוזנבלום שחי במקום עם משפחתו היה הדמות המרכזית במגדל עדר. במשך שנתיים פּיתחו יישוב חקלאי שעתיד היה להתבסס על מטעים ומשק חלב. צריפי המגורים הוקמו סמוך לצומת גוש עציון, על כביש ירושלים - חברון. בשנת תרפ"ט, 1929 , בימי מאורעות הדמים שגרמו לחורבן קהילת חברון, חרב מגדל עדר בידי הערבים ותושביו נאלצו להימלט לחברון ומשם לירושלים.

בשנת תרצ"ד, 1934 , עלו לכאן יהודים בשנית. חברת אל ההר רכשה את קרקעות מגדל עדר ושטחי קרקע נוספים והחלה בפיתוח משק חקלאי. היישוב נקרא כפר עציון על שם מייסדו, שמואל צבי הולצמן - פרדסן וחלוץ רב השראה מרחובות. הוא ראה בחזונו איזור מטעים וקייט מפותח, והשקיע במפעל החלוצי את מרבית הונו. בין מקימי היישוב: ותיקי השומר, עולים מכורדיסטאן, נוער ציוני ופועלים מהמושבות.

 להמשך קריאה ניתן לפתוח או להדפיס את קובץ הPDF המצורף בעמוד זה למטה ⬇