פעולות האיבה פרצו למחרת ההכרזה באו"ם על הקמת מדינה-יהודית בארץ-ישראל,אור ל-י"ז בכסלו תש"ח ארבעת יישובי גוש-עציון מצאו עצמם כלואים בטבעת כפרים ערביים עויינים, הדרך היחידה המקשרת בין גוש-עציון ליישוב היהודי - ירושלים, עוברת באיזור אל-חאדר ובית-לחם. הכביש היה נתון לשליטה ערבית לכל ארכו. על-פי החלטת-החלוקה, שאושרה ונתקבלה על-ידי ההנהגה היהודית, עתיד היה גוש-עציון להימצא עמוק בתוככי המדינה-הערבית שעתידה לקום. חברי הקיבוצים, בעצה אחת עם ההנהגה הלאומית, החליטו להישאר במקומם, לבצר את היישובים ולחזקם, בלא שידעו מה צופן להם העתיד.
פרשת הל"ה, הינה אחד משיאי הגבורה והתפארת שהתחוללו בימי תש"ח-1948, במלחמת העצמאות. מופת ללוחמים, מבכירי בניו ובוניו של היישוב היהודי בארץ ישראל, אוהבי העם הארץ, מסורים ונאמנים להם עד כלות, "מגש הכסף" עליו ניתנה לנו מדינת היהודים.
ביום בהיר אחד הופיע יהושע כהן בכפר עציון, והחל לשטוח תכניתו בפני המתיישבים החדשים, שחזרו זה עתה על עקבות אבותיהם, וידיהם מלאות עבודה בהקמת ענפי המשק, בעיות ביטחון ותוכניות בינוי.יהושע כהן תוחב לידינו צרור של ניירות, שהוציא מתוך תיק ישן, שהוא נושא עימו עתה בקביעות ואומר: המניפסט שלנו!! בסעיף "הגדרת מטרות כלליות" נאמר: א) הכרת אזור הר חברון ותולדותיו לתחומיו השונים. ב) חינוך ערכי על בסיס מורשת גוש עציון.
בתאריך ג' בשבט, 14/1/1948, החלה התקפה על כל יישובי גוש-עציון. במהלך קרב זה עלו להר הרוסי מאות לוחמים ערבים ותקפו ממנו את כפר עציון. עמידת העוז של גוש עציון תיכנס לדברי ימי המלחמה כאחד מפרקי הגבורה העילאיים. נקודת המפתח של הגוש היתה המנזר, אשר נפילתו איפשרה את כניסת הלגיון לתוך הגוש.יום למחרת נפילת המשלטים במנזר הרוסי ובהר הרוסי, נפל קיבוץ כפר עציון בקרב ולוחמיו נהרגו. ביום ה' באייר נכנעו שאר מגיני גוש עציון ויצאו לשבי בירדן.
מיד עם הגעתו, החל מוש לארגן את הגנת הגוש למשימות התקפיות ולעבודות ביצורים. התחלנו בביצור משלט חירבת סאוויר. משלט זה חלש על כביש ירושלים – חברון, והיה על הגבעה הגבוהה ביותר באזור, במרחק של כ-450 מטר מכביש ירושלים-חברון.
פעולות איבה פרצו למחרת ההכרזה באו"ם על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל, אור לי"ז בכסלו תש"ח (29.11.47). ימים ספורים לאחר מכן התנכלו הערבים גם ליישוב היהודי המבודד בגוש עציון. ארבעת יישובי גוש עציון מצאו עצמם כלואים בטבעת כפרים ערביים עוינים. הכביש לירושלים היה נתון לשליטה ערבית לכל אורכו. על-פי החלטת החלוקה, שאושרה ונתקבלה על-ידי ההנהגה היהודית, עתיד היה גוש עציון להימצא עמוק בתוככי המדינה הערבית שעתידה לקום. חברי הקיבוצים, בעצה אחת עם ההנהגה הלאומית, החליטו להישאר במקומם, לבצר את היישובים ולחזקם, בלא שידעו מה צופן להם העתיד.התקופה הסוערת והקשה מאוד של גוש עציון, החל מדצמבר 1947 ועד מאי 1948, היא גם תקופת קיומו של שירות האוויר.
מעטות הן הפרשיות שחותם כה עז ונורא טבוע בהן, פרשייה שראשיתה עוז וגבורה, תום ומסירות, ואחריתה טרגדיה נוראה, שכול ואובדן.
שלוש פעמים העפילו יהודים בעת האחרונה להר-חברון. הר טרשי, צחיח, עוין, סוער ומושלג קידם את פניהם. שלוש פעמים נעקרו מעל האדמה ושבו ברביעית. כמוהם עם-ישראל בארץ-מולדתו; שלוש פעמים עלה לארץ-ישראל, התמודד מול שפע מגבלותיה, נעקר ממנה ושב ודבק בה ברביעית.
ביום כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967), במלחמת ששת-הימים, זכינו ואדמות גוש-עציון נגאלו, יחד עם ירושלים, חברון ובית-לחם. באחת הפך חלום השיבה הביתה מהוויה רחוקה ומעורפלת לממשות חיה ונושמת. ביום כ"ב באלול תשכ"ז (27.9.1967), שבו ועלו בני כפר-עציון יחד עם חבריהם, לביתם החרב בהרי-עציון. בלבם מפעמת ההחלטה הנחושה לשוב וליישב את ההר, לחזור לנחלת אבות, להתמודד בהצלחה עם המשימה המרגשת והקוסמת, רבת הקשיים ועמוסת האתגרים.
חוותו של הקונסול פין בכפר פע'ור (פאגור) נזכרת פעמים אחדות במכתב הגב' פין, המובא במלואו במאמרו של שור. פרשת החווה לא נזכרה עד כה בספרות המחקר, ואף אין היא מוכרת לאיש מבין החוקרים, שאליהם פנינו עם מימצאינו.
סיפורו של 'מבצע שוד לתפיסת שודדי עתיקות בגוש עציון.
הקדמה למהדורה המחודשתחוברת זו מהווה את תשתית הידע להיכרות עם סיפורו של גוש עציון. המחקר הענף אודות הגוש מעמיד רבים מהמבקרים בגוש עציון בפני ים רחב של פרטים, עדויות וסיפורים וחוברת זו באה לתת מענה בדמות סיכום קצר של עיקרי האירועים בגוש עציון בין השנים 1967-1927 . המהדורה החדשה נותנת פנים חדשות ועיצוב עכשווי ואנו מקווים שגם היא, כקודמותיה יתקבלו ברצון בקרב הציבור הרחב.עמיחי נעם, בית ספר שדה כפר עציוןיוסי רון, עמותת בני גוש עציון
