מפעל המים של המבצר אלכסדריון, השוכן בקרן סרטבה, נסקר לראשונה על ידי אנשי משלחת הסקר של הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (PEF)בשנת 1874.[1] הסוקרים פירסמו מפה של אמת המים (איור 1), אשר היווה בסיס לסקר חדש שנערך בשנת תשל"ח. [2] סקרנו את אמת המים לכל אורכה ואת מדרונות קרן סרטבה ונתגלו פרטים חדשים, שבהם לא הבחינו הסוקרים בעבר.
העיר בית גוברין אשר נוסדה בתקופה הרומית, הגיעה לשיא פריחתה בשלהי תקופה זו ובתקופה הביזאנטית. אך טבעי הוא, כי ככל עיר גדולה, נזקקה גם בית גוברין למקורות מים קבועים ויציבים שיספקו את צורכיה הרבים. היה צורך לבסס את הספקת המים של בית גוברין על מי מעיינות, שזרימתן מתמדת וקבועה. העדר כל מעיין בתחומי העיר חייב הבאת מים כאלה ממרחקים, בעזרת אמות מים.
חוקרי האתר הראשונים, ציינו כי לא הבחינו בבורות מים. במסגרת סקר כולל של מבצרי יריחו שערך זאב משל מאוניברסיטת תל אביב, בשיתוף כותב שורות אלו,נתגלה קטע של אמת מים חצובה בסלע, הבאה ממערב.אמה זו הובילה אותנו אל תשעה בורות חצובים במדרון המצוקי, הצונח מזרחה אל בקעת יריחו. בסיור נוסף איתרנו את נקודת המוצא של האמה ואת התוואי שלה לכל אורכה.
...ובזה התחכם להשקות את יושבי המקום כאילו נמצאו להם מי מעיינות'.[1] דברים אלה שכתב יוסף בן מתתיהו על מערכת הספקת המים שבנה הורדוס במצדה, ליוונו כאשר יצאנו לאחר מלחמת ששת הימים אל האתר שבגדה הדרומית של נחל פרת (ואדי קלט), מעל ליריחו, שרבים מזהים אותו עם המבצר קיפרוס. העסיקה אותנו השאלה, האם האתר נמנה עם מבצרי המדבר של בית חשמונאי ובית הורדוס. היה זה זמן רב לפני שתוכננו חפירות במקום, ודומה היה, שבמציאותה של מערכת הספקת מים יש כדי להכריע בשאלה זו.
