חיפוש צימר
עגלת קניות
שם
עלות
כמות
מחק
לתשלום/להרשמה

מחקרי ארץ יהודה ד

"נצר אחרון" - חברי הקיבוץ הדתי, ניצולי שואה אחרונים למשפחתם שנפלו במלחמת העצמאות - שוקי שריר

לוח השמות באנדרטה לזכר חללי נצר אחרון בהר הרצל. יואל שדה

מבוא - שארית הפלטה והמאבקים על הקמת המדינה
בתקופה שבין מאורעות השואה להקמת המדינה התמודדה הנהגת היישוב היהודי בארץ
ישראל עם משימות קשות במיוחד. הוטל עליה להיערך בו־זמנית להעלאה ולקליטה
של אנשי שארית הפלטה, ששהו במחנות העקורים במרכז אירופה, ולהתנהלות מדינית
וביטחונית לקראת אפשרות של הקמת ישות עצמאית בארץ ישראל. שתי משימות
מרכזיות אלה היו כרוכות זו בזו, שכן הדאגה להעלאתם ולקליטתם של אנשי שארית
הפליטה, מעֵבר לרצון לסייע לניצולים, נבעה מתוך תקווה לחזק בעזרתם את היישוב
היהודי לקראת האתגרים הצפויים לו (עופר תשמ"ו: 304-275 ). תקווה זו הייתה קודם כול
1 וכך התבטאו ,(341 , לתמיכת הניצולים בהתיישבות היהודית (גבתי תשמ"א: 322-321
במפורש גם בקיבוץ הדתי (להלן - הקבה"ד):
עד שבאתם הנה הייתם פליטים, ניצולים, אולם מעתה והלאה עליכם להיות
מצילים [הדגשה במקור, ש"ש], עליכם לשתף את עצמכם בעבודת ההצלה על
בנין הארץ. 2

סקר הידרו־ביולוגי במעיינות מרחב גוש עציון - אלדד אלרון, בר שמש, עמוס סבח, דודו זכאי

עין מסלע. צילום: בנימין טרופר

מבוא
האזור שבו נערך סקר המעיינות במרחב גוש עציון ממוקם דרומית לירושלים ומזרחית
לעמק האלה. הוא משתרע מכרמי צור בדרום ועד הר גילה בצפון, ממעלה רחבעם במזרח
ועד ביתר עילית וגבעות במערב. מבחינה גיאוגרפית נחשב צפון גוש עציון לחלק מהרי
ירושלים, ורובו הגדול לחלק מהרי חברון. חלקו המזרחי מצוי בסְפר מדבר יהודה. פני השטח
באזור הגוש הרריים, ובדומה לשאר הרי יהודה אין בהם תצורה בולטת של בקעות ורכסים.
רומו הטופוגרפי של קמר הרי חברון הוא באזור 950-900 מ'. שיאו בפסגת רכס א־
צלח, המגיע לגובה 997 מ' מעל פני הים, ונמצא בשטח היישוב נווה דניאל. בשל הגובה
היחסי של האזור מזג האוויר בחורף קר וגשום, ולעיתים אף מושלג. בצד המערבי של אזור
הסקר, ליד ביתר עילית, גובה המעיינות שנסקרו הוא 700-630 מ', ואילו הרום של עין
נטוף שבצד המזרחי הוא כ־ 530 מ' מעל פני הים. המרחב שבו נערך סקר המעיינות כולל
שני אזורי אקלים שונים – אקלים ים תיכוני המאפיין את הרכס הגבוה ואת צידו המערבי,
ואקלים צחיח למחצה המאפיין את סְפר מדבר יהודה בחלקו המזרחי.

מסכת היחסים בין קיבוץ כפר עציון לקיבוץ רבדים - יוחנן בן־יעקב

הקמת קיבוץ רבדים. תמונה באדיבות ארכיון כפר עציון

מקובל להניח שהפער בין השומר הצעיר לבני עקיבא, בין הקיבוץ הארצי לקיבוץ הדתי,
עמוק ורחב באופן שמקשה לגשר על התהום, לחבר בין הפלגים וליצור שיתופי פעולה.
זאת עקב השקפות העולם ומסכת הערכים המניעים את שתי התנועות. שתיהן מעוגנות
בשורשים רעיוניים ובהוויות תרבותיות שונות. בכוונתי להאיר במאמר זה תמונה אחרת
– שתי תנועות שמאפיינים אותן יותר חיבורים מפירודים, יותר צירופים ושיתופים מאשר
פיצולים ופילוגים. שתיהן תרמו רבות לבניין הארץ ולביסוס המפעל הציוני. ביטויים לכך
אפשר לראות לאורכה ולרוחבה של הארץ, לדמות העם, המדינה והחֶבְרה ולצביונם בימינו.
עם זאת, אין בכך כדי לטשטש את המחלוקות ולעמעם את הגוונים הייחודיים שנושאת כל
אחת מהן. לעיתים נעוץ השוני בפערי שפה, בפרשנות שונה לאותם מונחים לשוניים. שתי
התנועות – השומר הצעיר ובני עקיבא – עברו בעשרות השנים האחרונות תהליכי שינוי
ניכרים במסרים הרעיוניים ובדגשים החינוכיים. הזמן שחלף ממועד התרחשות האירועים
ועד כתיבתם כאן עשוי להעניק להם פרספקטיבה שונה...

צטרפו לרשימת דיוור
הזן את האימייל שלך ולחץ על שלח כדי להתחיל בתהליך שחזור הסיסמה
WhatsApp