מחקרי ארץ יהודה ג'

מבוא
מאז חורבן יהודה בעקבות מרד בר־כוכבא בשנת 135 לספירה, ועד הקמת המחתרות
בראשית המאה ה־ 20 לא קם כוח מגן יהודי בארץ ישראל. הקמת מחתרות ובהמשך
הפיכתן לצבא יצרו מציאות חדשה עבור עם ישראל, אשר השפיעה על תחומים רבים.
אחד ההיבטים אשר הושפעו רבות מהקמת כוחות המגן היה ההיבט ההלכתי. לראשונה
מזה כאלף ושמונה מאות שנים התעורר הצורך לפסוק הלכה המתאימה את עצמה למתח
בין הגנה ומלחמה לבין שמירת הלכה. הרב גורן, שאומנם לא היה קשור לגוש עציון במהלך
מלחמת העצמאות, מציין בספרו האוטוביוגרפי כי כרב צבאי בירושלים בעת מלחמת
העצמאות הובאו לפתחו שאלות הלכתיות, אשר לא נידונו בספרי ההלכה במשך דורות:
האם מותר לייצר בשבת כלי נשק ותחמושת, האם מותר לבצר עמדות ועוד. האתגר שניצב
בפניו היה אותו אתגר שניצבו למולו גדולי רבני ארץ ישראל בדור התקומה. בחפשו אחר
מקור הלכתי קדום להסתמך עליו במתן תשובתו, מצא כי המקור המפורש הקדום ביותר
נכתב בספר מקבים א' פרק ב', שם מתואר כי בפרוץ המרד נמלטו יהודים למערות במדבר,
והיוונים רדפו אחריהם. היוונים דרשו מהם להיכנע, אחרת יילחמו בהם ויהרגו אותם.
הנמלטים סירבו להיכנע, אך גם נמנעו מלהילחם ביוונים ובמתייוונים בשבת, וכך הכניעו
אותם היוונים בקלות. כאשר ראה מתתיהו כי היוונים מכוונים את הלחימה לשבת דווקא
בכדי לנצח בקלות, אמר: "אם נעשה כולנו כמו שעשו אחינו, ולא נילחם בגויים על נפשנו
וחוקינו, עתה מהרה יכריתונו מעל האדמה. וייוועצו ביום ההוא לאמר: כל איש אשר יצא
עלינו למלחמה ביום השבת, נילחם בו, פן נמות כולנו, כאשר מתו אחינו במסתורים"
)מקבים א: ב, מ-מא(. לאור סיפור זה פסק הרב גורן לחיל המדע כי מותר לייצר נשק בשבת
132-130 (. בהמשך הביא הרב גורן פסיקה מאוחרת יותר של שמאי הזקן: "תנו : )גורן 2013
רבנן: אין צרים על עיירות של נכרים פחות משלושה ימים קודם לשבת. ואם התחילו ―

ארץ ישראל ידועה היטב ברחבי העולם בעיקר בזכות אלפי שנות היסטוריה וארכיאולוגיה.
מיקומה הייחודי, בצומת של שלוש יבשות: אירופה, אסיה ואפריקה, הביא לכך שבישראל
ובמזרח התיכון גם צמחו שלוש הדתות המונותיאיסטיות ― היהדות, הנצרות והאסלאם.
שילוב ייחודי זה הביא לכך, שבמשך מאות שנים הגיעו לארץ הקודש מיליוני צליינים בני
הדתות השונות, שנמשכו כבחבלי קסם אל המקומות הקדושים. עם זאת, משחר ההיסטוריה
היווה המיקום הייחודי צומת לקונפליקטים ולמלחמות בין עמים ודתות, הנמשכים עד עצם
היום הזה. ממחצית המאה ה־ 19 ועד למחצית המאה ה־ 20 התפתח העניין בארץ הקודש
בהיבטים נרחבים של מחקר, צליינות ורכישת קרקעות על ידי מדינות וכנסיות שונות,
שרצו לבסס את מעמדן בה. בתקופה זו התפתח מאוד גם הידע הבסיסי על עולם החי
והצומח הייחודי ועל המגוון הביולוגי במזרח התיכון.

א. הקדמה
ארמון מבצר ההר בהרודיון, שנבנה על ידי הורדוס בכמה שלבים, המשיך לתפקד בימי
יורשיו והנציבים הרומאים ביהודה עד שנכבש על ידי הלוחמים היהודים בראשית המרד
הראשון (כפי הנראה בשנת 66 לספירה). הרודיון נכבשה מידי המורדים וחרבה בסופו
של מרד זה בשנת 71 לספירה, כשנה לאחר חורבן הבית. במרד בר־כוכבא ( 135/6-132
לספירה) השתלטו שוב המורדים על ארמון מבצר ההר, שעמד כנראה נטוש והרוס בחלקו.
חלקו הארי של ארמון מבצר ההר בהרודיון נחפר בשנים 1967-1962 על ידי האב
Corbo( וירג'יליו קורבו, מבית הספר הפרנציסקני למקרא שבעיר העתיקה בירושלים
1963 ). בשנים 1970-1968 נערכו באתר עבודות שימור ושחזור על ידי רשות ; 1967; 1989
הגנים הלאומיים בראשותו של גדעון פרסטר, שגם יזם מספר חפירות בדיקה (פרסטר
חפירות נוספות נערכו בשנים 1975-1973 על ידי אהוד נצר, .(Foerster 1969; 1970 ; תש"ל
מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים, בשיתוף עם בית ספר
שדה כפר עציון (נצר וארזי 1985 ). חפירות בקנה מידה נרחב, לרבות בהרודיון תחתית,
החלו בשנת 1972 , בניהולו של אהוד נצר ומטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה
.(Netzer 1981) העברית בירושלים

ביום ירושלים, כ"ח באייר תשמ"ח, 15 במאי 1988 , חנכנו את המיצג האור קולי "אנשי ההר" על חורבות הבונקר, באתר ההנצחה למתיישבים וללוחמים בכפר עציון, במעמד נשיא המדינה, מר חיים הרצוג. בשלבי העבודה על המיצג נדרשנו להקפיד בבחירת תמונות מקבוצת אברהם ומכפר עציון, ולפחות במקרה אחד גם לרטש תמונה שנראתה בלתי צנועה מבחינת הלבוש המקובל בחֶבְרה הדתית־לאומית בימינו. רוב חברוֹת כפר עציון הנשואות לא נהגו בשנים ההן לכסות את ראשן. על פי השקפת העולם של מתיישבי כפר עציון ומגיניו־לוחמיו, תש"ג-תש"ח,1948-1943 , הם הקימו וקיימו חֶבְרה משותפת וצנועה. חלק ניכר ממושגי ההגשמה ואורחות החיים הדתיים הם הביאו איתם לארץ ישראל מתנועת יוחנן הנוער בפולין. במאמר זה אנסה לבחון את "שאלת הבחורה" ― כך הגדירה תנועת הנוער הציונית־דתית בפולין את מכלול השאלות הקשורות לחינוך המשותף לבנות ובנים (מתכונת חינוך זו כונתה בפולין 'קואדוקציה', המקור מלטינית). החינוך המשותף היה רכיב חשוב במערכת החינוכית־ערכית לאורה חונכו חברי כפר עציון...

מאמר זה משלים את סקירת התפתחות בתי המרגוע בגוש עציון בתקופת המנדט כחלק
מענף כלכלי־חברתי משמעותי באזור ההר בשנים שלפני הקמת המדינה. 1ענף המרגוע
במשקי ההר התפתח במהלך שנות ה־ 40 של המאה ה־ 20 והיווה ענף מרכזי וחשוב בכלכלת
המשקים בימים ההם. בית המרגוע הראשון שהוקם בגוש היה זה שבכפר עציון, והוא שימש כאחד מענפיו העיקריים של הקיבוץ (שפנייר תשע"ח: 117
בקיבוץ משואות יצחק, שעלה לקרקע אחרי כפר עציון, לאחר שחבריו עברו הכשרה
בקיבוץ טירת צבי במהלך אוקטובר 1945 (כץ תשנ"ב: 195-194 ), לא היו ספקות לגבי
הפוטנציאל הטמון בענף המרגוע בעקבות הפעילות המוצלחת בכפר עציון. חצי שנה לאחר
עליית המתיישבים למקום החלו המגעים להקמת בית המרגוע שיועד לילדים. התקווה
הייתה שהתנאים האנושיים והאקלימיים יעזרו לפתח ענף דומה לזה של כפר עציון בדגש
על בית מרגוע לנוער (בן יעקב תשמ"ג: 112 ; כץ תשנ"ב: 214-209 ). לאחר עונה אחת (קיץ
תש"ו) בה פעל המקום כבית מרגוע לנוער, אך לא הצליח להתפתח, עבד בית המרגוע עונה
נוספת (קיץ תש"ז) כבית מרגוע למבוגרים עם תוכניות רחבות לפיתוח הענף והרחבתו,
שבסופו של דבר לא יצאו אל הפועל בגלל פרוץ מלחמת העצמאות ונפילת הגוש.

השלבים הראשונים של החקלאות ההררית, טרם בניית הטרסות והבוסתנים, הם עניינו
העיקרי של מאמר זה. אנו מציעים פתרונות אפשריים לסוגיה זו, על יסוד בחינתם של
מרכיבי הנוף שייתכן כי היו השראה לבניית מדרגות חקלאיות קדומות. מכאן נסללה הדרך
בהרי יהודה. לדעתנו, גידול עצי פרי בכלל ועצי הזית (horticulture) לראשית הבוסתנאות
בפרט בחלקות אדמה הכלואות בין משטחים של סלעי תשתית, יצר את המסד לחקלאות
או (box-fields) " המדורגת ולבוסתנאות. דרך חקלאית זו מכונה "חלקות תא/קופסה
בהסתמך על ריכוזי הספלולים )שקערוריות סלע .(patch cultivation) " "חקלאות תלאי
מעשה ידי אדם מסוג "ספלולי כיכר לחם" ניתן לתארך את ראשיתה של התופעה לפחות
לתקופה הכלקולית המאוחרת (הע'סולית). לטענתנו, חלקות הקופסה ומשטחי הספלולים
שלמרגלותיהם שימשו כמתקן חקלאי מורכב, המאפשר מיון ועיבוד ראשוני של תוצרת
חקלאית. כפועל יוצא מכך ייתכן שלמתקן זה חלק בתהליך ביותו של עץ הזית.

מבוא
עם סיומה של מלחמת העצמאות החלה מדינת ישראל ליישב באינטנסיביות שטחים רבים
שנפלו בחלקה בעקבות המלחמה. הדגש ניתן על התיישבות כפרית, הרחק מאזורי הליבה
ההתיישבותיים שבמישור החוף, כדי לאפשר את פיזורה של האוכלוסייה וכדי להשתלט
בפועל על שטחים רבים שהנוכחות היהודית בהם הייתה דלילה ביותר עד למלחמה. גורם
נוסף היה הרצון לקבע את הצלחות מלחמת העצמאות, קרי: השתלטות מדינת ישראל על
שטחים מחוץ לגבולות המדינה היהודית על פי החלטת החלוקה של 1947 . בעשור הראשון
לקיומה של מדינת ישראל קמו מעל 400 יישובים חקלאיים, רובם מושבים ומיעוטם...

רקע גיאוגרפי
ראשיתו של נחל תקוע באזור בריכות שלמה. בתחילתו הוא קרוי על שם הכפר ארטס
הסמוך לבריכות שלמה, ומהכפר מזרחה, עד קרבת הרודיון, שמו "ואדי טוואחין" (وادي
طواحين ― נחל הטחנות), על שם טחנות הקמח שהונעו בעבר בכוח מימיו. בקטע זה מלווה
אותו מצפון אמת המים העתיקה המוליכה מבריכות שלמה אל ההרודיון, וכן אמה מעין
ארטס שהפעילה את טחנות הקמח בנחל, ואפשר שבתקופה הביזנטית הובילה מים אל
.( מנזר חריטון(עמית 1994
למרגלות רכס ההרודיון מתחיל הקטע הקניוני של נחל תקוע, המכונה ואדי חריטון,
אם כי שם זה לא עוגן רשמית במפות. מִקטע זה מתפתל לאורך של כשישה ק"מ ונמשך
לכיוון דרום. בהמשך פונה הנחל לכיוון דרום מזרח, מחליף שמותיו פעמים אחדות
ומגיע לקרבת מצוק ההעתקים, שם הוא מתחבר עם ערוצו הגדול של נחל דרגה, אשר שמו
במקטע זה הוא "ואדי מרבעת" (وادي مربّعات). שם הנחל ניתן לו בשל צורתם המרובעת של
פתחי מערות, בהן נתגלו עשרות מגילות ומכתבים קדומים. הקטע האחרון של הנחל נמשך
בתוך הצוקים הנישאים, תוך יצירת קניון מרובה מפלים (מדרגות), על שמם הוא מכונה
נחל דרגה ("ואדי דרג'ה", وادي درجة). סופו של הנחל בחוף ים המלח, מצפון למצפה שלם.

הדרך ההררית בין אמאוס-קריית יערים-ירושלים מהווה סעיף מהדרך העתיקה יפו-
לוד-ירושלים, והיא הקשה מבין הנתיבים העולים אל עבר העיר מאזור השפלה. אורכה
הכולל הוא כ־ 27 ק"מ ( 18 מיל רומיים) והיא חוצה ממערב למזרח את האזור שהיווה חלק
מהעורף הכפרי ממערב לעיר ירושלים במהלך התקופות הקדומות. הדרך מהווה חלופה
דרומית לנתיב הצפוני היוצא מלוד ועולה לירושלים דרך מעלה בית חורון. מוצא
הדרך הוא בעיר אמאוס השוכנת בפתחו של עמק איילון, 2 משם היא מקיפה את המורדות
הצפוניים של הגבעות הסמוכות לעיר מכיוון מזרח ומטפסת על גבי שלוחת נווה אילן אל
חורבת מצד וממשיכה אל עבר אבו ע'וש (קריית יערים). מאבו ע'וש יורדת הדרך וחוצה
את נחל כסלון (באזור מחלף חמד כיום) ומשם מטפסת אל עבר הקסטל, יורדת דרך 'מעלה
מוצא' וחוצה את האפיק הרחב של נחל שורק ולבסוף מטפסת בין הר המנוחות לשכונת
Fischer,) הר נוף אל עבר בנייני האומה ומשם דרך שער יפו לעיר העתיקה של ירושלים
בסקר המקיף שערכו פישר, איזק ורול לאורכה של הדרך .(Issac and Roll 1996: 87-98
נראו חציבות, קטעים מרוצפים, שרידי קירות תמך ואבני שפה.

רקע
עין פעור (ובערבית עין פאע'ור عين فاغور ) נובע בערוץ היורד מכיוון מערב אל ואדי אל־ביאר (נחל הפירים), בין חירבת זכנדח מדרום לבין חירבת אל־חמידיה מצפון, כ־ 300 מ' ממזרח לכביש 60 באזור שבין נווה דניאל לאלעזר(נ.צ: 213900/619472 רי"ח; בראש הרכס, כ־ 800 מ' ממערב למעיין, ממוקם קו פרשת המים הארצי וכ־ 800 מ' ממזרח לו נמצא ואדי אל־ ביאר עם מערכת המים החפורה בו( צוק מירון וולובלסקי 1986 ). עין פעור נובע מתוך אקוויפר שעון על שכבה דקה של חוואר, קרוב לבסיס תצורת בית מאיר. יצוין כי ישנם מעט מעיינות נקבה הנובעים בתצורה זו (יחזקאל ופרומקין בדפוס ). חוקרים אחדים הזכירו בעבר את עין פעור תוך ציון האפשרות שמימיו תועלו לירושלים בתקופה הרומית. היורדים מאזור עין פעור (אצלם ― עעור) אל מערכת המים בוואדי אל־ ביאר (נחל הפירים). דוד עמית מתאר את עין פעור כ"באר... שהייתה לפנים מעיין, שימשה כמקור מים ראשי ליישובים הקדומים שסביבה... עדויות שונות מלמדות כי בעבר תגבר מעיין זה באמצעות נקבה תת קרקעית את מנהרת אמת המים הקדומה"...

שרידי הארמונות שנחשפו בחפירותיו של אהוד נצר בשנים 1973 עד 1987 ובהמשך
Netzer 2001; Netzer and) לסירוגין עד לשנת 2000 , התפרסמו בדו"חות הסופיים
Laureys-Chachy 2004; Bar-Nathan 2002; Rozenberg 2008; Bar-Nathan and
וכן במאמרים ובספרים מדעיים ופופולריים (למשל נצר תש"ס: 31-5) והם (Gärtner 2013
מוכרים היטב. אולם, שורה של מאמרים שהתפרסמו לאחרונה מציגים פרשנויות חדשות,
לעיתים סותרות, של אופי הארמונות, של מקורות ההשפעה האדריכליים ושל האופן שבו
משקפים הארמונות את האידיאולוגיה המלכותית של החשמונאים. כך, למשל, חוקרים
רואים בארמונות (Held and Hertzer forthcoming) כדוגמת וינפריד הלד ויוליה הרצר
החשמונאים ביריחו עדות להמשכיות ההשפעה הפרסית על המרחב האר ץ־
ישראלי גם
(עמוק לתוך התקופה ההלניסטית, 2 ואילו רונה שני אביסף(אביסף תשע"ו: 160-159
טוענת שאופיים של הגנים בארמונות קרוב יותר לגנים התלמיים במצרים ושהם משקפים
טוענת (Kopasachieli 2011: 31-32) השפעה אלכסנדרונית דווקא. מריה קופסאצ'יאלי
שהארמונות החשמונאים משקפים מסורת אדריכלית מקומית חזקה ושהם מייצגים את
התפיסה המלכותית החשמונאית של מלכים כוהנים. גישה דומה הציג בעבר אייל רגב
אם כי במאמר שיצא לאחרונה הוא דווקא מדגיש אלמנטים בארמונות ,(Regev 2011)
.(Regev 2017) החשמונאים ביריחו, המצביעים על השפעה מן העולם ההלניסטי

בעשורים האחרונים מסתמן כי רבים ממיני העופות הדורסים בישראל נמצאים בסכנה
(Mendelssohn & Paz 1977; Yom-Tov et al 2012) מוחשית, וכי אוכלוסיותיהם מצטמצמות
עקב הרס בית גידולן, הרעלות, התחשמלות, חמיסת קינים, שריפות, ציד ועוד. מבין כל
הגורמים הללו, הרס בתי הגידול מדורג כגורם המשפיע ביותר בעולם על המגוון הביולוגי
וגם בישראל נראה כי הוא גרם לשינויים ניכרים באוכלוסיות ,(Walker & Steffen 1997)
Mendelssohn & Paz 1977; Friedemann et al 2011; Yom-tov et al) העופות הדורסים
2012 ). הסיבה לכך נעוצה בעובדה שאוכלוסיות של עופות דורסים מושפעות באופן ישיר
משינויים בבית גידולם, כיוון ששני הגורמים המגבילים אותם − אתרי הקינון וזמינות הטרף
− תלויים באיכותו של בית הגידול. צפיפות האוכלוסייה האנושית בישראל נמצאת בעלייה
מתמדת וגורמת לצמצום שטחי המחיה של מינים רבים החיים בשטחים פתוחים, עקב
בניית יישובים חדשים והכשרת שטחי חקלאות ותשתית. האיום הגובר על בתי הגידול
הטבעיים בישראל משפיע על אוכלוסיות הדורסים המקננות בהם, וכמה דורסים אף
נפגעו בצורה קשה עקב הרס בית גידולם במהלך ההיסטוריה הקצרה של מדינת ישראל
.(Mendelssohn & Paz 1977; Yom-Tov et al 2012)

תקציר
שדה הקרסט של עפרה בחבל בנימין הינו אגן סגור ששטחו כ־ 5 קמ"ר הנמצא במרכז גב
ההר של ישראל, על קו פרשת המים הארצי. באגן מתקיימים תנאים הגורמים לעיצוב פני
השטח על ידי תהליכים קרסטיים. כך נפוצים בשטח האגן טרשים, טרשונים, דולינות,
קמינים ובורות. האחרונים אחראיים על ניקוז הנגר אל תת הקרקע ולהמעטת הנגר העילי,
דבר המתאים להגדרת הקרסט המוכלל. התופעות הקרסטיות הנזכרות, המיוצגות באגן
עפרה, נפוצות יותר מצפון למרכז גב ההר. כך אגן עפרה מייצג את הגבול הדרומי של
התופעה בלבנט.
הבורות נחקרים בעפרה כבר מאמצע שנות ה־ 70 וכיום מוכרים 41 בורות, שהעמוק
שבהם חודר לעומק של יותר מ־ 100 מטרים מתחת לפני הקרקע. הכרת הבורות חשובה
להבנת התופעה הקרסטית ועוצמתה, אך גם להבנת הזיקה שבין הבורות להתיישבות
הסמוכה להם בכל הקשור בזיהום העלול לחדור אל מי התהום.
מאמר זה סוקר את המאפיינים הקרסטיים של אגן עפרה ומציג את הבורות הקרסטיים
המוכרים בו.

אני לא יודע מדוע את צריכה לעבור פעמיים מלחמה... חשבתי על זה, יש אנשים
שלא עברו אף פעם מלחמה ואת כבר עברת פעמים... (פרץ פרנקל לרעייתו יפה,
14.4.1948 , תיק מכתבי הנצורים, ארכיון כפר עציון).
השאלה על אודות משמעות הקשר שבין השואה לתקומת מדינת ישראל נדונה בשיח
הציבורי והמחקרי במהלך השנים ממגוון נקודות מבט. התפנית החדה ביותר בתולדות עם
ישראל התרחשה בפרק זמן קצר ביותר: שלוש שנים בלבד חלפו מהשמדת חלק גדול מהעם
היהודי, להקמת מדינה יהודית ריבונית בארצו ההיסטורית. מאמר זה מבקש לדון במפגש
הדרמטי שבין אירועי השואה למאבק על תקומת מדינת ישראל במלחמת הקוממיות, תוך
בחינת הסיפור ההיסטורי של גוש עציון במלחמה זו.
סיפורו של גוש עציון במסגרת תולדות מלחמת הקוממיות, כמו סיפור חלקם של
ניצולי שואה במלחמת הקוממיות, נחקרו בבמות שונות. סיפורם של ניצולים שעלו לארץ
ובחרו לחיות כחלוצים בהתיישבות שהפכה לחזית עקובה מדם, טרם נחקר. כפי שיתברר
בהמשך, סיפורו של גוש עציון, ובמיוחד של כפר עציון, מהווה מקרה מבחן לבירור הנושא.
מאמר זה הינו חלק ממחקר רחב היקף בנושא זה (שריר תשע"ח), ומובאות בו דוגמאות
מתוך התחומים שנחקרו.