כמדי שנה, במהלך שיא נדידת הסתיו (החל מהחצי השני של חודש ספטמבר ועד אמצע אוקטובר) מתעורר יער בן שמן לחיים אקטיביים במיוחד. בימים אלו היער הופך ל"כר לינה" ירוק ונרחב עבור העופות הדורסים הנודדים אל אפריקה ממזרח אירופה וממערב אסיה.
בבוקרו של יום שבת האחרון, ה-1.8.15, אורן הגוזל (מקן החיוויאים המצולם) חגג 74 יום! ואז בדיוק בשעה 08:00 הוא החליט לפרוס כנפיים ולפרוח מהקן.
כזכור, אורן בקע והגיח לעולם בשעות המוקדמות של ה-20.5.15, כאשר רובנו ישננו שנת ישרים. מאז בקיעתו הקן רוחש פעילות ואירועים מעניינים, אורן התפתח וגדל במהירות יוצאת דופן, ובשבועות הקרובים עוד עתיד להגיע לשיא גודלו.
אחד מהגורמים המאיימים על אוכלוסיית הדורסים בישראל בכלל ועל אוכלוסיית הדורסים בשפלת יהודה בפרט הם השריפות הנרחבות בשטחים הפתוחים, המתרחשות מדי שנה בחבל לכיש, עקב הצתות מכוונות ועקב אימוני צה"ל בשטחי האש של אזור זה.
בעדכונים הקודמים סיפרנו לכם בהתרגשות על הביצה שהוטלה בפרויקט הצילום החדש – בזמן אמת – של קן חוויאים בשפלת יהודה. כזכור, הפרויקט המסקרן, ביוזמת קק"ל, עוקב אחר זוג חוויאים, ואחר מהלך קינונם ומעניק הצצה נדירה לְעולם החי המרתק שביערות ובשטחים הפתוחים בישראל.
בתאריך 8.6.15, במהלך סקר קינון דורסים בשפלת יהודה, יחד עם אורי קייזר (פקח רט"ג בשפלה) חצה את השמים עוף דורס גדול ומוזר שהתקיף טריטוריית קינון של עקבים עיטים.
בדרך לליל הסדר התקשר אלי חוקר אוקראיני ובהתלהבות רבה בירך: "מזל טוב! יש ביצה בקן"! וכך החלה לה תקופת הדגירה. ההטלה החלה כאשר קרן הנקבה עמדה בקן בשעות הדמדומים, בניגוד לאופייני לה בחודש האחרון.
בתחילת חודש מאי 2015 הגיע הסוף לתעלומת היעלמותה של נקבת העקב העיטי U5.בבוקר יפה ונעים, לאחר איתור מדויק והמון מזל מצאנו את השלד של נקבת העקב U5 שמשדרנו במאי 2013, ומסוף פברואר 2014 לא קיבלנו ממנה אות חיים.
כזכור, החיוויאי מגיע אלינו מאפריקה במהלך חודש מארס ונחשב לדורס הגדול השכיח ביותר בישראל במהלך האביב והקיץ. מרחב תפוצת הקינון הישראלי שלו משתרע על פני כל החבל הים תיכוני ומספר זוגות אף מקננים במדבר יהודה ובנגב.כיום, מוערכת אוכלוסיית החיוויאים המקננת בארץ בכ-350-500 זוגות.
עם התקדמותו של המחקר, הוחלט בקרן הקיימת לישראל, כשותפה וכמממנת המחקר, לחשוף את הקהל הרחב לערכי הטבע המצויים ביערות בעזרת שידור ישיר מקן של זוגחיוויאים.
כמדי שנה, במהלך חודש מרץ-אפריל אנו מאתרים מחדש את קיני העקבים העיטים ואת קיני החיוויאים. כזכור, שני מינים אלו נוטים להחליף את מקום קינונם מדי שנה, ולכן עולה הצורך לחפש את כל הקינים בכל שנה מחדש.
זו כבר העונה החמישית של המחקר שלנו, וסף התרגשותנו עדיין מרקיע לגבהים מרשימים בכל שנה מחדש, כאשר עונת הקינון מתחילה.
כמדי שנה, אנו שמחים להציג את תוצאות המחקר שלנו בכנסים שונים בארץ ובעולם. במהלך החודש האחרון הצגנו את תוצאות הפרק השני של המחקר בכנס העמותה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, בכנס העמותה הישראלית לזואולוגיה וביום העיון השנתי לצפרות.
כמדי שנה, אנו שמחים להציג את תוצאות המחקר שלנו בכנסים שונים בארץ ובעולם. במהלך החודש האחרון הצגנו את תוצאות הפרק השני של המחקר בכנס העמותה הישראלית לאקולוגיה וסביבה, בכנס העמותה הישראלית לזואולוגיה וביום העיון השנתי לצפרות. בכל כנס הוקצו 12 דקות בלבד לכל מרצה ולכן מיהרנו וניסינו להכניס כמה שיותר מידע במרווח הזמן הקצר שניתן לנו (מתנצלים מראש על המהירות).
בשנת 2013 משדרנו נקבת עקב עיטי (האחרונה לעונת קינון זו) עם משדר GPS. קראנו לה, 2184, על שמו של המספר הסידורי שמוטבע על המשדר. באותה שנה היא עוד קיננה אי שם במעמקי השטחים הפראיים של בשפלת יהודה. אולם, עם תחילת עונת הקינון של שנת 2014 היא נעלמה לנו ונקבה אחרת החליפה אותה בטריטוריה שלה ואף זכתה בבן זוגה.
בתחילתו של הסתיו הישראלי, מאמצע חודש ספטמבר ועד אמצע חודש אוקטובר, עוברים מעל ישראל קרוב ל-100,000 עיטי חורש (Aquila pomarina). למעשה, כמעט כל אוכלוסייתו העולמית של עיט החורש חולפת מעלינו בתקופה זו, בנדידתה אל מרחבי החריפה של אפריקה.
דוד הוא זכר חיוויאי המקנן כבר למעלה מארבע שנים אי שם במעמקי חבל לכיש. כל שנה דוד וזוגתו מצליחים להפריח בהצלחה גוזל בריא ומוצלח.
בשנה שעברה, במהלך ניטור הקינים והטיפוס אליהם, הגענו לקן חיוויאי, השוכן עמוק בתוך שטחי האש של שפלת יהודה. מעמדת תצפית רחוקה צפינו בגוזל כבן 40 יום נאבק בענפים שצמודים לקינו, וכעבור דקות ספורות, צונח אל הקרקע בבהלה.
בעדכון "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק" סיפרנו על זוג עקבים עיטים שגוזליהם נשרפו בשריפה שפקדה את חבל לכיש בשנת 2013. סיפרנו גם שהשנה צפינו באותו זוג עקבים עיטים בונים קן חדש על אותו מדרון שרוף ושנכון לחודש מרץ האחרון, אותו זוג עקבים דגר בשקידה על הביצים החדשות, ואף קיווינו כי הם יצליחו להפריח לפחות גוזל אחד. בכל מקרה, הבטחנו לעדכן על מצב הקן בהמשך...
השבוע הצטרפו אלי לשטח חמישה חוקרים שווייצריים מאוניברסיטת לוזן (Lausanne). החבורה השוויצרית הנינוחה נפעמה מכמות העופות הדורסים המצויה בשטח ובעיקר מצפיפות הקינון המרשימה שקיימת ברחבי שפלת יהודה.
מדי שנה, חלק מהעקבים העיטים ומהחיוויאים בוחרים לבנות ולקנן בקינים שונים שנבנו על עצים צמודים לפעילות אדם (כמו שביל מטיילים). העקבים והחיוויאים בונים את קניהם במהלך חודשים שקטים יחסית (מרץ-אפריל) ואינם יכולים לצפות את שטף המטיילים העתיד לפקוד את אזור שפלת יהודה במהלך חגי האביב (פסח, יום-העצמאות ושבועות) באותה התקופה שבה ידגרו על ביציהם.
בשנה בעברה סיפרנו על השריפה הקשה שהתחוללה בחבל לכיש, בשיאה של עונת הקינון. אותה השריפה כילתה לפחות 10 קיני חיוויאים ועקבים עיטים, שנשרפו על גוזליהם וביציהם, ובאפריל 2013 אף סיפרנו על זוג עקבים עיטים אשר ריחפו בחוסר אונים מעל לשריפה המשתוללת מתחתיהם. זוג העקבים צפו בבעתה כאשר השריפה כילתה את הקן שלהם ואת שני הגוזלים ששהו בו. לאחר שהשריפה עברה, מצאנו את שני הגוזלים הקטנים כשהם מוטלים שרופים על הקרקע.
אביגיל היא נקבת עקב עיטי מוצלחת מאוד! בכל שנה היא מצליחה להפריח בהצלחה לפחות שני גוזלים בריאים, ובשנה אחת אף הצליחה להפריח ארבעה.
כזכור, בשלושת עונות הקינון האחרונות, אנו לוכדים עקבים עיטים וחיוויאים בוגרים המקננים בשפלת יהודה, וזאת על מנת להתקין על גבם משדרי GPS סולאריים מתקדמים. נכון לכתיבת שורות אלו, הצלחנו למשדר 24 פרטים מקננים ברחבי שפלת יהודה. 13 עקבים עיטים ו-11 חיוויאים.
צלם הטבע דוד דניאל צילם בסוף חודש יוני 2013 חיוויאים בצייד בשדות שפלת יהודה, ולא תיאר לעצמו כי אחד מהחיוויאים שצילם היה מכר וותיק של המחקר שלנו. לאחר שצפינו בתמונותיו המדהימות של דוד, אשר הועלו לאתר האגודה הישראלית לצילום טבע, גילינו כי החיוויאי הצעיר שענד על רגליו טבעת צבעונית ירוקה עם הספרה "25", הוא בעצם גוזל אותו טיבענו, בשנת 2012, בדיוק שנה קודם לכן, במהלך ביקורנו בקן של החיוויאי הצעיר...ולא סתם קן...קן מפורסם!
ושבו בנים לגבולם – גרסת הדורסים
לפני כחודש הצלחנו לאתר נקבת עקב עיטי אותה אנו מכירים באופן אישי כאשר באפריל האחרון לכדנו אותה והתקנו על גבה משדר GPS ייחודיי. קראנו לה "ירוק 81" על שם הטבעת הצבעונית אותה ענדנו על רגלה.
בתאריך 2.9.13 יצאנו לטפס אל קיני החיוויאים הפעילים בשפלת יהודה על מנת לאסוף שאריות מזון של החוויאים לצורך מחקר על הדיאטה של העופות הדורסים. לקראת ההגעה אל אחד הקינים, לנגד עיננו, נגלה פירחון (גוזל שפרח) של חוויאי עומד על הקרקע.
בימים אלו מגיעה לסיומה עונת הקינון השלישית של מחקר העקבים העיטים והחיוויאים בשפלת יהודה. בשטח המחקר כבר החלה התרגשות רבה בקרב החיוויאים שעתידים להתחיל את נדידתם הארוכה אל מרכז אפריקה, לקראת סוף חודש ספטמבר. לעומתם, העקבים העיטים כבר החלו לחזור חזרה מנדידתם ההפוכה אל שטחי שפלת יהודה והם משוטטים בין טריטוריות הקינון לבין שדות שפלת יהודה, מישור החוף והנגב המערבי.
באחד מהבקרים החמים והמהבילים של חודש אוגוסט יצאתי אל מזרח חבל לכיש על מנת להוריד נתונים מהחיוויאים הממושדרים המקננים שם. אחד מהחיוויאים מקנן באזור גבעות גד ובימים אלו ממש גוזלו עתיד לפרוח מהקן. ברגע שהגעתי אל הטריטוריה שלו צפיתי בו יוצא מהקן ועף הרחק אל שטחי הצייד הקובעים שלו, באזור קיבוץ בית קמה. לצערי, הבנתי שפספסתי אותו ושעלי לחכות עד שיחזור עם טרף, בחזרה אל קנו, וזאת על מנת להאכיל את גוזלו הרעב.
באחד העדכונים מחודש מאי האחרון סיפרנו על קן של עקב עיטי עם ארבעה גוזלים בתוכו. הקטן ביותר מתוך הרביעייה נקרא "88 ירוק" על שום הטבעת הצבעונית אותה ענדנו על רגלו הימנית.
כזכור, בתאריך 29.4.13 התחוללה שריפה קשה בחבל לכיש אשר כילתה לפחות 10 קיני חיוויאים ועקבים עיטים, שנשרפו על גוזליהם וביציהם. לאחר השריפה סיפרנו על מספר קינים בודדים, שלמרבה הפלא, הצליחו לשרוד את התופת.
כזכור, בשלושת עונות הקינון האחרונות, אנו לוכדים עקבים עיטים וחיוויאים בוגרים המקננים בשפלת יהודה, וזאת על מנת להתקין על גבם משדרי GPS סולאריים מתקדמים.
במהלך חודש מאי ביקרנו בקיני העקבים העיטים בשפלת יהודה. כזכור, הביקורים בקינים נעשים כחלק משיטות המחקר, וזאת על מנת לאסוף מידע על הצלחת הקינון, הדיאטה, הטפילים ועוד. ביקורים אלו נעשים בהיתר מלא שניתן לנו מטעם רשות הטבע והגנים. לפני כל טיפוס, אנו עורכים תצפית מעמיקה הנעשית מעמדה רחוקה, וזאת על מנת להעריך מהו גילם המדויק של הגוזלים, והאם גיל זה מתאים לטיפוס אל הקן.
כפי שכתבנו בעדכון הקודם, בתאריך 29.4.13 התחוללה שריפה קשה בחבל לכיש אשר כילתה לפחות 10 קיני חיוויאים ועקבים עיטים, שנשרפו על גוזליהם וביציהם.
בתאריך 29.4.13 התחוללה שריפה קשה ורבת מימדים, בחבל לכיש שבשפלת יהודה, אשר הפכה במהרה לאסון נוראי עבור כל הנקרה בדרכה.
החיוויאים הממושדרים של עונת הקינון 2012 חזרו! במהלך החצי השני של חודש מרץ האחרון, הצלחנו להוריד נתונים משישה חיוויאים אשר מושדרו באביב 2012.
כאמור, בשנת 2012, מצאנו וביקרנו ב-90 קינים שונים (58חיוויאים ו-32 עקבים עיטים) וזאת על מנת לאסוף מידע רב על הצלחת הקינון, ועל מנת לשקול ולמדוד את הגוזלים, לטבע אותם בטבעות צבעוניות, ולאסוף שיירי מזון וטפילים.
דייר קבוע ונפוץ בשפלת יהודה הוא דורס לילה קטן וחמוד, כוס החורבות (Athene noctua), השייך למשפחת הינשופיים.
כפי שכבר הזכרנו בעדכון האחרון, בשתי עונות הקינון האחרונות, הצלחנו למשדר 19 פרטים מקננים (10 חיוויאים ו-9 עקבים עיטים) במשדרי GPS סולאריים מתקדמים, המהווים את "חוד החנית" במחקר הזואולוגי/אקולוגי המתחקה אחר תנועות בעלי חיים בעולם.
כזכור, בשתי עונות הקינון האחרונות, הצלחנו למשדר 19פרטים מקננים (10 חיוויאים ו-9 עקבים עיטים) במשדריGPS מתקדמים.
התן הזהוב (Canis aureus) הינו טרוף כלבי, בינוני, אשר משקלו הממוצע נע בין 8 ל-9 ק"ג (ישנם פרטים המגיעים ל-12 ק"ג). התן נפוץ בכל החבל הים תיכוני אך מצוי גם בצפון הנגב ובחלקים של מדבר יהודה.אוכלוסיית התן הזהוב גדלה באופן ניכר בעשרים השנים האחרונות, בשפלת יהודה בפרט ובמדינת ישראל בכלל.
בתחילת חודש אוקטובר השתתפנו בכנס על עופות דורסים באזור ה- Massif central בצרפת. במהלך הכנס הצגנו את ממצאי המחקר שלנו ובעיקר את הנתונים המרתקים של 19 העקבים והחיוויאים אשר מישדרנו בשנתיים האחרונות. המשתתפים בכנס נהנו מאוד מהרצאתנו ואירחו אותנו בחום, בלבביות, עם הרבה יין וגבינות, כמיטב המסורת הצרפתית.
כמדי שנה אנו עורכים את השתלמות הנדידה השנתית שלנו במהלך חודש ספטמבר, בשיא נדידת הסתיו. המקום הטוב ביותר לצפות בנדידת הסתיו הוא יער בן שמן. יער זה מהווה "כר" לינה ירוק ונרחב עבור העופות הדורסים הנודדים אל אפריקה. כך, כמעט בכל לילה, לנים בין ענפי יער בן שמן עשרות, מאות, ולעיתים אף אלפי עופות דורסים, וביניהם: עיטי חורש, ניצים קצרי אצבעות, איות צרעים, עקבים מזרחיים, זרונים ועוד מספר מיני דורסים אחרים.
תחילתו של חודש ספטמבר התברך בהקלה משמעותית בעומסי החום הכבדים ששררו בשפלת יהודה במהלך הקיץ הישראלי החם והמהביל. הקלה זו מרמזת שגם הקיץ הנוכחי יגיע אל סיומו בעוד מספר שבועות. יחד עם זאת, הקלה זו יכולה גם לרמוז כי עונת הקינון של 2012 מתקרבת ובאה אל סיומה.
באמצע חודש יולי, כאשר השלמנו את כל הטיפוסים אל קיני החיוויאים והעקבים העיטים (59 קיני חיוויאים ו-32 קיני עקבים), טיפסנו גם לקן חיוויאי במעבה יער חרובית.עוד בתחילת חודש אפריל צפיתי מרחוק בפעילות חיוויאים סביב אותו הקן. זוג החיוויאים חיזר, בנה ושיפץ את הקן ביסודיות ובהתמדה ראויה לכל שבח. כשהסתלקתי מהאזור באותו היום, חשתי אופטימיות זהירה לגבם (למה זהירה? כי בטבע "אין לדעת...").
באחד הערבים החמים של סוף יולי, התקשר אלי צפר יקר בשם דודי עוז. דודי סיפר לי כי באותו היום הבחין בגוזל חיוויאי שוכב חסר אונים בתוך כוך קטן, אי שם בשפלת יהודה. על פי תיאור המקום, הבנתי כי מדובר בגוזל שטיבענו שלושה שבועות קודם לכן, בקן גבוה שנבנה על עץ אלון מצוי.
כחודש לאחר פריחת הגוזלים אנו מטפסים אל הקינים על מנת לאסוף את שיירי המזון והצנפות. לא פעם, אנו מוצאים גם פירחונים טריים שנטרפו על ידי יונקים על הקרקע. כך אירע גם השנה בשלושה קינים שונים.
בסוף יוני, קיבלתי טלפון מפתיע מבחור יקר בשם נתנאל אשר עובד כבוקר בשפלת יהודה. אותו בוקר סיפר לי כי כשהגיע אל שטחי המרעה הבחין לפתע בחיוויאי המתקשה לעוף מהקרקע. כשהתקרב, הבחין בנחש באורך של 2 מטר, זעמן שחור, אשר חונק את החיוויאי ומונע ממנו מלעוף. מבלי להיכנס אל השאלה האתית, הבוקר שיחרר את החיוויאי, שמיהר להסתלק מהמקום, ובכך הציל אותו ממוות.
בתחילת מאי צפינו בעקב עיטי צעיר צד בשדות שפלת יהודה. מעבר להופעתו החיצונית, גם התנהגותו הפזיזה רמזה על עצם היותו צעיר, וזאת מכיוון שהוא אהב מאוד להתגרות בקבוצת קאקים ולגרום להם לרדוף אחריו. לאחר לבטים קצרים החלטנו ללכוד אותו על מנת ללמוד על תפוצתם ותנועתם של העקבים הצעירים חסרי הטריטוריות בשפלת יהודה.
בשעת בוקר מוקדמת, עמוק בשטחי הבר של חבל לכיש, הבחנתי לפתע בעוף גדול ושונה משאר העופות המבלים בחודשים אלו בשפלת יהודה. העוף הגדול והמוזר התרומם, וחלף מעלי...היה זה רחם (Neophron percnopterus) צעירשנקרא גם בלעז Egyptian Vulture.
בסוף השבוע של ה- 12.5.12 אירעה שריפה גדולה בשטחי האש שבמזרח חבל לכיש. החשד של מכבי האש ורשות הטבע והגנים היא שהיא נעשתה עקב הצתה מכוונת.
בתחילת חודש אפריל, עברתי בשדות המעובדים של שטחי קיבוץ גלאון. מרחוק צפיתי בדורסים רבים עפים מעל השדות, אשר על פי דרך מעופם הנמוך זוהו מייד כזרונים (Harriers).כשהתקרבתי ספרתי כ-20 זרונים, מכמה מינים שונים, שהיו עסוקים "במחול שדים" של צייד, כאשר כל כמה שניות אחד מהם צלל אל השדה ויצא ממנו עם חרק גדול בפיו. זרונים אלו, עצרו "לתדלק" בשדה החקלאי, ולאגור אנרגיה חשובה עבור המשך נדידתם מאפריקה לאירופה.
כמדי שנה, במהלך חודש מרץ-אפריל אנו משקיעים את מירב זמננו בחיפוש ואיתור קיני עקבים עיטים וחיוויאים. כזכור, שני מינים אלו נוטים להחליף את מקום קינונם מדי שנה, ולכן עולה הצורך לחפש את כל הקינים בכל שנה מחדש, כיף גדול!
מפעם לפעם, במהלך עבודת המחקר, יוצא לי לפגוש בחתולי בר (Felis silvestris) בשטחים הפתוחים של שפלת יהודה. עקב אופיים הביישני ומועדי פעילותם הלילי, המפגש כולל, בדרך כלל, הבחנה בתנועה חתולית מהירה בזווית העין, ומייד לאחר מכן היעלמות מהירה מתחת למעבה הצמחייה.
אחד מהדורסים הגדולים והמרשימים הינו עיט השמש, Imperial eagle (Aquila heliacal). מוטת כנפיו של עיט השמש יכולות להגיע לכדי 215 ס"מ והוא נחשב לעיט גדול וכבד.
הפתעה אדירה ציפתה לדוקטוראנט גלעד פרידמן בתחילת חודש דצמבר!כזכור, שיטות המחקר כוללות, בין השאר, התקנת משדריGPS חדשניים על גבם של העקבים העיטים והחיוויאים הבוגרים, המקננים בשפלת יהודה.
בעדכון 19 דיווחנו על גוזל חיוויאי שנפל מקינו, במהלך חודש יולי, אי שם בשפלת יהודה. כזכור, הגוזל שנמצא על ידי בוקרים והועבר לטיפול ברשות הטבע והגנים, הוחזר אל קינו, על ידינו, חמישה ימים לאחר שנפל ממנו. הטבעת שהלבשנו על הגוזל הייתה תכלת ST2, ומכאן שמו ST2.
במהלך חודש ספטמבר ואוקטובר עברו מעל ישראל עשרות אלפי עיטי חורש (קרוב ל-100,000 עיטים). כאשר בימי השיא, אשר התרחשו השנה בתחילת חודש אוקטובר, עברו מעל שמי ישראל עשרות אלפי עיטי חורש ביום (20-30 אלף)! המעניין הוא שכמעט כל האוכלוסייה העולמית של עיטי החורש עוברת מעל ישראל.
בסוף ספטמבר, לאחר שאחרוני גוזלי החיוויאים פרחו מקיניהם, סיימנו את איסוף שיירי המזון מכל הקינים (סה"כ 92 קינים). כאשר שמנו פעמינו אל עבר אחרון הקינים, התרוממה לה מפלצת ענקית מהקרקע, אשר מייד זוהתה כעיט זהוב (נקרא גם עיט סלעים: Aquila chrysaetos) בוגר.
הבוקר יצאנו להשתלמות מדריכים בנושא נדידת הסתיו. הגענו ליער בן שמן מוקדם מאוד, וצפינו בעופות הדורסים אשר עדיין לנו על עצי האורן במעבה היער. לאחר מכן צפינו בהם מתרוממים מלינתם ומתנקזים אל ה-"טרמיקות" (זרמי אוויר חמים אשר עולים כלפי מעלה) ואל צירי הנדידה הזורמים דרומה אל אפריקה. עיטי החורש והניצים (קצרי האצבעות) בלטו בנוכחותם הכמותית על פני שאר מיני העופות הדורסים.
אמנם אצלנו הקיץ עדיין מורגש במלוא עוצמתו, אך בעולם הציפורים הסתיו כבר החל מזמן. מסוף חודש אוגוסט החלו לעבור מעל שמי ישראל ראשוני העופות הדורסים הדואים הנודדים.
במהלך ספירת עופות דורסים נודדים באזור בקעת הירדן, צפיתי בשרקרק גמדי צד דבורים ושאר חרקים מעופפים. כל מספר שניות, הוא זינק מנקודת תצפית קבועה, ובמעוף וירטואוזי ומהיר, לכד חרק מעופף, חזר איתו לנקודת התצפית, חבט בו בחוזקה ו"הקפיץ" אותו אל תוך מקורו ולועו.
שמו באנגלית הינו: Short toed eagle ("עיט קצר האצבעות") וזאת מכיוון שאצבעותיו הקצרות (יחסית לדורסים בגודלו) מותאמות לצייד ולאחיזתם של זוחלים בכלל ונחשים בפרט. רגליו ואצבעותיו מכוסות קשקשים המקנים לו הגנה מנשיכתם של הזוחלים.
בתחילת יולי ערכתי סיור לילה, יחד עם פקח רט"ג אורי קייזר, באזור הקינים של החיוויאים.כאשר עברנו בערוץ יפה ונידח, בלב ליבו של חבל לכיש, נתקלנו בשני צבועים מפוספסים צעירים שגילו סקרנות יתרה לנוכחותינו ואף התקרבו אלינו על מנת לבחון אותנו לעומק. כמובן ששמחתי וצילמתי ככל שיכלתי, אך לאחר שאחד מהם נעלם מהשגחתי, רצתי חזרה לאוטו בקצב של אצן אולימפי :)
בתאריך 20.7.11 דווחנו כי נמצא גוזל חיוויאי בן 55 יום שנפל מקינו. הגוזל נמצא על ידי בוקר מאחד היישובים שבשפלת יהודה, אשר מייד העביר אותו אל פקחי הרט"ג באזור.הגוזל ההמום נלקח לטיפול בבית החולים לחיות בר, כנהוג במיקרים כאלו. לאחר חמישה ימי אשפוז ובדיקות נמצא כי הגוזל בריא וכי לא נפגע מנפילתו אל הקרקע. לכן, בהתייעצות עם אנשי חטיבת מדע ברט"ג, החלטנו לנסות ולהחזירו לקן.
בעדכון 15 סיפרנו על גוזל עקב עיטי שאכל את אחיו הקטן. בדומה לשאר גוזלי העקבים העיטים והחיוויאים בני גילו, גם הוא קיבל טבעת אלומיניום אוניברסאלית וכן טבעת צבעונית לשם זיהויו ממרחק. את הצבעים אנו בוחרים על פי חלוקה לאזורים שבהם ממוקמים הקינים, וכן על פי קודים שונים (כשמות הקינים). עבור גוזל זה בחרנו טבעת לבנה בעלת קוד 92. כך, שמו של הגוזל נקבע ונקרא "לבן 92".
עונת הקינון הנוכחית טרם הסתיימה, ונכון לכתיבת שורות אלו, מצאתי 31 קיני עקבים עיטים ו-61 קיני חיוויאים במרחב יהודה. ביקרנו בכל אחד מהקינים (על פי המתואר בעדכון 16) למעט הקינים השייכים לפרטים הבוגרים "הממושדרים" (שהתקננו על גבם משדרי GPS מיוחדים), וזאת על מנת למנוע הפרעה למהלך התקין של עונת הקינון.
כאמור, אחת משיטות המחקר היא הביקורים בקיני העקבים והחיוויאים. חשוב לציין כי טיפוס אל קינים מהווה פגיעה בערך טבע מוגן ועבירה על החוק ולכן דורש היתר מיוחד מרשות הטבע והגנים אותו קיבלנו לאחר הגשת בקשה מסודרת כנדרש על פי חוק.
בשבוע שעבר זכיתי לצפות בתופעה מרתקת שרק מעטים זכו לצפות בה. תופעה זו לא תועדה מעולם אצל עקבים עיטים. בקן עקב עיטי, אי שם בשפלת יהודה, שהו שני גוזלים. הגדול בן 10 ימים והקטן בן 8 ימים. שניהם קטנים ופלומתיים. לפתע, הגוזל הגדול "רצח" את אחיו הקטן. הוא ניקר באגרסיביות את אחיו הקטן במשך 3-4 דקות עד שהפסיק לזוז ואז החל לאכול ממנו. מחזה קשה לצפייה אך מרתק מאוד. ברגע אחד יש שני גוזלים וברגע השני נשאר אחד בלבד.
השבוע התקננו עוד שלושה משדרי GPSעל שלושה עקבים עיטים נוספים המקננים אי שם באזור שפלת יהודה. שני משדרים ישמשו אותנו עבור עונת הקינון וייתנו לנו 10 נקודות GPSבכל יום. בצמוד לכל קן של עקב ממושדר מקנן חיוויאי במרחק של 120-150 מטר ממנו. במהלך השבוע הקרוב גוזל החיוויאי יבקע מביצתו ולאחר מספר ימים ננסה ללכוד את אחד מבני הזוג על מנת להתקין על גבם גם כן משדר GPS
השבוע לכדנו נקבת עקב עיטי ענקית ומדהימה. הנקבה מקננת אי שם בשפלת יהודה, וחובקת בקינה שני גוזלים בגילאי 10-14 יום.בדומה למשדר שהותקן על גבו של החיוויאי, גם על גבה של נקבה זו הותקן משדר GPS חדיש. אולם, מכיוון שהעקבים העיטים קטנים מהחיוויאים, המשדרים אשר מותקנים על גבם קטנים (30 גרם) ביחס למשדרי החיוויאים (45 גרם). לכן, אורך חיי המשדר קצר יותר ועתיד לאגור 10 נקודות מדויקות ביום למשך 75 יום.
השבוע לכדנו חיוויאי מקנן (בן הזוג שאינו דוגר) ואל גבו התקננו משדר GPSחדיש. משדר זה אוגר נתונים על מיקומו של החיוויאי במהלך היום (שבע נקודות GPSמדויקות בכל יום, אך ורק בשעות האור). ייחודו של המשדר מתבטא בכך שאיננו זקוקים ללכוד את החיוויאי פעם נוספת על מנת לקבל את הנתונים, אלא הוא משדר אל מחשב מיוחד שנמצא ברשותנו, בעזרת טכנולוגיית Wireless, כאשר אנו נמצאים בטווח של כמה קילומטרים בלבד מהחיוויאי הממושדר.
לעיתים, העקבים העיטים ביהודה נוהגים לקנן בקינים נטושים של דורסים גדולים כגון: החוויאי (Circaetus gallicus) והעיט הניצי (Hieraaetus fasciatus). זוג העקבים משפץ את הקן הנטוש ומוסיף אליו זרדים וענפים גסים. לעומת זאת, כאשר הקן נבנה על ידי זוג העקבים הוא נראה מרושל וקטן יחסית לקיני החוויאים הנטושים.
עונת הקינון החלה ומרחב יהודה מתעורר לחיים! בתקופה זו רוב העופות עסוקות בחיזור, בנייתו של קן, הטלת הביצים ודגירה, וכך גם זוגות העקבים העיטים.רוב הזוגות מונוגאמיים ושומרים אמונים אחד לשני במרוצת השנים ואף חוזרים לאותה טריטוריה בכל שנה. למרות היותם מונוגאמיים, העקבים העיטים מקיימים את טקסי החיזור בכל שנה מחדש. כאשר אחד מבני הזוג מת, בן הזוג הנותר מחזיק בטריטוריה ומוצא לו מחליף ראוי.
ביום שישי 25.2.11 יצאנו להשתלמות מדריכים בנושא עופות מים במאגרי שפלת יהודה.ביקרנו במאגר חולדה/יסודות שם צפינו במין הדגל של מאגרי שפלת יהודה, ה"צחראש לבן".
המחקר נערך על ידי גלעד פרידמן כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה שבאוניברסיטת תל אביב ובהנחייתם של פרופ' עדו יצחקי (מאוניברסיטת חיפה) ופרופ' יוסי לשם. המחקר ממומן על ידי הקרן הקיימת לישראל, קרן סמולר ויניקוב, קרן הדוכיפת והחברה להגנת הטבע, המרכז הבינלאומי לחקר נדידת ציפורים בלטרון, רשות הטבע והגנים, קרן ריגר, משרד המדע והטכנולוגיה ובית ספר שדה כפר עציון.
ביום שישי 21.1.11 יצאנו להשתלמות מדריכים על עופות דורסים חורפים בשפלת יהודה. עם עלות השחר צפינו בהתרוממות של עשרות זרוני סוף מאתר לינה אופייני. זרון הסוף מגיע ליהודה בתחילת הסתיו ומבלה כאן את כל החורף הנעים של ישראל.מייד לאחר ההתרוממות, כל השדה שבו עמדנו החל להתעורר לחיים: להקות זרעיות ונחליאלים נחתו קרוב אלינו על מנת לאכול. חוחיות, פיפיונים וגבתונים חלפו מעלינו וחלפה בנו תחושה נעימה של התעוררות לבוקר פעיל ביותר.
בדומה לעקב העיטי, גם החוויאי (Circaetus gallicus) Short-toed Eagleהינו דורס יום בינוני ממשפחת הניציים ומסדרת דורסי היום.החיוויאי מתמחה בציד זוחלים ובמיוחד בציד נחשים. עיקר אוכלוסיית החיוויאים באזורנו מקננת בשפלת יהודה, והיא מהווה מרחב קינון מסורתי והיסטורי עבורם, כך שצפיפות קינונם שם נחשבת לגבוהה ביותר.
חוקרי עופות דורסים מציינים כי ככל שיצרנות בית הגידול גבוהה יותר כך עולה צפיפות הקינון בבית גידול זה, ואכן, צפיפות הקינון הגבוהה בשפלת יהודה מצביעה על איכותו של בית גידול זה עבור אוכלוסיית העקבים העיטים.
אם כן, כיצד גדל כיסוי השטח באופן כה מובהק? ועל ידי מי? מניתוח תצלומי האוויר, לאורך 40 השנים האחרונות, עולה כי הגורם הראשון והעיקרי לשינוי בכיסוי שטחי הציד והמחייה של הרי יהודה בארבעים השנים האחרונות הינו התפתחות היערות בהרי יהודה, גורם המהווה 59.9% מכלל השינוי.
בחזרה לשאלתנו, מדוע העקבים העיטים עברו לקנן על עצים בשפלת יהודה? ומדוע בכלל הם נטשו את הרי יהודה?אנו מעריכים כי בדומה לשאר העופות הדורסים, הגורם העיקרי המשפיע על מיקום הקינים וצפיפות האוכלוסייה הינו זמינות המזון, כאשר הגישה אל המזון תלויה בכיסוי השטח.
הנחת המחקר שנערך בהנחיית פרופסור יורם יום טוב ופרופסור יוסי לשם בין השנים 2007 ל 2008 הייתה שהזוגות שקיננו בהרי יהודה עברו לשפלת יהודה, ובכך אמצו סגנון קינון חדש בהיקפו עבור העקבים העיטים, המתאפיין בקינון על עצים (אורנים, ברושים, חרובים, שיזפים, אשלים ואף שקמים). .
בימים אלו החל מחקר מקיף ומעמיק על עולם העופות הדורסים הגדולים במרחב יהודה בשם: "תחרות בין-מינית חדשה אצל עופות דורסים עקב לחצים אקולוגיים מרחביים מעשה ידי אדם". המחקר נערך על ידי החוקר גלעד פרידמן, כחלק מהתואר השלישי במחלקה לזואולוגיה, באוניברסיטת תל אביב, ובהנחייתם האקדמאית של פרופ' עדו יצחקי וד"ר יוסי לשם.
נדידת הסתיו וקורסי הצפרות
קרדיט לתמונה: יותם בשן
