בין מצדה לשער הגיא-
כתובות חניכי תנועות הנוער ולוחמי הפלמ"ח בתקופת המנדט ומשמעותן
רעות יהודאי
הקדמה
המונח 'גרפיטי' שאול מהשפה האנגלית, אך מקורו במושג האיטלקי' graffiti', שהוא צורת הריבוי של המילה graffito, שמשמעותה שריטה או חריטה קטנה. ואכן, בעבר במרבית המקרים הכתובות או הסימנים נשרטו על הקיר. על אף שזו הייתה הדרך הנפוצה, היו דרכים נוספות לסימון גרפיטי, ובהן שימוש בפחם, בדיו או בצבע (Baird and Taylor 2012:4-17). בטרמינולוגיה העכשווית שלו המושג מייצג כתובות, סיסמאות וציורים המצויים במרחב הציבורי ומבקשים להעביר ביקורת או תוכן חברתי, פוליטי והומוריסטי ,ולעיתים משמשים לביטוי עצמי (טיזננקו 19–14 :2018). חשוב לציין שבעת העתיקה גרפיטי היה דבר שכיח ומקובל, ולא נתפס כמעשה חתרני או כהשחתה (אקר 5102: 6–11).
שלילת התופעה וביקורת כלפיה התעצבו רק בתקופות מאוחרות יותר.
מטרת המאמר, שהוא חלק ממחקר כולל ומקיף על אודות תופעת כתובות הגרפיטי של בני נוער וצעירים מתקופת המנדט באתרי מורשת שונים, היא להדגים באמצעות שני אתרים במרחב יהודה – מצדה ושער הגיא – את ביטוייה של התופעה הנרחבת. המאמר יציג את משמעותם הלאומית של האתרים בתקופת המנדט, את ביקורי בני הנוער במצדה ,ואת ההיבטים והמסקנות העולים מתוך הכתובות שבני הנוער ולוחמי מלחמת העצמאות הותירו במקום אחריהם.
לכאורה האתרים המוזכרים במאמר זה – מצדה ושער הגיא – שונים זה מזה במהותם ובמשמעותם. הם אינם סמוכים גיאוגרפית, הפעילות העיקרית בהם התרחשה בתקופות שונות, והמשמעויות שלהם בהווה ובעבר מגוונות. גם באספקט הלאומי נבדלים שני האתרים זה מזה. מצדה התעצבה כסמל לאומי מובהק כבר בשלהי תקופת המנדט. לעומתה ,עיצובו של שער הגיא כאתר בעל משמעות לאומית התרחש רק לאחר קום המדינה, בשל קרבות מלחמת העצמאות וכהכרה בלחימתם העיקשת של לוחמי הפלמ"ח באזור (רוזנסון ושפנייר 7102)
המכנה המשותף של מצדה ושער הגיא הוא כתובות הגרפיטי של הנערים והלוחמים ששהו באתרים אלה בשנות ה־40 וה־50 של המאה הכ'. זוהי עדות דוממת המנציחה את שמם, ולעיתים אף את קבוצתם, של המבקרים. על אף נבדלותם של האתרים זה מזה, יש בהם כדי להעיד על היקפה הנרחב של תופעת הגרפיטי ולסייע בהבנת משמעותה.
