מקומו של משמר הגבול (מג"ב) במאבק בהסתננות בפרוזדור ירושלים 3591-6591
יוסף אוחיון
הקדמה
בתום מלחמת העצמאות נדרשה מדינת ישראל להתמודד עם בעיות ביטחון שוטף קשות ומורכבות בגבולותיה, שלאורכם התקיימה הסתננות נרחבת של פליטים ערבים משטחן של מדינות ערב השכנות לתחומי ישראל. ההסתננות נועדה בתחילה לצורך שיבה למקום המגורים, לביקור קרובי משפחה, לאיסוף יבול ורכוש נטוש, להברחות, לגניבות ולביצוע מעשי שוד. במהלך השנים ההסתננות הפכה לאלימה יותר, והשתתפו בה גם כנופיות חמושות וארגונים בעלי סממנים צבאיים שהסתננו לישראל למטרות רצח, חבלה, התקפות ירי, חטיפות ופעולות נקם (מוריס 61–50 :1996). ההסתננות גרמה לפגיעות קשות בנפש וברכוש, ערערה את ריבונותה של מדינת ישראל ויצרה תחושות של חוסר ביטחון, בעיקר בקרב האזרחים שהתגוררו ביישובי הְסְפר, שרבים מהם היו עולים חדשים (דרורי 6002:252). פרוזדור ירושלים, האזור שנכבש על ידי ישראל במהלך מלחמת העצמאות במרחב הרי יהודה, היה אחד המוקדים שתושביו סבלו תדיר מתופעת ההסתננות. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שמרחב גיאוגרפי זה היה מוקף משלושה כיוונים – דרום, צפון ומזרח – בשטח שהיה בשליטתה של ירדן (פרנקל 9102: 452).
ב־26 באפריל 1953, כחלק מהניסיון של מדינת ישראל להתמודד עם תופעת ההסתננות ,שהיקפיה הלכו וגדלו, הוקם משמר הגבול (מג"ב). מאמר זה מבקש לבחון לראשונה את המאבק שניהל מג"ב בהסתננות בפרוזדור ירושלים. הוא מתמקד בתקופה שבין הקמתו של הכוח עד לפרוץ מלחמת סיני ב־29 באוקטובר 1956, מלחמה שתוצאותיה הביאו לרגיעה יחסית בגבולות ולירידה ניכרת בהיקף ההסתננות (בר־און 1002: 21).
מחקר זה עוסק בשלוש סוגיות עיקריות : מה היו השיקולים שהובילו את הדרג המדיני והדרג הצבאי להקים את מג"ב, ובאיזה אופן נפרסו כוחותיו בפרוזדור ירושלים? כיצד נערך מג"ב מבחינה מבצעית להתמודד עם ההסתננות, ומה היו שיטות הפעולה שנקטו כוחותיו לטיפול בתופעה? מה הייתה מערכת היחסים של מג"ב עם חטיבה 16, שהופקדה אף היא על הגנת יישובי הפרוזדור במסגרת ההגנה המרחבית (ההגמ"ר) של צה"ל? לסיום תיבחן השאלה מה היו הישגיו המבצעיים של מג"ב, ובאיזה אופן השפיעה פעילותו על המאבק בהסתננות ביישובי הפרוזדור .
המאמר מבוסס על מגוון מקורות ראשוניים השמורים בשלושה ארכיונים – ארכיון צה"ל (להלן: א"צ), גנזך המדינה (להלן: ג"מ) והארכיון הציוני המרכזי (להלן: אצ"מ). אלה כוללים דו"חות מודיעין, דיווחים מבצעיים, פקודות מבצע, דו"חות פעולה, תכתובות בין צה"ל למג"ב ודו"חות סטטיסטיים על ההסתננות ועל מאפייניה. כמו כן נעשה שימוש
